לקראת המונדיאל: 10 הלוזרים הגדולים בכל הזמנים
מול כל שער מרהיב היה שוער אומלל, לצד כל אלופה גדולה עמדה נבחרת שכשלה ברגע האמת. מיקי שגיא מדרג את הגיבורים הטראגיים של משחקי הגביע העולמי - מבאג'יו עד בקהאם, דרך ברזיל מודל 1950 והולנד 1974. אני לוזר?
אבל מה לעשות, שלצד כל הרגעים הגדולים והמרגשים מ-17 המונדיאלים שמאחורינו, ישנם גם לא מעט רגעים כואבים וקצת פחות משמחים, בלשון המעטה. רגעים שאחריהם השחקן או הנבחרת שהיו מעורבים בהם רצו שהאדמה תבלע אותם, אירועים שהכניסו את המעורבים לרשימת הלוזרים הגדולים בתולדות המונדיאלים.
לא קל למצוא כאלה, בטח לא כאשר ההגדרה של שחקן לוזר או נבחרת לוזרית לא ברורה לחלוטין. האם הגיוני להכניס נבחרות כמו הונגריה 54' או הולנד 74', ששיחקו כדורגל מהיפים שנראו לעין, לרשימה כה שלילית? אולי לא, אבל אין ברירה. אחרת כבר היינו צריכים להוסיף את שמעון פרס או את אינטר, מביני עניין בתחום, כדי להשלים את הרשימה.
רוברטו באג'יו. את הבעיטה הכי חשובה הוא שלח לשמיים (צילום: איי פי)
אבל אסור לשכוח: הכללת הונגריה או הולנד, למשל, לא אומרת שהן לא היו טובות, אלא רק שברגע האמת הן לא מצאו את הכוחות לעשות את הצעד הנוסף, שהפריד ביניהן לבין הגדולה. כרגיל, אתם הגולשים מוזמנים להביע את דעתכם ולהציע את הרשימה האלטרנטיבית שלכם. יהיה מעניין לראות איזה שחקן יצטרף או איזו נבחרת תתווסף לרשימה בסיומו של מונדיאל 2006, המתקרב אלינו לטובה.
שחקנים / מאמנים
1. רוברטו באג'יו (איטליה). האיש עם הצמה האלוהית, כפי שאומר הכינוי שהוצמד לו, הוא ללא ספק אחד הכוכבים הגדולים בתולדות הכדורגל האיטלקי. אבל רגע שחור אחד יישאר בלתי נשכח. 17 ביולי 1994, איצטדיון ה'רוז בול' בלוס אנג'לס, שנה בלבד אחרי שנבחר לשחקן השנה של פיפ"א. ברזיל ואיטליה סיימו בתיקו 0:0 משמים והגיעו לקרב על הגביע העולמי בבעיטות מ-11 מ', לראשונה אי פעם. מספר 10 של ה'סקוואדרה אזורה' ניגש לבעוט בידיעה שהוא חייב לכבוש כדי להשאיר את איטליה בחיים. באג'יו בועט לשמיים, ברזיל מנצחת 2:3 ויוצאת לחגוג.
נכון שאילולא באג'יו, איטליה לא היתה עוברת את שלב הבתים. כמו במונדיאל 82', היא שוב התקשתה בשלבים המוקדמים ורק שחקן אחד, גיבור, העלה אותה שלב אחר שלב. אבל למרות הגולים המכריעים מול ניגריה, ספרד ובולגריה, באג'יו לא הפך לפאולו רוסי החדש. ובצדק. פנדל לשמיים בגמר מונדיאל? מאמא מיה, רוברטו.
2. קרל היינץ רומיניגה (גרמניה). בטח תגידו 'לא בסדר שהוא ברשימה, כמה שחקנים כבר הגיעו לשני גמרים רצופים?'. צודקים, אבל כבר אמרנו בפתיחה שהרשימה אכזרית. אחד השחקנים הגדולים של גרמניה בכל הזמנים הגיע עם נבחרתו לגמרים ב-82' וב-86', אבל כמה גביעים הוא הניף? 0. בספרד הוא התקפל אחרי 3:1 לאיטליה וממקסיקו חזר עם 3:2 לארגנטינה. שחקן-שחקן, אבל ככה לא נכנסים לרשימת הגדולים באמת.
3. מישל פלאטיני (צרפת). מישל היה פשוט 'לה רואה', המלך. אחד המוסרים הגדולים בתולדות המשחק, מאסטרו של בעיטות חופשיות, אמן כדורגל אמיתי. פלאטיני הגדול כיכב בשני מונדיאלים, 82' ו-86', במדי שתיים מנבחרות צרפת הגדולות בכל הזמנים, ואף זכה בצורה חסרת תקדים שלוש פעמים ברציפות בתואר שחקן השנה באירופה. אבל כל זה לא עזר לו ופעמיים הוא נתקע בחצי גמר המונדיאל מול גרמניה. תפקידו היה לעשות את ההבדל, את הצעד הנוסף, וזה קרה רק באליפות אירופה ב-84', לא במונדיאלים שלפני ואחרי.
דייויד בקהאם. מייצג את הנפילות הגדולות של אנגליה (צילום: רויטרס)
4. דייויד בקהאם (אנגליה). מה הוא קשור הפעם? פשוט מאוד. הוא מייצג את מולדת הכדורגל, אנגליה, שלא זכתה בכלום מאז 66'. שלא באשמתו, יש לו חלק נכבד בתקוות ובציפיות מהנבחרת האנגלית, בכל פעם מחדש. אבל בכל מונדיאל זה נגמר אותו דבר, עם הדחה בשלב זה או אחר. כאמור, הוא לא באמת האשם העיקרי, אבל הוא מסמל את הכישלון המתמשך של אנגליה בעשור האחרון וככזה עליו לשלם את המחיר ולקבל מקום של כבוד ברשימת הלוזרים שלנו.
5. אדמאר פימנטה (ברזיל). מאמן ברזיל במונדיאל בצרפת 38', שזכה להיכנס לרשימה בזכות אחד המהלכים הטיפשיים בתולדות הכדורגל העולמי. ברזיל שיחקה מצוין בטורניר, וכמעט כרגיל, היתה מועמדת לזכיה בתואר. המנהיג שלה היה לאונידאס, מי שכונה 'היהלום השחור', כבש רביעייה ב-5:6 על פולין והפך במהלך הטורניר למועמד הראשי לתואר כוכב המונדיאל. אבל משום מה, בחצי הגמר נגד איטליה החליט המאמן פימנטה לספסל את לאונידאס וחברו לחוד, טים, "כדי לשמור אותם לגמר". השאננות ואחת מהחלטות המאמן המוזרות בתולדות המונדיאלים עלו לברזיל בהפסד 2:1 לאיטליה ב'ולודרום' במארסיי. איך אומרים בפורטוגזית החטא ועונשו?
נבחרות
1. ברזיל 50'. איך אפשר היה להרוס אחרי שהכל היה מוכן לחגיגה? לראשונה קיבלה ברזיל את הזכות לארח מונדיאל וזו היתה הזדמנות פז למעצמת הכדורגל לחגוג גם זכיית בכורה בגביע העולמי. ברזיל קירקסה את כל מי שעמד מולהף ובבית הגמר - כך היה הפורמט בזמנו - היא גם דרסה 1:7 את שבדיה ו-1:6 את ספרד. במשחק הנעילה היא שיחקה מול אורוגוואי, כאשר תיקו היה מבטיח לצהובים-ירוקים גביע עולמי ראשון. ברזיל הוליכה 0:1. 174 אלף צופים שנדחסו במרקאנה ועוד מיליונים ברחבי המדינה הכינו עצמם לחגיגות הענק. אבל מהפך אדיר של נבחרת התכלת הכניס מדינה שלמה לאבל ואת שחקני ברזיל 50' לרשימה השחורה כלוזרים הגדולים בכל הזמנים.
זידאן ופלאטיני. נבחרות מדהימות, אבל לוזריות (צילום: רויטרס)
2. צרפת 82'. על פלאטיני כבר דיברנו, הגיע הזמן לדסקס על נבחרתו. נבחרת הטריקולור שהגיעה לספרד 82' היתה אחת האיכותיות בתולדות המונדיאלים. נבחרת אטרקטיבית עם הרביעייה החלומית - אלן ז'ירס, ז'אן טיגאנה, דומיניק רושטו ומישל פלאטיני. 'לה בלה' טיפסו שלב אחר שלב עד שהגיעו לאותו ערב ארור מול גרמניה ב'סאנצ'ס פיסחואן' בסביליה. אחרי 1:1 ב-90 דקות, צרפת פתחה את ההארכה בסערה ועלתה ל-1:3 נוח בדקה ה-98. אבל הגרמנים חזרו ושלחו את המשחק לפנדלים, כאשר אפילו שם הצרפתים לא הצליחו לגרד ניצחון. 4:5 לגרמניה, ששלחה הביתה נבחרת מדהימה, אבל לוזרית, שחזרה על אותו סיפור ארבע שנים מאוחר יותר.
3. הונגריה 54'. מה לא אמרו על הנבחרת של פרנץ פושקאש מהמונדיאל בשוייץ? מהטובות אי פעם, תענוג לעיניים, תאווה לעיניים. החדשות הטובות הן שהכל נכון. אבל היתה בעיה קטנה: אחרי 3:8 על גרמניה, 0:9 על דרום קוריאה, 2:4 על ברזיל הגדולה וניצחון זהה על אורוגוואי, פושקאש והחברים פגשו את גרמניה בגמר. כן, כן, אותה אחת שחטפה ממנה 8 חתיכות בשלב הבתים. נכון שאז גרמניה שיחקה עם הרכב חסר, אבל עדיין. ואם זה לא מספיק, אז בדקה השמינית כבר היה 0:2 להונגריה. איכשהו, גם אחרי ה-2:2, הונגריה לא הצליחה אפילו לשמור על התיקו וספגה שער בדקה ה-84.
4. הולנד 74'. על נבחרת האורנג' מגרמניה 74' נהוג לומר - הנבחרת הכי טובה שלא זכתה במונדיאל. עם כזו מחמאה, להולנדים בא לבכות. כמה עצוב זה לנצח
כל מה שזז, אפילו 0:2 את ברזיל ו-0:4 על ארגנטינה, ובכל זאת לסיים רק במקום השני. תחשבו שוב: מתי נבחרת כלשהי ניצחה באותו טורניר את ברזיל וארגנטינה ובכל זאת סיימה ללא כלום? זה מה שקרה ליוהאן קרויף והחבר'ה של רינוס מיכלס. טוטאל פוטבול, טוטאל פוטבול, אבל בסוף טוטאל לוס. אפילו 0:1 חלומי אחרי 60 שניות בגמר לא הספיק, כי כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרד מולר וגרמניה מנצחים. מה שכן, הלוזריות נשארה בגנים של הכתומים כי גם בשלושת העשורים מאז, הם לא מחמיצים כמעט כל הזדמנות כדי להיות מודחים מיורו או ממונדיאל בפנדלים.
חגגו במוקדמות, נפרדו מהמונדיאל בשלב הבתים. ארגנטינה (צילום: איי פי)
5. צרפת וארגנטינה 2002. סתם כדי להוסיף קצת אקטואליה לרשימה. קחו ארבע שנים אחורה, ערב שריקת הפתיחה של המונדיאל באסיה. כמה מכם לא אמרו שצרפת וארגנטינה יגיעו לגמר קלאסי גדול? לא יותר מדי. צרפת של אז, נזכיר לכולנו, היתה אלופת העולם המכהנת ואלופת אירופה, ממש מכונה צרפתית. ארגנטינה של מרסלו ביילסה הגיעה כפייבוריטית גדולה אחרי שלקחה את המוקדמות בדרום אמריקה בהליכה והשאירה מאחור אפילו את ברזיל. אבל הכל נגמר בשלב הבתים וכבר אחרי שלושה משחקים זינאדין זידאן וגבריאל באטיסטוטה נפגשו בשדה התעופה בדרך חזרה הביתה. נבחרת התכלת-לבן עוד יכולה לספר שההגרלה דפקה אותה גם אז והיא נשרה מבית המוות שכלל את אנגליה, שבדיה וניגריה. לטריקולור אסור לצייץ, אחרי שסיימו עם שני הפסדים, אפס שערי זכות, מורחק אחד ואלף תירוצים.
לפנייה לכתב/ת 
