בעקבות הדמם של שרון: יש סיבה לפחד ממדללי דם?
גם רופאיו של ראש הממשלה מודים היום שהדמם במוחו נגרם ככל הנראה בעקבות הטיפול נוגד הקרישה אותו קיבל אריאל שרון בימים שלפני האירוע. מי בכל זאת צריך מדללי דם, באילו תרופות ניתן להשתמש, מה הסכנות ומתי כדאי לרוץ לרופא
כבר היום ידוע, על פי מנתחיו של שרון, שהדמם התוך מוחי של ראש הממשלה נגרם ככל הנראה כתוצאה מזריקות הקלקסן שקיבל לאחר האירוע המוחי הראשון שעבר.
אולם עובדה זו לא צריכה להפחיד את אלו שזקוקים למדללים, כי יעילותם גדולה למעשה מהנזק הפוטנציאלי שהם עלולים לגרום.
מערכת הקרישה היא אחד המנגנונים המורכבים ביותר בגוף. היא פועלת בעשרות שלבים שונים, הכוללים שני מרכיבים עיקריים: תאי טסיות הדם (תרומבוציטים), וחלבונים. אלה פועלים ברצף, כך שבסופו של דבר נוצר קריש דם. שתי המערכות, הן של טסיות הדם והן של החלבונים פועלות במקביל, ויוצרות שיווי משקל בין יצירת קריש לבין פירוקו. ברגע שמופר שיווי המשקל הזה, עלול החולה לדמם, או לסבול מקרישים מסוכנים.
מי צריך תרופות מדללות דם?
חולים הלוקים במחלות בהן יש נטיית יתר להיווצרות קרישים, כמו מחלות אוטואימוניות (דוגמת לופוס), מחלות טרשת עורקים (המובילות להתקף לב או שבץ מוחי), מחלות לב איסכמיות (כמו תעוקת חזה או מצב לאחר אוטם שריר הלב), חולים שסבלו מקריש או תסחיף (קריש שהתנתק ממקומו ונסחף בזרם הדם) - צריכים ליטול תרופות נוגדות קרישה.
באילו תרופות נהוג להשתמש?
שתי קבוצות תרופות עיקריות משמשות לדילול הדם. האחת – עליהן נמנות תרופות כמו אספירין ופלאביקס (קלופידוגרל), פועלת על מניעת היצמדות של טסיות דם למשטחים של כלי דם או אלה על אלה.
במצבים בהם יש סיכון מוגבר לדמם, או כאשר הרופא אינו סומך על החולה שיעקוב אחר תפקודי הקרישה, מעדיפים לתת למטופל את התרופות אספירין או פלאביקס, אף שהן פחות יעילות במניעת התקפי לב או שבץ מוחי.
בקבוצה השניה, נמנות התרופות הפארין, קלקסאן וקומאדין, המעכבות אתרים חלבוניים שונים בשרשרת קרישת הדם המורכבת. בסופו של דבר, האפקט של כולן דומה – שינוי במאזן בין המערכת בגוף הדוחפת לכיוון יצירת קרישי דם, לבין זו הדוחפת לכיוון פירוק קרישי דם. והתוצאה היא מניעת היווצרות קרישים קטלניים.
קומאדין היא תרופה המעכבת את ויטמין K – הדרוש לקיום תהליך קרישת הדם. יתרונה של התרופה הוא שהיא נלקחת דרך הפה בכדור, אלא שהמשתמשים בה צריכים לעבור בדיקות דם הבודקות את הערך INR המעיד על מידת דילול הדם. על פי ערך זה, מותאם מינון התרופה למטופל.
התרופות הפארין, קלקסאן וקסימלגטראן מעכבות תהליכים אנזימטיים בשרשרת חלבוני קרישת הדם. הפארין ניתן בעירוי, בדרך-כלל בזמן אשפוז, והוא מיועד לחולים הנמצאים ברמת סיכון גבוהה לפתח קרישי דם.
קלקסאן היא גרסה חדשה יחסית של ההפארין. היא ניתנת בזריקות תת עוריות, ואינה דורשת בדיקות תכופות של תפקודי הקרישה בדם. את הקלקסאן ניתן לקחת גם בבית, בלא צורך באשפוז.
מה הסכנה בשימוש בתרופות האלה?
כל אחת מהתרופות היא חרב פיפיות, שכן כל התערבות במערכת קרישת הדם מונעת מצד אחד קריש קטלני, אך מגבירה את הסיכון לדמם שעלול להביא גם לדימום תוך מוחי, כמו שקרה במצבו של שרון.
מי נמצא בסיכון מוגבר לדימום?
אנשים הסובלים ממחלות של כיב קיבה, היסטוריה של נפילות וחבלות ראש חוזרות, נטייה לעילפון, אלה שתועד אצלם אירוע דמם בעבר או אלה הסובלים
מהפרעה בכלי דם שמגבירה את הסיכון לדמם – כל אלו נמצאים בסיכון גבוה לדמם נוסף כתוצאה מהטיפול בנוגדי קרישה.
מתי לרוץ לרופא?
כאשר יש עדות לדמם פעיל, שינוי חד במצב ההכרה, קוצר נשימה גובר, החמרה בכאבים בחזה, חולשה או שיתוק באזורים מסוימים בגוף – כל אלה הם סימן אזהרה לכך שהמטופל הנוטל נוגדי קרישה עלול לדמם מאזורים שונים. במצבים כאלה, יש לפנות בדחיפות לעזרה רפואית.
מומלצים
