לפני העריפה: מילותיו האחרונות של לואי ה-16

"אני מת חף מפשע". אלה היו מילותיו האחרונות של מלך צרפת לשעבר, לואי ה-16, כפי שמתברר 213 שנים לאחר שהורדה הגיליוטינה על צווארו. תיעוד השניות שלפני הוצאתו להורג נמצא במכתב שכתב מי שערף את ראשו, שארל אנרי סנסון, שעמד באותה עת בראש המוציאים להורג בפריז.

סנסון הסביר כי החליט להנציח את האמירה משום שזעם על חרושת השמועות "המסולפות" שפשטו בערוב ימיו של המלך. תוך שהוא מתחייב ל"אמת המוחלטת של מה שהתרחש", ביקש סנסון לסתור את השמועות לפיהן לואי הובל אל הגרדום כשאקדח מוצמד לרקתו, ששיחרר זעקה נוראית ברגעיו האחרונים או שפניו הושחתו משום שהגליוטינה נחתה על ראשו ולא על צווארו.

לדבריו, המלך הגיע למקום ההוצאה להורג כשהוא רכוב על כרכרה, עלה לגרדום כשהוא פורש את ידיו לצורך כפיתתן ושאל האם קול התופים שברקע יימשך. "לא ענינו לו כי אף אחד לא יידע, זאת האמת. הוא עלה לגרדום וניסה להתקדם כמתכוון לשאת דברים... שוב נאמר לו שהדבר בלתי אפשרי. אז הוא איפשר לנו להוביל אותו למקום שבו נקשר ושם צעק בקול גדול: 'אנשים, אני מת חף מפשע'. אז, רץ לקראתנו ואמר לנו: 'רבותיי, אינני אשם בכל מה שהואשמתי בו. אני מקווה שדמי יוכל להדביק את אושרה של צרפת".

על השניות האחרונות כתב סנסון: "הוא התמודד עם הכל בנחת ויציבות שהפתיעה את כולנו. אני משוכנע שהוא שאב את הרוגע הזה מעקרונות הדת, שנראה כי איש לא הושפע מהם כמוהו".

סנסון מת בשנת 1806 כשהוא בן 66. במהלך חייו ותפקידו כמוציא להורג הראשי של פריז היה עד ל-2,918 הוצאות להורג. בשנת 1793 העביר את האחריות לבנו הנרי, שכעבור כמה חודשים ערף את ראשה של מארי אנטואנט, רעייתו של לואי ה-16.

לואי ה-16 היה מלך צרפת בין השנים 1774 - 1792, שנכשל בהתמודדות עם מצבה הכלכלי העגום של צרפת באותם ימים. באוקטובר 1789 אולץ על ידי מתנגדיו לעזוב את ארמון וורסאי. כתרו ותוארו של המלך נותרו, אך החופש נשלל ממנו ולא נשארו בידיו כל סמכויות. בשנת 1792 ביטלו ראשי המהפכה הצרפתית את המלוכה והכריזו על צרפת כרפובליקה. לואי ה-16 ומארי אנטואנט נשפטו בעוון בגידה, נמצאו אשמים והוצאו להורג לעיני ההמונים בפריז.

(טיימס)