לקראת המונדיאל: 10 הנבחרות הגדולות בכל הזמנים
מיקי שגיא מדרג את 10 הנבחרות הגדולות ביותר בכל הזמנים - הנבחרות ששיחקו כדורגל מלהיב, איכותי ופורץ גבולות. אז מה אם חלק גדול מהן הפסידו ברגעי ההכרעה לגרמניה?
מאז ועד עצם היום הזה עברו 17 מונדיאלים, עם הפסקה של 12 שנים בין 1938 ל-1950, בגלל מלחמת העולם השניה. במהלך הטורנירים המרתקים הספקנו להתאהב בלא מעט נבחרות בלתי נשכחות, כאלה שנכנסו להיסטוריה כטובות בתולדות המשחק. בחלק מהמקרים, דוגמת ברזיל 70', הצדק נעשה והנבחרת הכי טובה גם הניפה את הגביע, אך במקרים אחרים – כמו הונגריה 54' או הולנד 74', למשל, הנבחרות שנחשבו לטובות מכולן נשרו בדרך ולא זכו להיקרא 'אלופות עולם'.
לא. ישראל 1970 לא ברשימה (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)
לקראת המונדיאל, ynet מגיש את רשימת עשר הנבחרות הגדולות בתולדות המונדיאלים. לא פשוט לבחור, קשה עוד יותר לדרג וכמובן שמדובר בעניין של טעם. אתם, הגולשים, מוזמנים להביע את דעתכם ולקבוע מי 10 הנבחרות הגדולות שלכם בכל הזמנים, דרך מערכת התגובות בתחתית העמוד.
10. פולין 1982. שמונה שנים קודם לכן, בגרמניה 74', הנבחרת המזרח אירופית כבר ניצחה את ברזיל וסיימה במקום השלישי במונדיאל. אבל מדליית הארד שלה בספרד 82' היתה מרשימה לא פחות ותיזכר בעיקר בגלל שיתוף הפעולה בין שני השחקנים הטובים ביותר בתולדות פולין – גז'גוז' לאטו וזביגנייב בונייק, המנהיגים של נבחרת טכנית ואטרקטיבית.
לא יותר מדי שחקנים נשארו מ'הנשרים של גורסקי' ב-74', אבל הפעם, בטורניר הפרידה של לאטו מהנבחרת, ה'פולסקה' היתה שילוב מוצלח במיוחד של ותיקים וצעירים. פולין רצה עד חצי הגמר, בונייק הגדול, שכיכב כל הדרך ובעיקר עם שלושער ב-0:3 על בלגיה בקאמפ נואו קודם לכן, נעדר בגלל צהובים מהמשחק מול איטליה, האלופה שבדרך ניצחה 0:2 ופולין הסתפקה שוב רק במקום השלישי, אחרי 2:3 על צרפת.
9. איטליה 1982. את שלב הבתים היא עברה בקושי, בגלל שער זכות אחד יותר, אחרי 0:0 מול פולין ופעמיים 1:1 (פרו וקמרון). באופן כללי לא מדובר בנבחרת מבריקה במיוחד. למה היא בכל זאת נמצאת כאן? בגלל פאולו רוסי הגדול.
החלוץ, שלא שיחק כדורגל שנתיים בגלל מעורבותו בסקנדל הימורים, זומן בכל זאת למונדיאל. הוא לא כבש בארבעת המשחקים הראשונים של גביע העולם, אבל אז התפוצץ ברגעים הקריטיים. תחילה עם שלושער ענק לרשת של ברזיל ב-2:3 הגדול שהעלה את איטליה לחצי, ולאחר מכן עם צמד מול פולין ועוד שער בגמר הגדול מול גרמניה. ופתאום איטליה אלופת עולם. למרות שמות כמו דינו זוף, ברונו קונטי, גאטאנו שיראה, מרקו טארדלי ואלסנדרו אלטובלי, רוסי הוא האחראי הכמעט בלעדי לתואר.
8. פורטוגל 1966. הנבחרת הגדולה בכל הזמנים של פורטוגל נתנה הצגה במונדיאל הבכורה שלה, באנגליה 66'. זו'סה טורס ומריו קולונה היו כוכבים ראויים, אבל מעל כולם בלט יוזביו הגדול, שסיים כמלך השערים עם תשעה כיבושים. 'היהלום השחור' הוליך את פורטוגל ל-1:3 גדול על אלופת העולם ברזיל, אותה תוצאה על הונגריה ו-0:3 על בולגריה.
ברבע הגמר פורטוגל כבר פיגרה 3:0 מול צפון קוריאה המפתיעה (שהדיחה את איטליה), אבל רביעיה גדולה של יוזביו השלימה מהפך ל-3:5 ענק. רק האלופה שבדרך, אנגליה, עצרה את פורטוגל בחצי גמר מצוין, עם 1:2 מצמד של בובי צ'רלטון. מי שראה את פורטוגל הגדולה של יוזביו באותו מונדיאל, ודאי גם לא שכח.
7. ארגנטינה 1986. בנבחרת שהביאה לארגנטינה את אליפות העולם הראשונה, ב-1978, היו שחקנים הרבה יותר טובים מאשר לזו מ-86'. אבל ארגנטינה מודל 86' נכנסה לרשימה מסיבה אחת פשוטה: דייגו ארמנדו מראדונה.
הגדול מכולם הוא זה שסחב כמעט לבד את הנבחרת הזו לזכיה במונדיאל במכסיקו, הוא זה שגרם לכל משחק להיות בלתי נשכח והוא זה שכבש את השער הגדול ביותר בתולדות הכדורגל, ברבע הגמר מול אנגליה, אחרי שעבר מקו האמצע את כל מי שעמד מולו בדרך לשער.
ארגנטינה לא הרשימה בחלק מהמשחקים (איטליה בשלב הבתים, אורוגוואי בשמינית), אבל דייגו היה שם כדי להרים אותה בכמה רמות באחרים (אנגליה, בלגיה) וכדי לתת אסיסט גדול לשער הניצחון של בורוצ'אגה בגמר מול גרמניה (2:3), אחרי שלותאר מתיאוס דאג למחוק אותו כמעט לחלוטין.
6. ברזיל 1958. המונדיאל בשבדיה היה הראשון ששודר בטלוויזיה (שחור-לבן) והעיתוי היה לא רע בכלל. לא מעט ברזילאים יטענו בצדק שהיו למדינתם נבחרות טובות בהרבה מזו, אבל לנבחרת של 58' יש חשיבות סמלית, שבכל זאת הכניסה אותה לרשימה: היא היתה הראשונה שהביאה מונדיאל לברזיל וזו שהחלה בעצם את הדומיננטיות של מעצמת הכדורגל בענף הפופולארי בעולם.
ויודעים גם עוד למה היא ברשימה? כי בנבחרת של המונדיאל הזה צץ ילד בן 17 - אחד בשם פלה, מכירים? ברזיל 58' שיחקה במערך מהפכני לאותה תקופה, 4-2-4, עם טאלנט גדול כמו דידי, חלוץ מצוין כמו ואווה, קשרים כמו דז'למה ונילטון סנטוס ואם לא שוכנעתם, אז תוסיפו לכל אלה את גארינצ'ה האגדי ופלה. ברבע הגמר ברזיל עבדה קשה מול וויילס, אבל אז הופיע פלה וכבש את מה שהגדיר מאוחר יותר בחייו "השער החשוב בקריירה". בהמשך הוא גם קינח עם שלושער בחצי מול צרפת (2:5) וצמד בגמר מול המארחת שבדיה (שוב 2:5).
מאצטדיון האצטקה ב-86' לטדי ב-2006 (צילום: אלכס קולומויסקי)
5. צרפת 1982/6. בשני המונדיאלים בשנות ה-80', צרפת הציגה נבחרות גדולות ששיחקו כדורגל שרכש להן לא מעט אוהדים נייטראלים. הבסיס של ספרד 82' נשאר גם למכסיקו 86' והכוונה היא לשחקנים גדולים כמו מנואל אמורוס, מקסים בוסיס, פטריק באטיסטון ובמיוחד לרביעיה המופלאת – אלן ז'ירס, ז'אן טיגאנה, דומיניק רושטו והמלך הצרפתי עד להגעתו של זידאן לזירה, מישל פלאטיני.
ב-82', צרפת פתחה עם הפסד, אבל בהמשך נתנה הצגות עם כדורגל מרגל לרגל, שנעצר רק בחצי הגמר הגדול מול גרמניה (צרפת איבדה יתרון 1:3 בהארכה והודחה בפנדלים). ב-86' הסיפור חזר על עצמו, בתוספת מיודענו לואיס פרננדז בקישור, כולל משחק ענק מול ברזיל ברבע הגמר. אלא שאז שוב הגיעה גרמניה ושלחה את פלאטיני והחברים הביתה. בין שתי האכזבות במונדאלים, הטריקולור לפחות זכו ביורו 84', פרס ניחומים לנבחרת גדולה.
4. ברזיל 1982. זו היתה הנבחרת הכי טובה של הצהובים-ירוקים מאז ברזיל 70' (ראו בהמשך), עם שחקנים כמו ג'וניור, סרזו, פלסאו, אדר, סוקראטס, זיקו ואפשר להמשיך. הבעיה הגדולה של כל אלה היתה שלא היה לברזיל חלוץ בחוד שיבקיע את כל ההזדמנויות אליהן הגיעו. הנבחרת של טלה סנטאנה המנוח לא יכולה היתה להפסיק לתקוף, הלכה והלכה קדימה ללא הרף, עד שיום אחד, ברבע גמר מול איטליה, שילמה על כך בהפסד 3:2 לכחולים בהנהגת פאולו רוסי, שכבש בכל הזדמנות, לעומת סרג'יניו שלא הפסיק להחמיץ לברזיל.
ה'סלסאו' של 86', עם מספר שמות שחזרו על עצמם, בתוספת קארקה בחוד, גם היתה מוצלחת במיוחד, אבל נתקעה באותו שלב, הפעם מול צרפת הגדולה (ראו מקום 5).
3. הונגריה 1954. הנבחרת ההונגרית הגיעה לשוייץ 54' כפייבוריטית הגדולה לתואר. באולימפיאדת הלסינקי ב-1952, הנבחרת של ננדור הידגקוטי, ג'וזף בושיק, סנדור קוצ'יס (ראש הזהב) ובעיקר פרנץ פושקאש האגדי, דרסה כל מה שזז. חניכיו של גוסטאב סבש לא הפסידו ארבע שנים ברצף (מאז מאי 1950, 27 נצחונות – כולל 3:6 על אנגליה בוומבלי שנה לפני המונדיאל, 4 תיקו) ועם זהב אולימפי בכיס היו המועמדים ללכת עד הסוף.
'הקוסמים המגיארים' פתחו עם 0:9 על דרום-קוריאה ו-3:8 על גרמניה, המשיכו עם 2:4 על ברזיל ברבע הגמר במשחק אלים ועצבני שזכה לכינוי 'הקרב על ברן', וניצחון זהה על אורוגוואי בחצי גמר, אלא שאז, כרגיל, הגיעה גרמניה. גם יתרון 0:2 בדקה השמינית מול הנבחרת אותה הביסו 3:8 בשלב הבתים לא הספיק, וגרמניה חזרה ל-2:3 דרמטי. פושקאש המסכן עשה הכל אבל לא הצליח להביא גביע להונגריה המסכנה, שבכתה אפילו יותר מאשר אחרי ההפסד לאיטליה בגמר ב-38'.
2. הולנד 1974. עוד נבחרת ענקית שהצליחה להגיע רק ל'כמעט' ולא לגביע עצמו. נבחרת התפוז המכני יישמה בשלמות מדהימה את עיקרון ה'טוטאל פוטבול' המפורסם של אייאקס משנות ה-70', בהנהגתו של רינוס מיכלס האגדי. צמד ה'יוהאנים', ניסקנס ובעיקר קרויף, יחד עם רוד קרול והחברים הציגו כדורגל חלומי, שרכש לנבחרת האורנג' אוהדים בכל רחבי תבל. מסע ההצגות בדרך לגמר כלל גם 0:4 על ארגנטינה ו-0:2 על ברזיל ודווקא כשנראה היה שהנבחרת עם הכדורגל המושלם תוכתר כאלופת עולם, שוב הגיעה הורסת המסיבות הקבועה, ניחשתם נכון – גרמניה.
זה התחיל טוב, עם 60 שניות חלומיות של מסירות הולנדיות מרגל לרגל, גרמניה לא נגעה בכדור וכבר בהתקפה הראשונה פנדל להולנד, אחרי שברטי פוגטס הכשיל את קרויף. ניסקנס כבש והכל נראה בשליטה, אלא שפרנץ בקנבאואר דחף את חבריו ופול ברייטנר וכמובן גרד מולר השלימו מהפך ו-1:2 לגרמניה, באחת הטראומות הגדולות שנשארו על מצפון של הכדורגל העולמי. במונדיאל 78', ללא קרויף שהחרים אותו מסיבות פוליטיות, הולנד הגדולה שוב הגיעה לבאר (גמר), אבל לא שתתה והפסידה 3:1 לארגנטינה.
1. ברזיל 1970. כבר דיברנו על שידורי הטלוויזיה שהחלו במונדיאל 58'. 12 שנים מאוחר יותר, במכסיקו 70', היה הרגע המתאים ביותר לתחילת השידורים בצבע. בדיוק בזמן, ראה העולם הרחב כמו שצריך את הנבחרת הטובה בכל הזמנים זוכה באליפות העולם, תוך כדי ביצוע מושלם של ה'ז'וגו בוניטו' (משחק יפה) המפורסם. אחרי טראומת 66', שכללה הדחה בשלב הבתים והבטחה של פלה לא לשחק יותר במונדיאלים בגלל המשחק האגרסיבי נגדו, פלה חזר, אבל בעיקר ברזיל חזרה. ובגדול.
המאמן ז'ואאו סלדניה לקח את הנבחרת למחנה אימון מתיש לפני המונדיאל, כדי להרגיל את שחקניו הטכניים למשחק פיזי. רגע לפני המונדיאל הוא הוחלף על ידי מריו זגאלו, אבל הנבחרת אכן שילבה את העקרונות עליהם חלם סלדניה. הקיצונים ז'אירזיניו (היחיד שכבש בכל משחק) וריבלינו הראו לעולם מה אומר המושג קיצונים, קלודואלדו כיכב בקישור ויחד עם שחקנים כמו קרלוס אלברטו, טוסטאו ומעל כולם פלה, פלא שזו הנבחרת הטובה בתולדות כל המונדיאלים? בניגוד להונגריה והולנד ממקומות 2-3, הפעם זה גם נגמר כמו שצריך, אחרי שברזיל ניצחה 1:4 את צ'כוסלובקיה, 0:1 את אנגליה, 2:3 את רומניה בשלב הבתים, 2:4 את פרו ברבע הגמר, 1:3 את אורוגוואי בחצי הגמר ונתנה הצגה עם 1:4 ענק על איטליה בגמר, ממנו נהנו 108 אלף צופים ב'אסטקה' במכסיקו סיטי ועוד מיליארדים ברחבי עולם. הפרס? הגביע ז'ול רימה שקרלוס אלברטו הניף, נשאר בידיים של ברזיל לתמיד, מאחר וזו היתה זכייתה השלישית של ה'ורדה אמרלה' (ירוקים-צהובים) בתואר.
אפילוג והתנצלויות
סליחה מנבחרות כמו גרמניה 74' (של בקנבאואר, ברייטנר ומולר), או לגרמניה בכלל שלקחה שלושה מונדיאלים, אבל אף נבחרת שלה לא בעשיריה. סליחה גם לאנגליה 66' שהיתה ראויה, רק אין במקום מי להכניס אותה. אנגליה גם נענשה על כך שמולדת הכדורגל זכתה רק פעם אחת במונדיאל והגיעה רק פעם אחת נוספת לחצי הגמר.
לסיום, אזכור מיוחד לנבחרות מלהיבות שהשאירו רושם, אבל לא עז מספיק כדי להיכנס לרשימה. הדוגמאות הכי טריות, למשל: קמרון 90 עם רוז'ה מילה', רומניה ובולגריה 94' (כולל חאג'י וסטויצ'קוב), קרואטיה 98' של דאבור סוקר.
לפנייה לכתב/ת 
