גמר המונדיאל: איטליה תנצח את צרפת - בנקודות
רגע לפני גמר הגביע העולמי, ערך מיקי שגיא השוואה בין הנבחרות. המסקנה: בופון, טוטי והחבורה של ליפי מובילה במעט על זידאן, הנרי ויתר חניכיו של דומנק בטריקולור
אלופת העולם 2006 תוכרע הערב (א') ב'אולימפיה שטדיון' בברלין (21.00 שעון ישראל). האם זו תהיה איטליה המפתיעה של מרצ'לו ליפי, זו שהשאירה מעט מאחור את הבונקר האיטלקי הקלאסי ורוצה לנקום ביריבה על ההפסד הכואב בגמר יורו 2000? או אולי צרפת החדשה של ריימון דומנק, זו שטיאטאה את כל הלחץ והביקורות מתחת לשטיח ועלתה בסטייל לגמר? רגע לפני, ננסה להעריך בציונים מי אמורה לזכות. האם הסך הכל יהיה שווה יותר מסכום החלקים? האם החגיגות יהיו בפיאצות של רומא וערי איטליה או בשאנז אליזה בפריז? הלילה נדע.
שוערים: יתרון ברור לאיטליה
בופון. באיטליה, יותר מבכל מקום אחר, השיאים ההגנתיים מוסיפים כבוד ויוקרה. דווקא בגמר הגדול, בופון יוכל להיכנס לספרי ההיסטוריה כשוער עם הכי הרבה דקות בלי לספוג שער במונדיאל. אם ג'יג'י, כפי שמכונה שוער יובנטוס, לא יספוג ב-65 הדקות הראשונות, הוא ישבור את שיא 517 הדקות ללא ספיגה במונדיאל בו מחזיק, ניחשתם נכון, איטלקי אחר – וולטר זנגה ממונדיאל 90'. סיכוי גבוה שזה יקרה, אחרי שבופון ספג רק שער אח בשישה משחקי מונדיאל וגם הוא עצמי, של זקארדו מול ארה"ב. כאילו ההגנה האיטלקית לא מספיק טובה גם ככה, אז גם אם מצליחים לעבור אותה איכשהו, נתקלים בשוער הענק. ציון: 9.
בארטז. האיש שבמהלך המונדיאל צולם על ידי ה'בילד' מעשן בצרורות כאילו אין מחר, דווקא שומר בדרך כלל על קור רוח על המגרש. הדגש על בדרך כלל, כי סימני עצבים שהוליכו ל'ברטוזים' המוכרים ראינו בחצי הגמר מול פורטוגל. לא מעט מסיכויי צרפת בגמר תלויים ביכולת של בארטז להיות רגוע, לא לשגות ולהיות טוב כמו עד עכשיו. ציון: 7.
• סיכום ביניים: 7:9 לאיטליה.
הגנה: קרב חומות
זמברוטה: המגן הימני הטוב בעולם, שגם עולה להתקפה ללא הרף, נכנס להרכב רק במשחק השני, אבל מאז הרמה שלו בעליה מתמדת ואין אחד שלא יכלול אותו ב-11 של המונדיאל, לא רק בגלל הגול הגדול שלו ברבע הגמר מול אוקראינה. ציון: 8.
סניול: לא החמיץ דקה מהמונדיאל, שמר על רמה גבוהה וכמו הקולגה האיטלקי, גם הוא אוהב לעלות להתקפה, אבל לא בטוח שמול גרוסו זה יתאפשר לו. ציון: 6.
קנבארו. ה-כוכב של הגנת איטליה. אחרי שבמונדיאל 90 שימש כ'ילד מביא כדורים' בטורניר הביתי, הקפטן של האזורה רוצה לסיים טורניר מושלם עם הנפת גביע. כדי שזה יקרה, בהופעה ה-100 שלו בנבחרת הוא יצטרך לעצור את הנרי והחברים. ציון: 9.
תוראם. התקדם, כמו כל הנבחרת שלו (צילום: איי פי)
גאלאס. המכשול האחרון בהגנה צרפתית כמעט בלתי עבירה, שככל שהתקדם הטורניר הפכה לחומה כמעט כמו המקבילה האיטלקית. הוא וחבריו שיתקו את רונאלדו וכל ברזילאי שהתקרב לרחבה ברבע הגמר, עכשיו נראה אותם מול טוני והרגאצי בכחול. ציון: 7.
מטראצי. קרימינל, קרימינל, אבל אחד שחייבים בהגנה כדי להפחיד את היריבים. בגלל הפציעה של נסטה זכה לדקות מונדיאל רבות בהרבה מהצפוי. עד עכשיו, בלתי עביר בעליל. ציון: 6.
תוראם. כמו כל הגנת הטריקולור, צבר ביטחון והשתפר ככל שהנבחרת התקדמה במונדיאל. את ראול, טורס, רונאלדו, רונאלדיניו ופאולטה הוא כבר אכל בלי מלח. נראה אם נשאר לו כוח לעוד. ציון: 8.
גרוסו. תגלית הנבחרת. בלי ההצגה שלו, איטליה לא היתה עוברת את אוסטרליה בשמינית, אבל הוא פיצה על הכל עם שער גדול מול גרמניה בחצי. חתיכת מגן, עם הרבה טכניקה. ציון: 8.
אבידאל. בגיל 27, "הילד" של הגנת צרפת. לא עולה הרבה כמו סניול, אבל עושה את העבודה בשקט וביעילות. בורג שמשלים את ההגנה הצרפתית המשופרת. ציון: 6.
- סיכום ביניים: 34:40 לאיטליה.
קישור: תענוג לעיניים, לא משנה באיזה צבע החולצות
קמוראנסי. הקשר הארגנטינאי הוא הטורבו של איטליה בקישור, מי שמוסיף הילוך למהירות ההתקפות מימין. כשהוא מתעייף, כמו שראינו בדקות האחרונות מול גרמניה, איטליה כולה מרגישה את זה. ציון: 7.
ויירה. הפריחה שלו במונדיאל הזה היא תענוג לעיניים. מחלץ כדורים, מוסר, מבשל, כובש, פשוט הכל. הוכיח בשבועות האחרונים למה הוא מהקשרים הטובים בתבל. ציון: 9.
גאטוסו. קמוראנסי הטורבו? אז ג'נארו הוא המנוע של איטליה. ההרחקה של דה רוסי מול ארה"ב פינתה לגלדיאטור מקום בהרכב ומאז הוא לא מפסיק להילחם במרכז השדה, כמו שרק הוא יודע. יהיה האחראי על חיסולו של זידאן בגמר. חובה אחד כמוהו בנבחרת. ציון: 8.
מקאללה. איך אומרים גאטוסו בצרפתית? מקללה. דוגמא קלאסית לקשר הגנתי, שחקן שאולי לא הכי בולט, אבל יעיל בצורה בלתי רגילה. יודע לא רק לחלץ, אלא גם להוציא לדרך כמו שצריך את ההתקפה. ציון: 7.
פרוטה. מבחינת הקהל אולי שחקן אפור, אבל יעיל. הוא תמיד יהיה שם כדי לסתום את החורים אחרי שגרוסו עולה להתקפה ואף מגיע לא פעם בעצמו לרחבת היריב. ציון: 7.
מאלודה. לא הרשים במיוחד עד כה ולא סתם הוא כמעט קבוע החילוף הראשון של דומנק. בנבחרת עוד לא הצליח להצטיין כמו בליון, אולי הוא שמר הכל לגמר הגדול. ציון: 6.
פירלו. בלי לעשות הרבה רעש, אולי כוכב הנבחרת. מופיע ברגעים החשובים – שער שפתח את המשחק הסגור מול גאנה ואסיסט נפלא לגרוסו בחצי מול גרמניה – ואסור לפסול על הסף שגם יקנח מונדיאל גדול שלו עם מהלך מכריע בגמר. ציון: 8.
ריברי. עד המונדיאל, מעולם לא פתח בהרכב הנבחרת ובמהלכו הפך לשחקן של קבע ב-11. הקיצוני המצוין עושה כמעט קבוע את אותם מהלכים ופורץ מהצד למרכז, אבל ההגנות עדיין לא מסתדרות איתו. משקל רב במשחק ההתקפי של צרפת, שחייבת אותו במיטבו כדי לעזור לזידאן והנרי. ציון: 7.
טוטי. הרומאי היה רחוק מלככב עד כה במונדיאל, אבל כמו שחקנים גדולים, אולי הוא שומר את עצמו לדבר האמיתי. ויירה ומקללה יהיו חייבים להעלים אותו כד להגביר את סיכויי צרפת במשחק. ציון: 6.
זידאן. לטייל בשאנז אליזה או לשתות קפה על גדות נהר הסיין זה תענוג ממש כמו לראות את 'זיזו' משחק כדורגל. הצרפתי מספר 1, מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, סידר לעצמו פרידה ראויה מבמת הכדורגל, עם מונדיאל טוב, אותו הוא רוצה לקנח עם זכיה שתהפוך את האגדה הזו למושלמת. עצוב להיפרד משחקן כזה ואם כבר להיות בעד צרפת, אז בעיקר (אם לא רק) בגללו. הציון המושלם הוא לא רק על היכולת, שלא תמיד מרשימה, אלא בעיקר הורדת כובע לשחקן הגדול. ציון: 10.
- סיכום ביניים: 73:76 לאיטליה.
התקפה: הנרי מול טוני
טוני. אחרי מונדיאל רגוע, הצמד מול אוקראינה ברבע גרם לאיטלקים לפנטז שהנה יש להם פאולו רוסי מודל 2006. זה עוד לא נכון, אבל ללוקה יש 90 דקות להוכיח שלא רק בליגה הוא יודע להפציץ. ציון: 6.
הנרי. נכון שעדיין לא ראינו את תיירי האמיתי? אבל שימו לב מה הוא כבר עשה: שער ניצחון על ברזיל וגרימה לפנדל שהכריע את פורטוגל. הנרי מגיע לגמר עם שלושה שערים במאזן וכל זה, ביכולת בינונית פלוס, מה שרק מראה מה הוא באמת שווה. לחלוץ הטוב בעולם מצפה כעת קנבארו, יהיה מעניין. ציון: 8.
- סיכום ביניים: 81:82 לאיטליה.
ספסל: כוכבי יובנטוס יכריעו את הגמר?
הביצים של ליפי והחילופים ההתקפיים שלו בהארכה מול גרמניה הכריעו את חצי הגמר לטובת איטליה ולא סתם. אם יש לך על הספסל ג'וקרים כמו דל פיירו, ג'ילארדינו, יאקווינטה ואינזאגי, מצבך טוב. בצד השני, עם כל הכבוד לגובו והחברים, המבחר לא כזה גדול. אבל לדומנק יש שני שמות שהם סיוט עבור כל איטלקי: וילטור וטרזגה, האחראים למהפך הדרמטי בגמר יורו 2000, מה שמאזן הכל. אז מה הסיכוי שאחד מכוכבי יובנטוס – דל פיריו או טרזגה – יכריע את המשחק מהספסל? בערב נדע. ציון: שיוויון 8:8.
- סיכום ביניים: 89:90 לאיטליה.
מאמנים: ליפי מכריע את הכף
ברור שאי אפשר להגיד מילה רעה על שני מאמנים שבניגוד לציפיות, הביאו את נבחרתם לגמר. מרצ'לו ליפי וריימון דומנק ראויים להורדת כובע (שאפו, בלשונו של האיש על הקווים של צרפת) והגמר הגדול יכריע מי מהם יהפוך לגיבור ענק במולדתו.
נכון שדומנק הדהים את כולם, כולל כולם, עם העפלה לגמר אחרי טונות של ביקורת שספג בשנים האחרונות. אבל יש משהו אחד קטן, שבכל זאת נותן לליפי ציון גבוה יותר עד כה - השימוש הנבון בספסל. בזמן שדומנק שכח שמדובר במונדיאל ואפשר להשאיר את משחקי הכבוד בצד (בגלל ביקורת שמתח עליו טרזגה, הוא מתעלם ולא סופר לחלוטין את אחד מטובי החלוצים בעולם), ליפי מתמרן מצוין עם כוכביו ואפילו דל פיירו עושה את שלו כמחליף של הדקות האחרונות. ציון: 7:9 לליפי.
- סיכום: 96:99 לאיטליה.
ליפי. כל איטליה מאחוריו (צילום: איי פי)
בשורה התחתונה: צמוד, כמצופה משתי נבחרות שהגיעו לגמר הגדול במפתיע. אז גביע רביעי לאיטליה או שני לצרפת? קשה מאוד לנבא, אבל המספרים כנראה לא משקרים. איטליה באמת טובה יותר ורק הברקות של זידאן או הנרי יכולות להטות את הכף לטובת הטריקולור.
