ביקורת משחק: שודדי הקאריביים - מטופש

הביקורת שכתבתי לCars הפיחה בי תקווה חדשה ביחס למשחקים מבוססי סרטים. מתברר שלא כולם גרועים, ויש ביניהם אפילו כמה ממש מוצלחים.

וכך, כאשר קיבלתי לידי את Pirates of the Caribbean: The Legend of Jack Sparrow, הייתי דווקא אופטימי לגבי טיבו של המשחק - למרות הביקורות הקוטלות שהוא קיבל בחו"ל. לקח חשוב, ילדים: אופטימיות לא משתלמת. רק מאכזבת יותר.

Pirates Of The Caribbean: The Legend Of Jack Sparrow

(שמעכשיו ייקרא POTC מטעמי נוחות) הוא הגימיק השיווקי האחרון שנועד להקפיץ את מכירות הכרטיסים לסרט השני בסדרה. אך חוץ מהעובדה שהסרט והמשחק יושבים זה לצד זה תחת אותו זיכיון, אין כמעט שום קשר בין העלילות שלהם.

POTC מתעסק באופן בלעדי בפועלו של הפיראט השיכור והחביב ג`ק ספארו, זמן רב לפני עלילת הסרט. מעריצי הסרטים האדוקים אמנם ישמחו לגלות כאן לא מעט פרטים חדשים אודות הסדרה, אך חבל שבכך נגמרות המילים הטובות שאפשר להגיד על המשחק הזה.

POTC הוא משחק פעולה מגוף שלישי בו תגלמו את דמותו של ג`ק ספארו בזמן מסעותיו ברחבי האיים הקאריביים. המשחק מיועד לקונסולת ה- PS2

ולמחשב האישי, אבל בעיקר ל- PS2. העובדה הראשונה שצצה מיד לעין היא שהחבר`ה ב- 7 Studios עשו עבודה נוראית בהמרת המשחק למחשב האישי.

למעשה נדמה שהמפתחים לא עשו שום דבר חוץ מלהמיר את קוד המשחק כך שיתאים למחשב, ותו לא. המשחק כולו, החל בתפריטים ועד למשחקיות, מרגיש מאוד פלייסטיישני. לדוגמה: בכמה מקומות במשחק מתבקש השחקן לסובב את הבקר האנלוגי השמאלי. הרשו לי לפנות בפנייה ישירה למפתחים ולהזכיר להם שבמקלדת סטנדרטית של מחשב אין בקר אנלוגי, לא שמאלי ולא ימני.

הם גם טיפשים

השליטה במשחק מזכירה משחקים כגון Enter The Matrix. כלומר, המשחק הוא Button Masher אופייני, שמתרכז בשני סוגי התקפות. בעזרת שילוב נכון של שני הסוגים ניתן לבצע קומבואים ולהביא למהלכים קטלניים יותר. הבעיה היא שאין לנו שום דרך להבין באמת איך לבצע כל קומבו, מה שמכריח את השחקן לשבת ולהכות במקשים ללא כל מחשבה ולקוות שייצא קומבו כלשהו.

אם זה לא מספיק, השליטה על ג`ק ספארו עצמו מאוד מסורבלת ודורשת הרבה

 יותר מדי מאמץ - לא פלא, כיוון שהיא מותאמת לסטיקים אנלוגיים ולא עברה שום התאמה לעכבר.

האינטליגנציה המלאכותית של POTC הצליחה לדעתי האישית לשבור שיא חדש. מדובר במשחק בעל האויבים הטיפשים ביותר שראיתי אי פעם. כשמספר אויבים מקיפים את ג`ק ספארו, הם יעמדו ויחכו בתורם למוות.

אלה מהם שנמצאים בדרגות הגבוהות אולי גם יתקרבו לג`ק וינסו לתקוף אותו מדי פעם, אך חס וחלילה לא ינסו לברוח או להתחמק מההתקפות שלו.

נשמע מגוחך? עוד לא שמעתם כלום. לאורך כל המשחק מתלווה אלינו וויל טרנר, שיעזור לנו כנגד האויבים. זה לפחות הרעיון.

הסצינות המשעשעות ביותר בכל המשחק מתרחשות כשוויל טרנר ואויב כלשהו נלחמים זה בזה. הם לא ממש ילחמו אחד בשני, אלא יעמדו במעין עמדת מוצא זה מול זה, ולא יתקפו כלל. נו באמת. לצבים בסופר-מריו יש אינטיליגנציה מלאכותית מוצלחת יותר.

גם מבחינה גרפית אין חדשות טובות ב-POTC. הגרפיקה נראית מיושנת, הטקטסטורות לא מושקעות, לדמויות במשחק אין בכלל תנועות שפתיים, ונראה כאילו המשחק יצא בשנת 2002 ולא ב- 2006. יש לי תחושה שגם על ה- PS2 הגרפיקה של המשחק לא שוברת שיאים, אבל על המחשב המשחק לא מצליח לעמוד אפילו בסטנרטים של משחקים בינוניים מהשנה שעברה, שלא לדבר על התקופה הנוכחית.

נקודת האור היחידה שאולי ניתן למצוא במשחק היא דמותו של ג`ק ספארו,

 המדובבת על ידי ג`וני דפ - למרות שגם כאן ניכר זילזול וחוסר השקעה. הדיבוב של ג`וני לא מצליח להשתוות לתסריט המעולה של הסרט, ורוב המשחק נשמע עייף וחסר השראה.

Pirates Of The Caribbean: The Legend Of Jack Sparrow הוא משחק גרוע מכל הבחינות. קשה לי להבין מה חשבו המפתחים ב- 7 Studios כשהם שיחררו את המשחק הזה לחנויות, אבל אני בטוח שהם לא חשבו שהמשחק הזה הוא יצירת מופת.

המשחק מכוער להפליא, טיפש להפליא, ובנוסף גם מלא בבאגים על ימין ועל שמאל. תאמינו לי ש-Pirates Of The Caribbean: The Legend Of Jack Sparrow הוא משהו שאתם לא תצטערו שפיספסתם.

ידיעות וכתבות משחקים נוספות מתפרסמות ב-vgames.co.il