זימבבואה מציגה: המיליונרים העניים בעולם

בחולצה קרועה ומכנסים קשורים בחבל, ברונס צ'יקמבה הוא ההפך הגמור מתדמית המיליונר. למרות המחירים האסטרונומים אותם הוא גובה עבור הסיורים אותם הוא עורך במכוניתו ברחבי הררה, בירת זימבבואה, חייו של צ'יקמבה הם מאבק ארוך ומתמשך.

על-מנת לסבר את האוזן, גם המחיר הנמוך ביותר אותו הוא גובה עולה על מיליון דולרים מקומיים. זה אולי נשמע הרבה, אבל במדינה בה האינפלציה גואה ב-1,000 אחוזים, מיליון דולרים שווים לא יותר מ-50 שקלים.

התיירים המעטים שמגיעים להררה הופכים למיליונרים ברגע: תמורת סכום פעוט של 10 דולרים הם משלשלים לכיסם 1,010,000 דולרים מקומיים. וזה אם הם ממירים את כספם כחוק. בשוק השחור התעריפים כפולים.

"כן, אני מיליונר, מיליונר שלא יכול להרשות לעצמו לקנות דבר", אמר צ'יקמבה בחיוך. "כל אנשי זימבבואה מיליונרים היום. אנחנו מדינה של מיליונרים, אבל אין לזה שום ערך". צ'יקמבה אומנם מגחך, אך המציאות שלו ושל רבים כמותו, המתמודדים עם היפר-אינפלציה, אינה מצחיקה כלל וכלל.

בשבוע האחרון עמד מחיר סל מוצרים בסיסי עבור משפחה ממוצעת על 41 מיליון דולרים מקומיים לחודש. זאת, במדינה בה מעל ל-60 אחוזים מהאוכלוסיה מובטלים ואלה שמועסקים מרוויחים לא יותר מ-4 מיליון לחודש.

וזה עוד כלום לעומת בילוי במסעדה. כתב הטיימס שילם 1.8 מיליון דולרים מקומיים עבור עוף וצ'יפס במזללת מזון מהיר. מנת קארי במסעדה הודית מקומית עלתה לו 13.6 מיליונים.

כאשר השטר בעל הערך הגבוה ביותר עומד על 50,000 דולרים בלבד, התשלום במסעדה הופך לחוויה ארוכה ומשעשעת. "זה כמו לאס-וגאס, הר שטרות מונח על השולחן", סיפר בעל מסעדה מקומי. "למלצר לוקח חצי שעה רק לספור את הכסף. הלכתי לשלם מסים יום אחד ולקח לפקיד מעל לשעה רק לספור את השטרות".

במצב כזה, לא פלא שאחד ממוצרות המותרות הפופולאריים ביותר במדינה הוא מכונה לספירת שטרות. עלות התענוג, מתוצרת יפן או סינגפור, נעה בין 345 מיליון דולרים ל-1.2 מיליארד. איש עסקים מתוסכל, שלא הצליח לרכוש מכונה, סיפר כי התייאש מהקשת האפסים במחשבון ועבר לחישוב באמצעות חשבוניית חרוזים. (טיימס אונליין)