תל-אביב: האנשים שלא ראו את גמר המונדיאל
רחובות תל-אביב היו ריקים מאוד בערב גמר המונדיאל, אך היו גם מי שיצאו לראות סרט, הצגה, לאכול סושי או להרים משקולות במכון הכושר. "המונדיאל נגמר עבורי ברגע שצרפת ניצחה את ברזיל. בלי ברזיל אין טעם לראות את הגמר", הסביר אלי שיצא לסרט עם חברים
21:00 גמר המונדיאל. רחובות תל-אביב מתרוקנים מהולכי רגל. בבתי הקפה המאובזרים במסכי טלוויזיה מצטופפים עשרות אנשים לצפייה באירוע העולמי. אבל אם מחפשים היטב, ניתן היה למצוא ברחובות אנשים נדירים, שגמר המונדיאל לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם.
21:10 עירית ואבנר בני 45 מרמת השרון הגיעו באיחור של חצי שעה להצגה "פילומנה" שהועלתה בתיאטרון בית ליסין ולא הוכנסו. עירית מודה שהיא מאוכזבת, אבנר דווקא מרוצה. עכשיו הוא יוכל לחזור הביתה ולצפות בגמר המונדיאל. עירית: "לא ידעתי שהיום המשחק הגדול כשהזמנתי את הכרטיסים לפני כמה שבועות. לא נורא, נחזור הביתה ואבנר יהיה מרוצה. את ההצגה נראה בפעם אחרת".
מימין לשמאל: אלי, לנה, עדי וניר שיצאו לבלות (צילום: עופר עמרם)
21:20 הסושיה הקטנה ג'פניקה שברחוב דיזנגוף 128 ידועה כמקום שמנקז מדי לילה תור ארוך של עשרות צעירים הרעבים לסושי. אבל המונדיאל הפך את המקום לריק כמעט לגמרי. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? רוני, סושימן במקום, גילגל אסופת רולים והסביר: "היו הרבה יותר הזמנות בטלפון. זה מאוד מפתיע. לא היה לי מושג שסושי זה נשנוש לכדורגל".
רועי 28 ורענן 40 מתל-אביב מלקטים סושי בשקט ומסרבים להבין מה ההיסטריה סביב המונדיאל. "זה לא מעניין אותנו בכלל", הם אומרים.
21:40 לקולנוע רב חן שבדיזנגוף הגיע טפטוף דליל של אנשים. לדברי הקופאית, העסקים היו חלשים מאוד. "הגיעו הרבה פחות אנשים מהרגיל ורוב האולמות ריקים". אלי בן 28 הגיע לצפות בסרט עם חברתו לנה וזוג חברים נוסף. למה אתם לא צופים בגמר? "המונדיאל נגמר עבורי ברגע שצרפת ניצחה את ברזיל. בלי ברזיל אין טעם לראות את הגמר". עדי וניר, זוג החברים שאיתו, טוענים שהמונדיאל לא מעניין אותם. הם צפו במשחק אחד בין ארגנטינה להולנד. "המשחק היה זוועה. שעמום אמיתי. צפינו בו רק כי הוא הוקרן באירוע ברביקיו ואנחנו רצינו לאכול על האש".
תור דליל ברב-חן בדיזנגוף (צילום: עופר עמרם)
שחקן תיאטרון הקאמרי אלברט כהן וזוגתו דעה יוצאים ממתחם אולמות הקולנוע. "צפינו בסרט עם מייקל דאגלאס. זה עדיף על כדורגל. אני איש של תיאטרון. אני לא מתעניין בספורט", אומר כהן בחיוך. ממול בית קפה הומה אדם, מלא עד להתפקע באוהדים שעיניהם מרותקות לדשא שבמסך.
22:50 ההצגה פילומנה בתיאטרון בית לסין עומדת להיגמר. איציק, המאבטח שבכניסה לתיאטרון אומר שהיום הגיעו קרוב ל-300 צופים. לא יותר. "בדרך כלל מגיעים לצפות בהצגה בין 600 ל-700 איש. אני רואה מה נכנס כל יום והיום, הגיעו מעטים, רובם מבוגרים. הצעירים לא הגיעו בכלל. בשמינית וברבע הגמר זה לא היה ככה". הצופים המעטים יצאו וביניהם ברכה ואתי המפטירות "לא חשבנו בכלל לראות מונדיאל. זה יותר חשוב. חוץ מזה שדורון בעלי קיבל כרטיס במתנה". דורון: "זה לא מדוייק. אני פשוט מעדיף תרבות".
הסביח ריק מאדם
23:00 בדוכן הסביח הסמוך לתיאטרון מביע דניאל, מבעלי המקום, את פליאתו מהשינוי בתזרים הלקוחות מאז החל משחק הגמר. "הגמר שיתק את המקום. תמיד יש ים של אנשים, תמיד עמוס. לפני המשחק היה עוד יותר עמוס. היה פה תור על המדרכה והגיע עד לכביש. ברגע שהתחיל המשחק כולם נעלמו מהשטח, דממה. זה לא היה ככה במשחקים קודמים".
23:15 מכון הכושר "אבריבאדי" בכיכר דיזנגוף. בקומה התחתונה קבוצת אנשים צופה בנבחרות צרפת ואיטליה בריכוז רב, ספק מתעניינים במשחק, ספק בגופם של השחקנים. למעלה, כמה עשרות אנשים עסוקים בפיתוח גוף ובשריפת קלוריות. סם בן 28 לא מתעניין במשחק, למרות שהוא עלה מצרפת לפני כמה שנים. "לא אכפת לי מהמשחק. אני לא אוהב את הצרפתים, הם מעצבנים אותי". אבל אתה בעצמך צרפתי. "כן. אולי גם אני קצת מעצבן את עצמי".
אבנר בן 33 מתל-אביב מזיע על ההליכון וצופה בטלוויזיה. "סקס והעיר הגדולה"? זה מה שאתה רואה? "כן. ההורים שלי ברזילאים ואם הם היו יודעים... ברגע שברזיל לא עלתה, קיבלתי לגיטימציה לעשות כושר ולא לצפות בגמר".
23:30 בשדרות בן גוריון דוהר על קטנוע גיא אלימלך בן 22, שליח פיצה. "אני מביא פיצה דווקא לאנשים שלא צופים במשחק אלא לומדים לבחינות ללשכת רואי החשבון שייערכו מחר. למרות שאני לצערי עובד, הם הרבה יותר מסכנים ממני".
