הישראלים גאים בהייטק ובצבא, פחות בדמוקרטיה
סקר חדש, שנערך לקראת כנס הרצליה השישי, מגלה כי 77% מהישראלים גאים במדינתם, שיעור נמוך יחסית למדינות אחרות. עוד בסקר: 85% יהיו מוכנים להילחם על המדינה אם תפרוץ מלחמה נוספת. בקרב היהודים עומד הנתון על 94%. אצל הערבים - 27%. אחד מכל שבעה צעירים יסרב. ומיהו הפטריוט הישראלי? יהודי ימני, מסורתי ובעל אמצעים, לא צעיר וחסר השכלה אקדמית. הנשיא קצב, שלו הוגש הדו"ח, דווקא חלק על הממצאים
77% מהישראלים גאים במדינתם, שיעור נמוך יחסית למדינות אחרות. הישראלים משתבחים בעיקר בהישגים הטכנולוגיים (97%) ובביצועי כוחות הביטחון (86%). דווקא הדמוקרטיה הישראלית סוחפת פחות ישראלים לתחושה של גאווה (38%) וכך גם מדיניות הרווחה (22%).
הסקר, שהוגש היום (ד') לנשיא המדינה, סוקר ארבעה מימדים של הזיקה הפטריוטית: מימד ההקרבה, מימד השורשיות, מימד הגאווה ומימד הסמליות. כל אחד מהמימדים נבדק בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית בהן ערביי ישראל, חרדים וצעירים. הראיונות נערכו בדצמבר 2005, בקרב מדגם אקראי של כ-800 איש וממצאיו יוצגו בכנס הרצליה הקרוב.
94% מהיהודים אזרחי ישראל, 87% מהחרדים, ו-27% מהערבים, יסכימו להילחם אם תפרוץ מלחמה. כך עולה מ"סקר הפטריוטיות 2006", סקר מקיף ונרחב ערך המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. מדובר בנתון הגבוה במדינות המערב המתקדמות.
77% מהערבים: ישראל טובה ממדינות אחרות
מן הסקר עלה בין היתר כי חל "פיחות פטריוטי" בכל הקשור לשורשיות הצעירים היהודים ונכונותם להגן על המדינה: אחד מכל שבעה צעירים טוען שיסרב כנראה להילחם למען המדינה (14%) ושניים מכל חמישה ישקלו בחיוב עזיבה של המדינה אם תשתפר משמעותית רמת חייהם בניכר (44%).
עוד עולה מן הסקר כי על כל ערבי ישראלי המגדיר עצמו "פטריוט ישראלי" "במידה רבה" ישנם שניים המגדירים עצמם כ"פטריוטים פלסטינים" (48% לעומת 24%). עם זאת, יותר מהיהודים, הערבים מאמינים שישראל טובה מרוב המדינות האחרות (77% לעומת 66%). הם גם גאים פי שלושה יותר במדיניות הרווחה של ישראל (53% לעומת 17%).
87% ימשיכו לגור בישראל
הסקר ניסה לענות גם על השאלה מיהו הפטריוט הישראלי המצוי ומהם מאפייניו. מהנתונים עולה כי הפטריוטיות בקרב אזרחי ישראל היהודים חזקה יותר בימין הפוליטי מאשר אצל אנשי שמאל. אצל הדתיים והמסורתיים הפטריוטיות חזקה יותר מאשר בקרב חילונים ואצל עשירים היא רבה יותר מאשר אצל שכבות העוני. גם המבוגרים פטריוטים יותר מאשר הצעירים, וחסרי ההשכלה האקדמית - יותר מהמשכילים. עשירית מבעלי ההכנסות הנמוכות בציבור היהודי אינם מוכנים להילחם בעבור המדינה.
85% מהציבור הצהירו שיהיו נכונים להילחם עבור המדינה, 87 אחוזים מעדיפים להמשיך ולהתגורר בישראל (88% מהיהודים ו-82% מהערבים) ו-76% לא יעברו לארץ אחרת גם אם הדבר ישפר משמעותית את רמת חייהם (76% מהיהודים ו-82% מהערבים). עם זאת, אזרחי ישראל גאים פחות במדינתה מאשר אזרחי מדינות אחרות. 83% מהיהודים אמרו שהם גאים בישראליותם לעומת 44% מהערבים.
בקרב ערביי ישראל רק 27% כאמור מוכנים להילחם למען המדינה; 44% גאים באזרחותם; 77% מאמינים שישראל טובה מרוב המדינות האחרות.
נתוני הסקר, שהוגשו כאמור לנשיא המדינה, משה קצב, עוררו אצל הנשיא הרהור והוא יצא חוצץ נגד מסקנות החוקרים. בין היתר, תקף קצב את הטענה כאילו צעירי ישראל פחות פטריוטים, וכמו כן, תקף את הממצא המעיד לכאורה שערביי ישראל פחות פטריוטים מאשר אזרחיה היהודים.
הנשיא חלק על הנתונים
הנשיא קצב אמר כי הוא מסתובב בקרב צעירים, פוגש אותם ביחידות צה"ל ולא סבור שהם פחות פטריוטים מאשר הדורות שהקימו את המדינה והדור השני - דורו הוא. "יש אמונה בקרב הצעירים של היום, ונכונות להקרבה. לא שאני מתעמת עם הממצאים אבל כך אני רואה זאת. אני מוצא את הדור השלישי במדינת ישראל בעל רוח איתנה ונחושה", אמר.
בהתייחסו לערביי ישראל ולממצאים העולים מהדו"ח על פטריוטיות ירודה בקרבם אמר: "אני לא חושב שמישהו שהוא אזרח ישראלי, כמו ערביי ישראל, יכול להגדיר עצמו לא פטריוט. אני מתגאה בכך שערביי ישראל אינם רוצים להיות תחת ריבונות פלסטינית. אני מצפה שכל אזרח ישראלי יהיה גאה במדינה שלו ואם יהיה צורך גם ייצא להגן עליה וימנע כל פגיעה בבחטחונה".
למרות המחלוקת, שיבח הנשיא את יוזמת הסקר של הפרופסור עוזי ארד. מאידך, הביע בפני החוקרים את רצונו שהשאלות ינוסחו מחדש תוך הסתייעות
בקריטריונים בינלאומיים, מערביים הקיימים במדינות המפותחות, כדי לקבוע את מדד הפטריוטיזם. כמו כן הפנה הנשיא אצבע אל עבר מערכת החינוך כדי שתפעל לשיפור הנתונים בקרב הצעירים.
הפרופסור ארד אמר לנשיא כי יש תחושה ש"הולך ופוחת הדור", ופוחתת הפטריוטיות. הוא קרא לנשיא להפוך את הגשת הסקר למסורת שנתית במועד חג החנוכה שלפני כנס הרצליה. "נפוליאון אמר שבכל מערכה משקלו של הרוחני גדול פי שניים ממשקלו של החומרי, ואנו כאן זקוקים לשניהם", אמר. הפרופסור אוריאל רייכמן, נשיא המכללה הבינתחומית בהרצליה ומי שסומן כשר החינוך בממשלת קדימה, אם תוקם, אמר כי מדאיגה אותו התרופפות הפטריוטיות אצל הצעירים. "המשימות הציוניות לא נסתיימו, הקיום הפיזי שלנו כיהודים נתון בסכנה ובהתקפה גדולה, דרושה מחויבות ונחישות של מערכת החינוך", אמר פרופסור רייכמן.
