הרג את חברתו בתאונה ונשלח ל-3 שנות מאסר
בית המשפט המחוזי בחיפה שלח גבר בן 32 מנהריה לשלוש שנות מאסר בפועל ועוד שנתיים על תנאי, לאחר שהרג את חברתו בתאונה. בגזר הדין, כתב השופט: "נהיגתו של הנאשם הייתה מופקרת. הוא נהג את הרכב תוך 'צפצוף' על כל התמרורים"
עונש מרתיע? יעקב תורג'מן, תושב נהריה בן 32, גרם לפני כשנתיים וחצי למות חברתו זוהר בוימל בתאונת דרכים קשה בצפון. היום (א') נגזר דינו בבית המשפט המחוזי בחיפה: שלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי. הוא הורשע בהריגה, בנהיגה במהירות מופרזת ובלתי סבירה ובכך שהוא והנוסעים לא חגרו חגורת בטיחות. שלושה בני אדם נוספים, בהם תורג'מן עצמו, נפצעו בתאונה. "נהיגתו של הנאשם הייתה מופקרת", קבע השופט עודד גרשון, ופסל את הנהג מלהחזיק ברשיון נהיגה למשך 15 שנים.
התאונה אירעה ב-4 בספטמבר 2003, בכביש 4, בקטע שבין צומת עכו מזרח לצומת שמרת. תורג'מן נהג ברכב שהיה שייך לידידה שבילתה עמם באותו ערב. חברתו, זוהר בוימל, ישבה לצדו, ואילו בעלת הרכב וחבר נוסף ישבו מאחור. מוקדם יותר באותו ערב בילו בשני פאבים בקריות והיו בדרכם בחזרה לנהריה.
תורג'מן התקרב לאזור בכביש שהיה בעבודות סלילה במהירות של כ-110 קמ"ש, "אחד מנתיבי הכביש היה חסום על-ידי מחסום משטרתי ואתר העבודה היה מסומן על-פי כל הכללים", תיאר השופט גרשון את מקום התאונה. "קונוסים שעליהם נצנצים הונחו על פני הכביש; תמרורים הגבילו את מהירות הנסיעה; באמצע הכביש עמד נגרר עם חץ מואר מהבהב, עמדה ניידת משטרה כשמנורותיה הכחולות דולקות; במקום היו כלים כבדים, כל כלי כזה היה בצבע צהוב ועל גגו היה פנס מהבהב בצבע כתום; בנוסף לכך עמד במקום שוטר עם פנס דולק בידו".
הנהג: לא זוכר שנהגתי
תורג'מן טען במהלך המשפט כי אינו זוכר את התאונה ואת האירועים שקדמו לה, ואף לא את העובדה שהוא שימש כנהג. עורך דינו טען כי לא ניתן להוכיח שהיה שיכור בעת התאונה, ולפיכך לא ניתן להרשיעו בהריגה. השופט לא השתכנע והתייחס בעת מתן גזר הדין לעובדה שבעבר הורשע תורג'מן בנהיגה תחת השפעת סמים.
"הנאשם נהג באופן מופקר. הוא נהג במכונית במהירות מופרזת ולא האט את מהירות נסיעתו עם התקרבו לאתר העבודות. פגע במחסום המשטרתי, חדר דרך המחסום ונכנס לאתר. שוטר עמד מולו וניסה, באמצעות פנס דולק ונפנופי ידיים, להביא לעצירת הרכב. הרכב לא ציית. המכונית פגעה בניידת המשטרה ולאחר מכן פגעה חזיתית במטאטא כביש, הראשון בשיירת כלי העבודה באתר".
בשלב הטיעונים לעונש, סיפר אביה של ההרוגה על בתו, צעירה יפהפיה ואינטליגנטית. לדבריו התאונה בה נהרגה בתו היא "ביטוי מזעזע לניצחון חטא השאננות, הטמטום, חוסר האחריות, הזלזול, וביטחון עצמי שנשען על ריקנות". מנגד העידו בני משפחה וחברים של הנהג, שסיפרו על השבר הנפשי והפיזי שעבר בעקבות התאונה.
בגזר הדין ציין השופט גרשון כי "הנאשם הינו אדם חיובי. בחור טוב ללא מרכאות, שקשה להתייחס אליו כעבריין". אולם בהמשך, לא חסך במלים קשות: "נהיגתו של הנאשם הייתה מופקרת. הוא נהג את הרכב תוך 'צפצוף' על כל התמרורים, האורות המהבהבים וסימני האזהרה שהיו בדרכו. הוא נכנס לאתר העבודה במהירות מופרזת. באופן נהיגתו הפזיז וקל הדעת, תוך שוויון נפש באשר לאפשרות של תוצאה קטלנית, גרם הנאשם למותה של צעירה ברוכת כישרונות שהייתה בתחילת חייה, לפציעתו שלו ולפציעת שני נוסעים נוספים".
ביצוע גזר הדין נדחה על מנת לאפשר לנאשם לערער.
לפנייה לכתב/ת 
