שבת 19 באוקטובר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שחף הבר
    עלמה שומעת מוזיקה
    תרבות • 12.06.2006
    התקליטיה הנשית המושלמת
    50 דיסקים שאת חייבת להחזיק בבית, כי אצל השכנים זה קצת טיפשי
    עלמה

    1. ג'וני מיטשל / Blue

     

    בילדותה היתה חולה בפוליו, היום היא חולה בטרשת נפוצה, את בתה היחידה מסרה לאימוץ, וכל החרא המדכא הזה נמזג אל שירי הפולק-רוק של הקנדית היפה - שכמו החיפושית שלך, פעילה כבר מ-68'. הקשיבי ל- Blue, התקליט והשיר, ותשאלי את עצמך אם יש גבר שאת מוכנה להתחייב לו לנצח כמו לקעקוע של הדולפין על לחי תחת ימין.

     

    2. טורי איימוס / Little Eartquakes

     

    נכון, גם אותך העיפו מהקונסרבטוריון בגיל 11. רק שאת טורי הקטנה העיפו על חיבור יצירה אוונגרדית מדי, ולא בגלל שהיא היתה גרועה בחלילית. זה לא האט אותה, ובתקליטה הראשון היא סגרה חשבון עם כולם: אקסים, מלכות כיתה, אמא, אבא וגם רוח הקודש. כל זה על פסנתר, בכנות ובצורה מגה-אינטליגנטית, אבל גם חמה.

     

    3. קייט בוש / The Kick Inside

     

    אם השכנים שלך, אלה ששומעים אתכם רבים, חושבים שאת דרמה קווין, כדאי שתשימי בהזדמנות בפול ווליום את התקליט הזה של הבריטית המטורללת עם המנעד הדמיוני. לא רק שהם יתחננו שתחזרי לצרוח "איפה אני ביחסים האלה", אלא גם את תרגישי הרבה יותר טוב אחרי שתתפלשי קצת על הרצפה לרקע הגאונה שכתבה את "אנקת גבהים" כבר בגיל 14.

     

    4. פרינס / 1999

     

    יש בחורות שכשממליצים להן על דיסק של גמד שחור, ישר חושבות על ארנולד מ"על טעם ועל ריח". אבל בחורה כמוך יודעת שהכוונה בעצם לפרינס, ואת זוכרת איך ב-83' הוא הודיע שהוא הולך לחגוג כאילו 1999 (השנה שאז נחשבה לרגע לפני סוף העולם), ואיך הבנת שגמד-גמד, אבל איזה אטיטיוד.

     

    5. מדונה / True Blue

     

    הפיכתה של מדונה לאסתר, שכותבת ספרי ילדים ולובשת פליסה, אינה טרגדיה אלא תקווה לכולנו. עכשיו כל מאמא יכולה לשווק את עצמה כמי שפעם היתה נועזת, וכל משתרמטת יכולה לפזר הבטחות לעתיד אימהי. אז שימי את הדיסק הזה, תיזכרי בכל המניאקים שעזבו אותך בגלל שלא הצליחו ליישב את תסביך הזונה-מדונה שלהם, ותרקדי מול המראה עם פאפא דונט פריץ'.

     

    6. ביורק / Debut

     

    זוכרת את הילדה הגאונה המטורפת, שהיתה הכי מגניבה בשכבה ואז נעשתה הכי חננה-מעצבנת-שתסתום כבר? אז ככה גם ביורק, שהתחילה בתור השדונית מהשוגר קיובז, וגמרה בתור ברבור קרח באולם חתונות. בדרך היא שינתה את עולם המוזיקה, כשהיא יוצרת שילובים בין ג'אז, קלאסי, פאנק וטכנו, לבין קולות של לווייתנים וגייזרים איסלנדיים, ומעל כל זה שירה ונהמות בתדרים שאוזן אדם לא שמעה. Debut, שקרה לפני שהפכה למניירה מעצבנת, הוא כמו נרניה רק על ספידים.

     

    7. מאסיב אטאק / Blue Lines

     

    נכון שדווקא Protection , אלבומם השני של חברי ההרכב, הוא שמציף אותך בזיכרונות. אבל זה רק בגלל שב-1994, כשהוא יצא, ישבת כל הזמן בבתי קפה. עכשיו, כשאין לך חיים אבל יש לך סראונד, תעדיפי בוודאי את האלבום הראשון והפחות מסחרי. חברי מאסיב ועוד כמה טיפוסים מבריסטול, כמו נלי הופר וטריקי, היו חלק מחבורה שנקראה ה"ויילד באנץ'". יחד הם המציאו את הטריפ-הופ - שילוב מחרמן של היפ הופ וסול עם סימפולים של פאנק במעטפת דאב ג'מייקני איטי. מצוין כמוזיקת רקע לדייט ראשון, בעיקר עם ג'מייקני איטי.

     

    8. מורצ'יבה / Big Calm

     

    שנייה לפני שהטריפ-הופ נפח את נשמתו לתוך אוספי צ'יל-אאוט של בתי קפה, מורצ'יבה הראו לאן הז'אנר הזה עוד יכול להתקדם. המיקס של ביטים איטיים, סקרצ'ים ונגיעות ג'אזיות לא היה המצאה שלהם, אבל הם השכילו לכתוב עליו שירים יפים, מלודיים ומרגשים. אבל עזבי אותך מהגדרות, העיקר שהקול הענוג של סקיי אדוארדס ילטף אותך כשאף אחד אחר לא.

     

    9. אסטרוד גילברטו / The Astrud Gilberto Album

     

    הפסקול האידיאלי לשישי אחר הצהריים: הכיני לעצמך כוס מוחיטו צוננת, והירגעי עם קולה הסקסי של אסטרוד, ששרה גם באנגלית וגם בפורטוגזית. נכון, קצת מרגיז שההורים שלה החליטו להתחכם עם השם במקום פשוט לקרוא לה רינה. רק שעם רינה קצת קשה לעשות בוסה-נובה-סמבה, שזאת המוזיקה שגורמת לרחש טיגון השניצלים מהשכנים להישמע דומה מאוד ללחש הגלים המתנפצים בחוף איפנימה.

     

    10. בת גיבונס / Out of Season

     

    את יודעת להעריך דברים ישנים, כמו בייגלה שמצאת בכיס מהשנה שעברה, אולדיז וכאלה. רק מה, אבק עושה לך אלרגיה. בדיוק בשבילך המציאו את בת גיבונס, ההיא מפורטיסהד עם הקול האלוהי, שעשתה תקליט חדש שנשמע ישן. דיסק הסולו הזה הוא 45 דקות מלטפות של חיים בהילוך איטי, שיגרמו לך להתגעגע להוא שעוד לא פגשת.

     

    11. נינה סימון / Angle of the Morning

     

    אחרי שתקשיבי לתקליט הזה, של מי שבשנות ה-50 באמריקה שמה זין על זה שהיא כושית והלכה ללמוד בג'וליארד, יהיה לך קצת פחות נעים לקטר על זה שאת לא מתקדמת בחיים כי את אישה, או אפילו תימנייה חלילה. אז שימי לך במערכת את המלכה האפריקנית, בקשי את נפשך למות מרומנטיקה ב"אני אוהבת אותך פורגי", תודי לאלוהים שאת חיה ב-Don't let me be misunderstood, ותצטערי שאת לא כושית ב"להיות צעירים, מוכשרים ושחורים".

     

    12. אלה פיצ'ג'רלד / Cheek to Cheek

     

    בילדותך אהבת לקרוא את "פוליאנה", על הילדה שתמיד ראתה את החצי המלא של הכוס. פיצ'ג'רלד היא המקבילה המוזיקלית לילדה ההיא: תמיד שמחה, אפילו שהיא ראתה לא מעט חרא בחיים. התקליט הזה, עם לואי ארמסטרונג, עלול להפוך אפילו אותך לאופטימית. אז שימי אותו רק אם את לא צריכה לזכור לכעוס על מישהו, ויכולה ליהנות חופשי משניים מהקולות הגדולים שידע העולם.

     

    13. בילי הולידיי / Lady Sings the Blues

     

    את הקול של בילי הולידיי זרקו על הגריל עד שהוא נחרך טוב טוב וספג הרבה עשן. את מה שהיא עושה איתו את מוזמנת לבדוק בכל אחד מהתקליטים המופלאים שלה, או בזה הספציפי שנחשב לאוטוביוגרפי. מומלץ גם לכוון לכך שבחוץ ירד גשם, ולך בדיוק יחכה בגרון איזה בכי טוב. אבל אם חמסין במקרה, והיה לך דווקא יום סביר, תדעי שגם המלנכוליה הבסיסית שלך תתלבש בול.

     

    14. פיונה אפל / Tidal

     

    התקליט הזה יכול חופשי להיות החברה הכי טובה שלך בעיתות משבר. אז נכון שאת יכולה לקנות שני כרטיסים לקולנוע ולהושיב אותו במושב לידך, אבל עדיף שפשוט תקשיבי לו. אפל מלווה את עצמה בפסנתר מעט ג'אזי, המילים מצוינות, והכל מריר-מרגש-מרהיב וציני - בדיוק כמוך. ורגע לפני שאת מתה מקנאה (מזה שהיא גם כוסית-על, גם כישרונית בטירוף וגם היתה חברה של פול תומס אנדרסון), תדעי שהיא עברה גם כמה דברים שלא היית מאחלת לשונאותייך.

     

    15. רדיוהד / Kid A

     

    שנה אחרי שהוציאו את Kid A המושלם, הוכתרו רדיוהד ב-2001 כלהקה הטובה ביותר בעולם. את, כמובן, ידעת את זה כבר קודם. למעשה, את זיהית את הגאונות בפעם הראשונה ששזפו עיניך את מרסק הלבבות תום יורק, שהוא לא רק אחד מכותבי הטקסטים והלחנים הכי עמוקים, מקוריים ומוכשרים שיש, אלא גם נגן וזמר הורס. מה שמוכיח שאופי הוא אולי המצאה של מכוערים, אבל אין דבר יותר סקסי מכישרון.

     

    16. ניק דרייק / Five Leaves Left

     

    הרגע שבו דרייק התחיל לשיר הוא הרגע הנדיר שבו נפגשו הטרגי, הפואטי, התמהוני והאופנתי. שימי אותו במערכת, והוא יפרוט פולק-רוק עם נגיעות פרוגרסיב וירעיד מילים בקול אינטימי. את תרצי לחבק אותו, ותדעי שרק את היית יכולה להציל אותו. כלומר, אם הוא לא היה מת מכדורים נגד דיכאון כבר ב-1974.

     

    17. פול סיימון / Negotiations and Love Songs

     

    מכירה את הגברים האלה שעל הנייר הם מושלמים, אבל שבוע איתם באותו חדר ואת חותכת ורידים? סביר להניח שפול סיימון, הכותב האינטליגנטי והמלחין הפרפקציוניסט, הוא כזה. למזלך, הוא זקן וגר רחוק. אז תסתפקי בדיסק שלו, תלמדי "50 דרכים לעזוב את המאהב שלך", תתגעגעי לילדים ב- St. Judy's Commet, ואל תשכחי להזיל דמעה כשהוא מספר על הפגישה עם האקסית ב- Still Crazy After All these Years.

     

    18. דיאנה קרול / Stepping Out

     

    אם תעצמי את העיניים ותקשיבי לקרול, יהיה לך קשה מאוד לנחש שהיא בלונדינית לבנבנה ולא כושית אסלית. קרול, לחובבות ג'אז ולכאלה שלא נגעלות מהמחשבה שהיא בת הזוג של אלוויס קוסטלו, היא פסנתרנית מחוננת ואחת ששרה מדויק, בלי אף סלסול מיותר ואף התחנפות. אולי בגלל זה כשהיא שרה עצוב, כמו בשירBody and Soul, זה כואב לפחות כמו כיווצי שחלות.

     

    19. שירלי הורן / Here's to Life

     

    פסנתרנית הג'אז הזאת הופיעה עם מיילס דייויס, והושוותה לנט קינג קול ולדיוק אלינגטון. אבל בדיוק כמוך עם בגדים, גם לה היה סגנון עצמאי. ובדיוק כמוך בריבים, היא ידעה להשתמש בשתיקות לפחות כמו בצלילים. התקליט מתאים לימים שבהם את מרגישה זקנה, לא במובן של קמטים אלא של חוכמת חיים. האזיני לשיר הנושא את שם התקליט, ואל תשכחי להרים כוסית לזכרה.

     

    20. סוזן וגה / Solitude Standing

     

    זוכרת את האייטיז? זוכרת את טרנד הזמרות יוצרות? אז וגה היתה עמוד האש של הז'אנר - כמעט יפה, מבוישת ומרגשת. אם את הטיפוס הספרותי, האלבום הזה ידבר אלייך במיוחד. וגה מתגלה בו כמספרת חדה שערה לפרטים הקטנים, וכנראה האדם היחיד שיכול להפוך שיר על ילדה מוכה ("לוקה") ללהיט, בלי טיפת ציניות.

     

    21. ג'ואן ארמטריידינג / Whatever's for Us

     

    נכון, בגלגל"צ אוהבים לטחון דווקא את Drop the Pilot , אבל בחורה מורכבת כמוך זקוקה ליותר. לכן כדאי שתקשיבי לתקליט הראשון של ארמטריידינג, שבחרה לא ללכת לכיוונים הרגילים של זמרות שחורות. מומלץ במיוחד להתאהב בשירIt Could Have Been Better , על איך הם תמיד מאכזבים דווקא בערב הזה שאת הכי "נידי". ולא, זה לא שאת "נידי" דווקא ביום שהוא במצב רוח רע. ברור.

     

    22. שירלי בייסי / The Singles Collection

     

    אם תנסי לערוך רשימה של זמרות בריטיות גדולות, תגלי מהר מאוד שיש שם אחד בראש הרשימה. ולא, זאת לא מלני סי. הלהיט הכי גדול של בייסי, שיר הנושא לסרט "גולדפינגר", היה האבטיפוס לכל שירי בונד שבאו אחריו וגם דוגמה לבייסי במיטבה - דרמטית אבל עם טוויסט, שחורה וגדולה מהחיים, מלכה עוצמתית וטובת לב. מה שלא ימנע ממנה לשבור את שלך עם הביצוע ההורס שלה ל- Ne Me Quitt-Pas.

     

    23. בט מידלר / Experience the Devine

     

    מי היה מאמין שמקומיקאית שופעת איברים ושיער יכולה לצאת דיווה סקסית בשיגעון? מידלר היא הבחירה שלנו כשאנחנו רוצות להזכיר לעצמנו שמתחת לסמרטוטים ולמייקאפ אנחנו בעצם מחביאות אישה בשלה וחושנית. כזאת שיודעת להיות נוגה, ויודעת לחמם את האווירה, ויודעת להעריץ בלי לפדח. וכן, אנחנו מתכוונות ל- Wind Beneath my Wings. ולא, בהחלט לא אכפת לנו שמסתלבטים עלינו בגלל זה.

     

    24. ג'ניס ג'ופלין / Greatest Hits

     

    הנה אישה שעשתה בחוכמה, ויתרה על כל העניין הזה של הסרומים וסגרה את הבסטה בגיל 27. בדיסק הזה היא תספר לך, בקול חרוך וצווחני, סיפורים שיחזירו את אלאניס למקומה הראוי בפרברים. על חיים בעולם נטול אהבה, על מסעות טרמפים ברחבי ארצות הברית ועל פנטזיות בכיכוב מרצדס. ג'ופלין אמרה פעם "אני עושה אהבה עם 25 אלף אנשים ואחר כך הולכת לישון לבד". ממש סיפור חייך.

     

    25. פי. ג'יי הארווי / To Bring You My Love

     

    פולי ג'ין היתה הילדה היחידה בכפר בן 600 תושבים באנגליה. אז נכון שאת כבר היית מנצלת את המצב לטובתך, אבל הארווי העדיפה לנגן על צ'לו, כינור, תופים וגיטרה, והכל בגיל 11. האישה עם השמלות הביזאריות מפיקה צלילים שאת לא מפיקה אפילו כשאת גומרת באמת, ואולי זאת הסיבה שניק קייב הקדיש לה את בלדות האהבה הכי אפלוליות שיש. היזהרי - הדיסק הזה מ-1995 הוא חוויה תובענית, אבל לפחות הוא יצייר אותך כבעלת אישיות מורכבת, דרמטית, אינטליגנטית ואקלקטית. נו, סופיסטיכוסית.

     

    26. יה יה יהז / Fever to Tell

     

    לקארן או, סולנית הלהקה, יש מזל שהיא לא חיה בישראל. ולא רק בגלל שפיגועים זה לא טוב לעור הפנים, אלא כי כמה אפשר לשמוע ש"ילדי תערובת הם הכי יפים". ככה זה: "או" זה בעצם "אורזלק", ופצצת הפאנק-רוק היא חצי דרום-קוראנית וחצי פולנייה. הדיסק הראשון של הלהקה יזכיר לך שלמרות הספה של איקאה, גם את עדיין נערת רוק בועטת. ולא משנה שאת דווקא לא יצאת עם ספייק ג'ונז, אלא מקסימום עם צ'יקי.

     

    27. ננסי סינטרה / The Hit Years

     

    נכון, אם היא לא היתה הבת-של, יש מצב שהיא היתה נבלעת בין שאר נערות הסיקסטיז שהתמחו בפופ אוורירי עם נגיעות קאנטרי ותוספות שיער בלונדיניות. למזלנו זה לא קרה, והיא הנפיקה שורת להיטים שמציעים לך לנפנף את המניאק בסטייל אם הוא מעז לדפוק לך ברז. כבונוס היא גם ידעה עם מי להתחבר, ולדואטים הכמעט פסיכדליים שלה עם לי הייזלווד אפשר לגמרי לקרוא הברקות.

     

    28. ברידרס / Pod

     

    איזה מגניב לחיות, תחשבי בטעות כשתקשיבי לתקליט הראשון של להקת הבנות הכיפית הזאת בהנהגת קים דיל, הבסיסטית של הפיקסיז. איזה מגניב להיות אישה, יעבור במוחך עוד הרהור מגוחך בזמן שדיל וטניה דונלי (מי שבהמשך הקימה את Belly) יעשו חיים בתוך המערכת שלך. רק אל תקשיבי לדיסק הזה יותר מדי: הוא עושה מצב רוח ממש טוב, ואת עלולה לשכוח להיות מרירה.

     

    29. פיקסיז / Doolittle

     

    שום דבר לא עושה יותר טוב לקמטוטים מקצת רוח נעורים, ושום דבר לא מריח רוח נעורים יותר מג'ננת הגיטרות של הפיקסיז. עם סאונד דיסטורשן מקורי וטקסטים ממוחו הקודח של בלאק פראנסיס, הפיקסיז נשמעו כמו שום דבר שקרה לפניהם, וגם שום דבר שקרה מאז. אז גם אם דוליטל הוא לא האלבום הכי טוב שלהם, הוא בטוח הכי מלחמת כריות.

     

    30. מיי בלאדי ולנטיין / Isn't Anything

     

    הרבה דברים מוזרים התרחשו באייטיז, הבליחו לרגע ונעלמו. את חלקם, כמו מכנסי רגלית, היית מעדיפה להדחיק. את הלהקה האירית החד-פעמית הזאת דווקא מומלץ לזכור. הקשיבי לשיר 2, htaerB ym esoL, התפעלי מכמה הם חלומיים ורלוונטיים, ואם ההמלצה שלנו לא מספיקה, זכרי שסופיה קופולה שילבה אותם בפסקול של "אבודים בטוקיו".

     

    31. סוניק יות / Goo

     

    אפילו הפיקסיז היו צריכים ללמוד ממישהו, והמישהו הזה הם סוניק יות. הרביעייה הניו-יורקרית, הניסיונית והמאתגרת הזאת הצליחה ליצור חתיכות נויז בוערות כמו Dirty Boots לצד קורעי לב כמו Tunic - השיר שהוקדש לקארן קרפנטר והאנורקסיה שלה. את השיר הזה מבצעת הבסיסטית קים גורדון, שמוכיחה שיש דבר כזה מזדקנת מגניבה.

     

    32. לו ריד / Berlin

     

    את בחורה של סמים נקיים, כמו דיאט קולה או קוק. לו ריד העדיף הרואין - מקדם ההשראה של התקליט הזה. "ברלין" הוא סיפור בעשרה שירים על אהבה בלתי אפשרית, של שני אנשים שמחלקים את זמנם בין להכאיב אחד לשני ללהכאיב לעצמם. גם אם עמדת בגבורה בשירים על המכות שג'ים דופק או על ניסיונות ההתאבדות של קרוליין, תכיני את עצמך להתמוטטות לקראת סוף האלבום, כשתשמעי את הילדים שלהם בוכים.

     

    33. בריאן אינו / Here Come the Warm Jets

     

    בחורה כמוך יודעת כמובן שאינו הגה את האמביינט, עזר ל- U2 להמציא את עצמם מחדש, ובדרך הפיק כמה תקליטים לבואי. אבל האם הקשבת פעם ליצירתו שלו? למרות שהוא עשה כמה דברים מטורללים, הדיסק הזה הוא בעיקר חדשני, אפילו שהוא יצא ב-74'. ואם לא תחווי התגלות אלוהית בשיר Driving me Backwards, אפילו הרבנית קוק כבר לא תציל אותך.

     

    34. דייויד בואי / The Best of David Bowie

     

    נגיד שיש לך חברה שאין לה בבית אף דיסק של בואי. ברור שהיא או קמצנית או חסרת תרבות, נכון? אז בדיוק בשביל ה"חברה" הזאת, יש לנו את הדיסק המושלם, אוסף קוראים לזה. ויש בו את ההמנון הנשי Life on Mars , ועוד 19 מעולים אחרים של הגבר שיכול להיראות אפילו יותר גברי עם רימל ונצנצים.

     

    35. טינה טרנר / Simply the Best

     

    אז מה אם גילית אותה רק כשאנג'לה באסט גילמה אותה בסרט על חייה, העיקר שזה קרה. ל"פצצת האנרגיה" (כל הקלישאות ששמעת על טרנר נכונות) יש באמת סיפור מדהים, שבו נחלצה מבעל מתעלל ומכה ובנתה את עצמה מחדש כאושיית רוק. מזל שיש גם גברים טובים כמו מרק קנופלר, שכתב לה את Private Dancer . נו, השיר הזה שמתאר את החלטורה שאיתה מימנת את התואר.

     

    36. מייסי גריי / On How Life Is

     

    כהמשך ישיר לדיוות כמו אריתה פרנקלין וטינה טרנר, שידעו לרגש בעוד הן מטפחות צפרדע-מחמד בגרון, אלבום הבכורה של גריי יסביר לך שהחיים הם להיות מאוהבת, ושזה, כידוע, לא קל בכלל. על גלים של פופ-סול-פאנק והיפ הופ תקבלי קורס מזורז, מצחיק והכרחי בצד האפלולי של יחסים, החל באיך לרצוח בשביל החבר שלך, ועד לשאלה הנצחית "למה לא התקשרת אלי?".

     

    37. לורן היל / The Miseducation of Lauryn Hill

     

    לורן היל יו בנות! / את הדיסק הזה אתן חייבות לקנות / לורן היל, נקודה של אור / בעולם גברי שחור / איז נו ביץ' אנד נו הו / היפ הופ, רגאיי אנד לטס אוף סול / ידה של האישה הקולית עם הקול / הרך-מחוספס-מלטף-בועט בכל / אז יו יו בנות, אין טעם לחכות / בשביל הדיסק הזה שווה ללכת מכות.

     

    38. מריאן פייתפול / Broken English

     

    נניח שבגיל 17 היית בלונדינית הורסת ממשפחת אצולה. לא היית שרה? אז פייתפול הלכה למסיבה, פגשה את המנהל של הסטונז, וכמו בכל אגדה טובה הוא מיד החתים אותה על חוזה. רגע אחר כך היא שחררה את הסינגל הראשון שלה, וכבשה את העולם ואת מיק ג'אגר. סמים, אלכוהול, גמילה - והופ, פייתפול שבה צרודה מהתהומות והוציאה אלבומים עוצמתיים וקודרים, שמטפלים בייאוש ובסקס בכנות נדירה ופוצעת. מזל שבדיוק קנית פלסטרים.

     

    39. קורין אלאל / אנטארטיקה

     

    נכון, אלאל בחרה שלא לקרוא לתקליטה הראשון "מותק", אבל בעינייך היא דווקא כן. לא מותק קלאסית אמנם, אבל בהחלט כזאת שעושה לך להתרגש, למשל ב"שיר לשירה", שמעורר בך את יצר האימהות בצורה לא רצונית. אז תיזהרי לא לשכוח גלולות כשאת מקשיבה לתקליט הזה.

     

    40. ז'ק ברל / Brel Vol. 1

     

    ז'ק ברל הוא הצרפתי האולטימטיבי (אפילו שהוא בלגי), ובאופן כללי גבר חלומות: קול נמוך, שפתיים חושניות, שיני סוס ושביל בצד. וכיוון שמאז כיתה ו' לא מצאת אף בן שיסכים לרקוד איתך סלואו, תיאלצי לרקוד עם ברל, שמומלץ במיוחד כפסקול לפרידות קשות במיוחד. ולא, את לא צריכה לדעת צרפתית כדי שזה יכאב.

     

    41. חווה אלברשטיין / השנים הראשונות

     

    חווה אלברשטיין היא אולי הכי לונדון ואת אולי הכי ניו יורק, אבל אין ספק שהיא הפסקול הרשמי של החיים שלך כישראלית. ונראה אותך טוענת שאת לא מזדהה איתה כשהיא מבטיחה לו שהיא תהיה שם גם כשהוא מתחפר בשתיקתו. וכן, ברור שהיא מתכוונת לזה שהוא לא מחזיר סמסים.

     

    42. אדית פיאף / At the Paris Olympia

     

    פיאף הקטנטונת והלא-ממש-יפה הוכיחה שאפשר להיות זמרת ענקית, גם אם את נראית כמו זאת שמסדרת את הכיסאות בהופעות במתנ"ס. בשירים מלאי ררררריש שרה פיאף שיר ניצחון של אישה שחייה היו הרבה יותר קשים משלך, ולמרות זאת היא לא מתחרטת על כלום. טוב, מה כבר יש להתחרט על חיים של שירה ברחובות, רומנים עם גברים נשואים וכמה ילדים מכמה חבר'ה שונים? כלום.

     

    43. יהודית רביץ / ומאוד לא פשוט לחכות

     

    רביץ, אחת מאימהות המזון המוזיקלי של כל מתבגרת ישראלית, מחבקת את ארץ ישראל היפה והטובה ביד אחת ומגבירה דיסטורשן ביד השנייה. ו"מאוד לא פשוט לחכות", שרק השם שלו מצדיק מקום בספרייה שלך, הוא האישה הענקית הזאת במיטבה: עדינה, מרגשת, מורכבת, ובו בזמן נותנת לך את הקצב הנכון כשאת ממש כבר חייבת לעשות ספונג'ה.

     

    44. פטי סמית / Horses

     

    אם אין לך סבלנות לג'ון קייל כזמר, לפחות תעריכי אותו על הפקת האלבום הזה. הראשון של סמית, לנצח המלכה הכי מוצדקת של הפאנק-רוק, הוא יצירה שכל תיאור אחר למעט "בת זונה" יחטא לה. את יכולה לנסות גם, אבל זה יותר קל כשרוברט מייפלתורפ הוא השותף שלך לדירה בצ'לסי הוטל. אה, וגם כשיש לך כישרון, עדיף ענקי.

     

    45. שלום חנוך / חתונה לבנה

     

    אם את בת 65-3 וחיית בישראל ולו חלק מחייך, ואפילו אם לא קוראים לך מאיה, לא יכול להיות שאין לך בבית אף תקליט של שלום חנוך (מה שכן, אם את בת שלוש וכבר קוראת, את גאון. עכשיו לכי לקרוא לאמא). ולך, אמא - או זאת שלפחות מהרהרת באפשרות, לך, שתמיד תהית איך זה יהיה אם הגבר שלך פתאום יהפוך לרגיש ויתחיל לדבר - את חייבת את "חתונה לבנה". יצירת מופת על הזוגיות והחיים, ועל כמה שהם מתנגשים. טקסטים אמיצים ומדויקים, שמולחנים בחוכמה וברגישות, ומבוצעים הכי הארד-קור חשוף והכי כואב, אפילו יותר מבטן-ישבן-ירכיים.

     

    46. אריק איינשטיין / פלסטלינה

     

    פלסטלינה הוקלט הרבה לפני שאיינשטיין הפך לגבר המושלם שהוא היום - זה שרק רוצה להישאר בבית עם אשתו. אז עוד היו לו בראש כל מיני שטויות כמו בחורות וסמים. מצד שני הוא גם היה די סקסי, אם ככה קוראים לזה בפלמ"חית, ועשה עם שלום חנוך את התקליט הרוקי-כיפי-שטותניקי הזה, שכולל גם רגעים מרגשים כמו "מה איתי" הידוע, ו"אסור לוותר" הפחות ידוע.

     

    47. ברי סחרוף / נגיעות

     

    נכון, התמונות של האחיינים שלך על המקרר הן מהממות, אבל תמונה של ברי, כמו זאת שעל העטיפה, עשויה להיות יותר יעילה לפעמים. חוץ מזה, הנמוכים של הקול שלו עושים ויברציות מאוד נעימות, ובנוסף לזה הוא מלחין ונגן מחונן, ויש לו גם טקסטים עמוקים שתאהבי. ודרך אגב: "עבדים" הוא טקסט פוליטי. יה.

     

    48. אסף אמדורסקי / לייב

     

    המעבר בין דיסק מוצלח להופעה טובה הוא לא כזה פשוט, אבל אמדורסקי עונה על כל הציפיות ומכניס לשירים להט חי, סוחף ומיידי. העיבודים הרקידים לשירים מרטיטים כמו "חרש ביבבה" או "יקירתי" מלמדים שלגמרי אפשר לרגש גם בלי להכניס לדיכאון. ו"השמיים הכחולים" יזכיר לך שאולי טעית כשפסחת על קריירה אפורה של נערת רוק שאיזה גבר-גבר מבקש ממנה שתלטף אותו.

     

    49. יוני רכטר / העיקר זה הרומנטיקה

     

    איי איי איי, מה היו עושות אלפי משק"יות חווי"ה בלי "שיר נבואי קוסמי עליז"? לשמחתך, השיר הזה הוא רק פירור מהעוגה המשמינה "העיקר זה הרומנטיקה", דיסק הופעה חיה מ-1993. מזי כהן, יהודית רביץ, חיים צינוביץ' (מי?) וגידי גוב מריצים כאן ערב של קלאסיקות לצד דאחקות משעשעות. הרבה אלתרמן ועלי מוהר, ואם זה לא מספיק אשכנזי בשבילך, לכי לצחצח איזה סרוויס או משהו.

     

    50. בילי ג'ואל / The Stranger

     

    בחורה כמוך, שהולכת רק לנטורופתים, תשמח במשכך/מעורר כאבים טבעי מבית היוצר של בילי ג'ואל. המרכיבים: 2 גרם רוקנ'רול, 3 כפיות קיטש בטעם טוב, קילו פסנתר ו-10 קילו רומנטיקה מלודית שתעשה לך נעים. המרכיבים האלה נמצאים גם בשאר המוצרים של הפיאנו-מן הווירטואוז, אך כאן הם נרקחים בצורה מדויקת במיוחד. רק היזהרי מתופעות הלוואי: דמעות והתעוררות של יצרים קריוקיים.

     

    הקשיבו וכתבו: נועה אסטרייכר, נועה בגון, יעל גבעון, מעוז דגני, אילנה זפרן, רז יובן, אפרת רומן-אשר, דריה שועלי

     

    תודה מיוחדת: הליקון, BNE, "צליל" רמת אביב, "דיסק סנטר" ת"א