"נולד לרקוד": מיליון הודים לא טועים

רוני ב. איבדה את המפתחות שלה יותר משמונה פעמים השנה. שי עיוור צבעים, ליאור פסיכופת כביסה, ואור אוהב אפור. רונה לי מעדיפה עגילים על שוקולד ומאיה אוהבת ללקק אבקת מטרנה. הריקוד האהוב ביותר לפי בחירת הצופים הוא בוליווד של מאיה ושי.

הריהו לפניכם, תקציר אירועי אתמול (שבת). לא תקציר בעצם. זוהי יריעת התוכנית כולה. לא הוצגו בה ריקודים חדשים, לא היו ניפויים וגם השופטים נעדרו ממנה. רק הכתוב לעיל וצביקה הדר, שדיבר יותר ממרואייניו ואז קטע אותם מפאת חוסר זמן.

הכל רצו לשמוע עוד קצת מפיו של אור, להתענג על הגילוי ששי פרטוש מתחבב על העין כשהוא מתראיין תחת אורות האולפן ולהיבהל באופן יסודי יותר מהצחוק מלא השיניים של מאיה. אחרי הכל, כמה פעמים יוצא לנו לראות אותם כשהם לא באמצע סחרור או הנפה אלא סתם יושבים כאחד האדם ופוצים פה? אבל הראיונות היו בגודל פיצפוץ ובאורך שלא הייתי מאחלת לשונאי.

תוכנית בחירת 20 הריקודים הבלתי נשכחים ביותר של "נולד לרקוד" היתה לא יותר מתוכנית לקט עם בונוסים. ההכרזה בסופה על חלוקת המתחרים הנותרים לזוגות שירקדו יחד בחצי הגמר: מאיה ואור, רוני ב. ושי, רונה לי וליאור, יכלה להינתן על-ידי השופטים גם בסוף התוכנית שעברה. אין מדובר בגורם מתח שיחזיק תכנית שלמה. גם הציפייה להכתרת הריקוד של כל הריקודים לא החזיקה אותי דרוכה, במיוחד לנוכח העובדה שנאמברים שהיו מועמדים חזקים לתואר, כמו ההיפ-הופ הלירי של מאיה וליאור וכל ריקודי אור ורוני כצמד - החל ב"כל הג'אז הזה", וכלה בדבקה או בלירי שלהם שהגיע למקום ה-3, נשרו בדרך.

אחת האכזבות המרות שחוויתי כילדה היתה בעת שידור מצעד המצעדים בקול ישראל. במקום הראשון, בתור השיר הטוב ביותר מאז שנות ה-40 ובכלל זכה "למבדה". דן כנר ואני לא התאוששנו מהאכזבה המבישה ההיא. בחירתו של בוליווד כריקוד הטוב ביותר ב"נולד" מעורר תחושות שמהדהדות בלבי את אותה טראומת ילדות קשה. טעמו של מי שמסמס מכל סיבה שהיא את המלה "בוליווד", אינו נהיר לי, אבל כנראה שמיליוני הודים לא טועים. כעת נותר לי לקוות שבחצי הגמר לא תצוץ הפתעה נוספת, שתשאיר אותי נטולת אור ורוני, תקועה עם רונה לי בין הפיינליסטים.