יו"ר גיזה: די בהיגיון ובאינטואיציה כדי להצליח בהון סיכון
זאב הולצמן, יו"ר קרן ההשקעות גיזה ואחד המשתתפים בתוכנית הטלויזיה "הכרישים", מספר למה החליט להשקיע במשחק המשלב שח-מט ושש-בש והאם פילוסוף עם אינטואיציה בריאה יכול להיות משקיע טוב יותר מממנכ"ל חברת היי-טק. ראיון על השקעות ומשחקים
"אנחנו כרישים, סרדינים או מקסימום אמנונים. צריך לקחת הכול בפרופורציה", אומר בבדיחות הדעת זאב הולצמן, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון גיזה ויו"ר חברת המידע IVC, ואחד מאנשי העסקים המשתתפים בתוכנית הטלויזיה "הכרישים", שמוקרנת החל מהערב בערוץ 10.
הולצמן, אחד ממשקיעי ההון סיכון הבולטים בישראל, מסביר כיצד הוא, המתרחק מאור הזרקורים וממסכי הטלוויזיה, החליט להשתתף בתוכנית. "כאשר הציעו לי לראשונה להשתתף בתוכנית התשובה האינטואיטיבית הייתה שלילית. אחר-כך התייעצתי עם אשתי ועם החברים פה בגיזה, והם אמרו לי שזה עשוי להיות ניסיון מעניין, חוויה שונה מהרגיל".
ה"כרישים" מבוססת על אחת מסדרות ה-בי.בי.סי - Dragons Den. לתוכנית נבחרו יזמים שישתתפו בתוכנית וינסו לגייס את בעלי ההון להשקיע במיזם שלהם. בכל תכנית יתחרו 8 יזמים ישראלים בניסיון לשכנע את קבוצת המשקיעים להשקיע סכומי כסף נכבדים מכספם האישי במיזמים אותם הם מעוניינים לקדם.
"יכבוש את העולם כמו סודוקו"
הולצמן בחר להשקיע במשחק בשם פרונטיר. "זה משחק יצירתי שהמציא בחור ישראלי צעיר. המשחק משלב בין שח-מט ושש-בש", ואמר הולמן.
"ההתחייבות להשקעה היא שלי, ואני צריך להציע את הרעיון לקרנות. "במקרה הספציפי הזה, הצעתי את פרונטיר לגיזה וההצעה התקבלה. זה יהיה משחק שיופיע גם כמשחק קשיח וגם כמשחק מחשב. זה יכבוש את העולם כמו סודוקו שכבש את העולם", אומר הולצמן.
מנהל 500 מיליון דולר
קרן ההון סיכון גיזה, אותה מנהל הולצמן, מנהלת חצי מיליארד דולר ב-4 קרנות. את הכסף השקיעו בעיקר קרנות פנסיה אמריקניות ובנקים זרים. ב-2005 "סגרה" גיזה קרן רביעית בהיקף 150 מיליון דולר, המבצעת בימים אלה את השקעותיה.
29 חברות שבהן השקיע גיזה בעבר פרחו ונרכשו או הנפיקו באחת הבורסות בעולם. בין ההשקעות המוצלחות של גיזה ניתן למנות את אופלוס ו-DSPC שנמכרו לאינטל, סאיוטה שנמכרה ל-RSA וצורן ואם-סיסטמס שהונפקו בנאסד"ק.
"גיזה 1 ו-2 רשמו תשואות חיוביות גבוהות ביותר. הקרן השלישית ( שמרבית הכספים בה הושקעו בשנת 2000) תראה תשואה חיובית בקרוב. יש שם הרבה חברות שקרובות לאקזיט. בקרן הרביעית הכסף עדיין פנוי להשקעות", אומר הולצמן.
בתוכנית הכרישים משתתף גם עודד דסאו, החשוד במשיכה לא חוקית של כספים מחברה ציבורית. "הכרתי אותו בסט הצילומים, הוא דמות צבעונית, שונה ומיוחדת. קראתי עם כולם בעיתונים מה קרה איתו. בכל מקרה בפרקים שצולמו הוא השתתף", אומר הולצמן.
מדוע חוזרות קרנות ההון סיכון להשקעות באינטרנט, לאחר מספר שנים שנמנעו מלהשקיע בתחום?
"אני חושב שההנפקה של גוגל העניקה פריצת דרך מחודשת לתחום האינטרנט. לאחרונה השקענו בכמה מיזמים בתחום האינטרנט, אבל בעיקר בטכנולוגיות אינטרנט ולא בתוכן".
להערכתו, היתרון של ישראל בתחום האינטרנט הוא בטכנולוגיה, ופחות בתכנים. "בתחום התוכן קיימות חברות ישראליות שפועלות ועשויות להצליח, אך המיקוד שלנו בתחום הטכנולוגיה".
כגוף השקעה, איזה "אקזיט" אתם מעדיפים לראות בגיזה? למכור את החברות בהן השקעתם או להנפיקן?
"בסופו של דבר אנחנו גוף אחד מתוך שורה של משקיעים. יש משקיעים אחרים וגם לחברה יש מנהלים בחברות שהאחריות מוטלת גם עליהם. הקרנות הן גוף פיננסי שעוסק בתיווך - לוקחים כסף מהמשקיעים ומחזירים להם עם תשואה".
השקעות הון סיכון הן עתירות מחקר ופיתוח, ומלוות בתהליך בחינה מדוקדק. כיצד אתה כאיש הון סיכון משתתף בתוכנית שמסר שלה הוא "להחליט מהר ולסגור עיסקה"?
"זו גם אחת הסיבות שהשקעתי רק ברעיון אחד. זה נכון שבדר"כ תהליך השקעות הוא ארוך ומדוקדק, אך בסופו של דבר גם בהון סיכון משתמשים גם באינטואיציה ובתחושות בטן מעבר לבדיקות הארוכות. בהון סיכון משקיעים בחברות שעשויות לפתור בעיות שקיימות שיצוצו בשוק, וכל הזמן מתעסקים עם גורמי אי-ודאות וסיכון".
"בהרבה מקרים גם בבדיקה רוחבית קשה לקבל החלטה על בסיס מושכל, ויש צורך לקבל החלטה להשקעה על בסיס תחושת בטן. מעבר לכך בתוכנית מדובר בעיקר על שואו ביז, וזה חלק מהמשחק".
אתה איש פיננסים או איש טכנולוגיות?
"אני איש פיננסים והקמתי את גיזה על מנת להשקיע בטכנולוגיה. בן אדם יכול להיות מבין גדול בטכנולוגיה, אבל בסופו של דבר מספר הטכנולוגיות הוא כה גדול, שאין אדם שיכול להבין בהכל", אומר הולצמן.
"אם אתה בא מתחום של פילוסופיה ויש לך היגיון ואינטואיציה, ואתה מסוגל להבחין בכיוונים ומגמות - אתה יכול להיות משקיע הון סיכון טוב. מצד שני יכול להיות מנכ"ל של חברה בתחום התקשרות שיבין פחות במה להשקיע. אין צורך להבין בכל הטכנולוגיות בשביל להשקיע בטכנולוגיה, הרבה דברים לומדים תוך כדי תנועה".
כיצד על יזם לפנות כדי ליצור אצלך התעניינות?
"עליו להכין את החומר בצורה המתומצת ביותר. אני מצפה מהייזם שיהיה מקצועי, וילמד את החומר ואת השוק אליו הוא פונה. בנוסף, אני מצפה שהייזם ידע לענות על שאלות שונות, אך גם יהיה מספיק כנה לענות שהוא לא יודע על דברים שהוא לא יודע".
"אמינות ומקצועיות יקבעו את עתיד המייזם לטווח הארוך, כי ההצלחה של המייזם תלויה, בין השאר, במערכת היחסים בין המשקיעים ליזמים".
