סבתא על גלגלים בחזית
חיה לוי, סבתא ל-12 נכדים, מסיעה במונית חיילים בגבול הצפון. אחרי שהשתתפה כנהגת אוטובוס במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון היא אומרת שהעיקר לא להיכנס לפאניקה
בעוד שרוב תושבי הצפון נמצאים במקלטים ובחדרים המוגנים, מסיעה חיה לוי בת 65 מקריית חיים תושבים וגם חיילים לגזרות השונות בגבול הצפון. כשלוי נוסעת בכבישי הצפון, בלי שכפ"ץ או קסדה, בין אזעקה לנפילות טילים - היא אומרת שהעיקר לא להיכנס לפאניקה.
זו לא הפעם הראשונה שהיא מסיעה חיילים בחזית. עוד במלחמת יום כיפור היא נרתמה למאמץ המלחמתי. "כולם גויסו וביקשו מנשים לעבור קורס נהגי תחבורה ציבורית, אז התנדבתי". מאז אותה מלחמה עבדה במשך שנים כנהגת אוטובוס של אגד בקריית חיים, עד ששוב נקראה להסיע חיילים לחזית, תשע שנים לאחר מכן, במלחמת לבנון.
חיה לוי בדרכים (צילום: צפריר אביוב)
"גויסתי שוב והסעתי חיילים לצור, לצידון ונבטיה. הייתי עמוק עם כולם בתוך האזורים המסוכנים, שמו לי על הראש כובע פלדה והלבישו אותי בשכפ"ץ וכך דהרתי עם החיילים בדרכים". במהלך הקרבות, פגשה לוי - אם לשלושה, את בנה הבכור ששירת בצבא בעומק לבנון. "נפגשנו והוא שאל אותי בהפתעה גמורה 'אמא, מה את עושה פה?' אבל האמת שתמיד כולם עודדו ותמכו בי בבית".
היום, 24 שנים לאחר מכן, הפעם כנהגת מונית, מוצאת לוי את עצמה שוב, מסיעה חיילים לחזית. "ביום שישי האחרון שאלו אותי אם אני מוכנה להתגייס ולקחת חיילי מילואים לגזרה הדרומית. כמובן שמייד הסכמתי", אמרה לוי בחיוך. "מאז ומעולם עמדתי לרשות הצבא וגם הפעם, כשאני סבתא מגייסים אותי. אלוהים למעלה שומר עלינו ודואג לנו. יצאתי בשלום מלבנון וגם הפעם אגיע הביתה בחיים".
אלא שהפעם יכולה לוי, שהיא כבר סבתא ל-12 נכדים, לפגוש או להסיע שניים מהם, המשרתים כחיילים ביחידה מובחרת.
לפנייה לכתב/ת 
