סיפור שמתחיל בחרמן צרפתי

עד שנות ה-40

נשים לובשות בגדי רחצה בשני חלקים, שנראים כמו גירסה ייצוגית יותר של לבנים: תחתונים עם מפתח ירך נמוך, שמזכירים חגורות בטן ומסתירים את הפופיק, וחזיות שפיץ מסיביות בגיזרת מחוך, שאוחזות היטב את החזה.

1. מעצב אופנה צרפתי בשם ז'אק היים מייצר בגד ים חדשני וקטן שעשוי מ-76 ס"מ של בד ומסתיר את הפופיק. הימים ימי פוסט מלחמת העולם השנייה, האו"ם מתכנס לראשונה, דור הבייבי בומרס מתחיל להפגיז, וג'ורג' בוש הבן נולד. ברוח הז'רגון הצבאי ששולט בשיח, היים מכנה את היצירה שלו "אטום". הסלוגן שמלווה אותו מבהיר שמדובר ב"בגד הים הקטן ביותר בעולם".

2. לואי רייר, מהנדס צרפתי שהפך למעצב, עמל בחדר האחורי בחנות הלבנים של אמו על שוס משלו: שני משולשים קטנים לחזה, אחד גדול יותר לאגן ופופיק בחוץ. להמצאה שלו הוא קורא "ביקיני", על שם אי האלמוגים הקטן שבו ארה"ב עורכת באותה שנה ניסויים בפצצות אטום. לפי הסלוגן שלו, "הביקיני - קטן יותר מבגד הים הקטן בעולם". כך, בזכות שני סנטימטרים פחות של בד וכישרון שיווקי, רייר נוגח במתחרה שלו ונרשם בהיסטוריה כממציא הביקיני.

3. לואי רייר לא מצליח למצוא דוגמנית שתציג את בגד הים שלו ושוכר לבסוף חשפנית בשם מישל ברנדיני. למרות ההתעניינות המסחרית והשערורייה שיוצר הביקיני, המכירות שלו על הפנים. רייר מרסן את התעוזה האופנתית שלו, ובגדי הים שבים למודל המוקדם שלהם.

שנות ה-50

1950. הדפס חיה מופיע לראשונה על ביקיני ומלווה בסלוגן "אם את לא יכולה לנהוג ביגואר, תלבשי אחד".

1951. בתחרות מיס עולם נאסר על המתמודדות ללבוש ביקיני, כדי לא לתת יתרון למתחרות נועזות.

1953. (1): עיתונים מקומיים בצרפת מבשרים כי "הביקיני הופך לפופולרי בקרב הנערות השובבות שמקשטות את חופי קאן שטופי השמש". באותה תקופה מתפתח מושג הגיזרה הנשית האולטימטיבית, והביקיני מעוצב כך שיגדיר היטב את קימורי הגוף. החזיות בנויות עם חיזוקים וברזלים כדי ליצור את האחיזה הטובה ביותר ולתת למתבונן החרמן תחושה של חזה גדול. המפרסמים מצידם ממליצים לנערות ללבוש חזיות ספורט כבר מגיל צעיר, כך שברגע האמת יוכלו למלא היטב את הביקיני.

(2): גירסת הביקיני שמוצגת בחופי צרפת היא עדיין לא הדגם הנועז של רייר, אבל מדובר בוורסיה חשופה יותר מקודמותיה שמגלה את הפופיק. באופן פרדוקסלי, דווקא האופנה בפריז באותה תקופה נוטה לכיוון המראה הלבוש שמסתיר כמה שיותר: חצאיות ארוכות, ושמלות שלא נצמדות לקו הירכיים.

(3): הביקיני הוא עדיין טאבו מחוץ לצרפת. הוותיקן יוצא בהודעה ש"הביקיני אינו מוסרי"; ממשלות ספרד, פורטוגל ואיטליה אוסרות ללבוש ביקיני בחופיהן.

1956

בריז'יט בארדו מככבת ב"ואלוהים ברא את האישה" כשהיא לבושה בחלק תחתון של ביקיני שנגמר נמוך מאוד מתחת לפופיק.

1957

המגזין האמריקאי Modern Girl פוסק כי "לא צריך לבזבז מילים על מה שמכונה 'ביקיני', שכן אף בחורה עם טקט וצניעות לא תעלה בדעתה ללבוש דבר כזה".

1959

דוגמניות קנדיות מסרבות להציג בגדי ים ישראליים בתצוגת אופנה בטורונטו, בטענה ש"בגדי הים האלה הם בלתי מוסריים". הצד הישראלי מוחה ואומר שאמנם בגדי הים הם מטיפוס ביקיני, אולם הם רחוקים מלהשתייך לסוג "ביקיני קיצוני".

שנות ה-60

בגד הים מלייקרה נכנס לשימוש בסוף הפיפטיז ומשנה את השפה העיצובית של הז'אנר. התכונות האלסטיות שלו מאפשרות תמיכה ואחיזה גם בלי ברזלים ושאר עזרי תמיכה גסים. בגלל השימוש בלייקרה נעלמים המאפיינים של המחוכים והחזיות מבגדי הים, והם מקבלים שפה עצמאית: קטנים יותר, עם רצועות כתפיים דקות, ובמראה רטוב - בזכות תכונות הבד לדחות מים ולנצנץ בשמש. בהמשך מעטרים את הביקיני אלמנטים היפיים כמו חגורות נמוכות מותן, ואפשר למצוא גירסאות שלו בקרושה ובזמש בלוויית סנדלי קש ורצועות קשירה. פיתוח נוסף של התקופה הוא ה"בנדיני", שמורכב מתחתונים ומחזיית סטרפלס שמותירה את החזה לחסדי כוח הכבידה.

1960

עידן סרטי הביקיני פורץ בהוליווד. מתבגרים חרמנים לומדים איך עושה ציצי מיצירות כמו "הרפתקאות בחוף", "ביקיני פרוע" ו"ד"ר גולדפוט ומכונת הביקיני". בריאן היילנד מוציא את הלהיט המינימליסטי Itsy Bitsy Teeny Weenie Yellow Polka Dot Bikini .

1962

אורסולה אנדרס מגיחה מהמים לבושה בביקיני לנגד עיניו של שון קונרי ב"ד"ר נו", הראשון בסדרת ג'יימס בונד. אנדרס הופכת לכוכבת ומצהירה "הביקיני עשה אותי". הביקיני מוסר שהיה כיף, והעיתונים מבשרים שיותר ממחצית הנשים לובשות ביקיני.

1964

1. הביקיני מופיע לראשונה על השער של "ספורטס אילוסטרייטד": שני חלקים צנועים יחסית, בצבע לבן, שמזכירים חזייה ותחתונים.

2. המעצב האמריקני רודי גנריך מציג בגד ים בשם "מונוקיני" - חלק תחתון עם שתי רצועות שמגיעות לכתפיים ומשאירות את החזה חשוף לגמרי. המונוקיני מעורר סערה ציבורית, מגונה על ידי הממשלה והכנסייה, וזוכה לתגובות נזעמות מהמעצבים שמבכים את תום עידן הביקיני.

שנות ה-70

רודי גנריך מהעשור הקודם לא מרפה ומנסה למכור לעולם את הבשורה החדשה שלו: החוטיני, שנוצר בהשראת בגדי הים שנראו בחופי ברזיל כמה שנים קודם לכן. החוטיני מורכב מפיסות מינימליסטיות של בד שמכסות בעיקר את הפטמות וקצת את התחת. הוא זוכה לפופולריות בארה"ב, ומופיע בשלוש גירסאות - חלק עליון ותחתוני חוטיני, תחתוני חוטיני ללא חלק עליון, ובגד ים שלם שחלקו האחורי חוטיני.

1975

הדוגמנית שריל טיגס מופיעה על השער של "ספורטס אילוסטרייטד" בבגד ים מינימליסטי בצבע מטאלי, שמסמן את הטרנד שישלוט בעשור: חזייה שנלבשת באמצעות רצועות דקיקות, וחלק תחתון שיורד נמוך עד למפשעה ומורכב משני משולשים שגם הם מחוברים, ובכן, ברצועות דקיקות. טיגס עצמה מייצגת את אידיאל הגוף החדש: רזה, אתלטי, שזוף ומכור לספורט, דיאטות ורגשות אשם. ההפך הגמור מהאידיאל של שני העשורים הקודמים, שתמך בגוף נשי שופע וחושני.

שנות ה-80

בגדי הים מעוצבים בצבעים זרחניים ומעוטרים בדוגמאות גרפיות בשחור-לבן. אחת הקומבינציות האופנתיות המובילות הן תחתוני ביקיני עם מפתח ירך בגובה המותן, וטי-שרט לבנה קשורה מתחת לחזה. במקביל כובש בגד הים השלם עם מפתח הירך הגבוה את מקומו של הביקיני. לצידו נבראות כמה יציאות נשכחות כמו ה"וי קיני", המוכר גם בשם Savage , שמורכב משתי רצועות בד שעולות מהחלק התחתון בצורת V ומכסות בקטנה את החזה.

1983

ב"שובו של הג'די", הסרט השלישי בטרילוגיית "מלחמת הכוכבים", קארי פישר לובשת ביקיני ממתכת זהובה.

1985

ה"טיימס" מבשר שחברת גוטקס הישראלית, שנוסדה בידי לאה וארמין גוטליב בשנת 56', משתלטת על חופי ארה"ב. בגיליון בגדי הים של "ספורט אילוסטרייטד" באותה שנה מופיעה דוגמנית העל פאולינה פורציקובה עם ביקיני ירוק של המותג הישראלי.

1987

שבע אחיות מברזיל פותחות במנהטן סלון בשם J. sisters השיטה שהן מייבאות נקראת "ביקיני וקס", וקהל לקוחות סלבריטאי מציף אותן במכתבי תודה. למשל ג'ניפר גריי, כוכבת "ריקוד מושחת", שכותבת להן "הרסתן אותי לגמרי". כעבור 20 שנה, אגב, ארנולד שוורצנגר יתוודה כי "ההתמודדות על תפקיד מושל קליפורניה היא ההחלטה השנייה החשובה שעשיתי מאז שהחלטתי לעשות ביקיני-וקס".

1988

שובו של בגד הים השלם מחליש את מכירות הביקיני, והחברה שהקים לואי רייר נסגרת.

1989

בסיבוב ההופעות blond ambition מדונה עולה על הבמה לבושה בחזייה משוננת שעיצב לה ז'אן פול גוטייה. בעקבותיה פורץ טרנד קצרצר וכושל מסחרית של ביקיני עם חזיות מהונדסות וחלקים תחתונים רחבים והדוקים.

שנות ה-90

המודעות לנזקי השמש, העיסוק הגובר בספורט והשמירה על אורח חיים בריא ניכרים במגמות העיצוב של בגדי הים. פולחן השיזוף מוקע ואופנת הכיסוי וההסתרה היא הבון-טון החדש. הביקיני הופך ליותר ספורטיבי ולפחות חושפני, והצבעוניות מתמתנת כמעט עד היעלמות. קלווין קליין, המעצב המשפיע של העשור, מוביל את האופנה לכיוון מינימליסטי ומונוכרומטי וקובע שהשחור הוא אכן השחור החדש.

1992

כוהנת האופנה סוזי מנקס מפרסמת ב"ניו יורק טיימס" מאמר בשם "זיכרונות מהחוטיני", שמספיד את בגדי הים החושפניים. מנקס טוענת שהנשים החלו בתנועת התנגדות שקטה שיוצאת נגד ההנחה ש"אם יש לך את זה את חייבת להראות את זה". לאבחנתה, גם נשים חטובות להפליא הולכות ברחובות ובחופי הים בבגדים צנועים יחסית. בהתאם לכך הטנקיני, שמורכב מגופייה שמסתירה את הבטן ומחלק תחתון רחב יותר, תופס תאוצה.

1993

הביקיני הופך ללבוש הרשמי בכדורעף נשים.

שנות ה-2000

החל בסוף שנות ה-90 אפשר לומר שהכל הולך בתחום בגדי הים. הביקיני של העידן הנוכחי לא קשור למהפכות, אלא מתפקד כקטגוריה אופנתית. ככזה הוא נתון לגחמות של מעצבים, טרנדים מתחלפים, השפעה סלבריטאית וכמובן טעם אישי. בהתאם לכך אפשר להצביע על כמה מגמות או טרנדים בולטים בכל עונה, ולאו דווקא על אחד עיקרי.

2001

הביקיני שלבשה אורסולה אנדרס בסרט "ד"ר נו" נמכר במכירה פומבית תמורת 61,500 דולר.

2002

האלי ברי עולה מהים בסרט "למות ביום אחר" בבגד ים דומה להפליא לזה שלבשה אנדרס ב"ד"ר נו".

2006

1. הקולקציות של בגדי הים לקיץ הנוכחי מראות שרוב המעצבים (ורשתות האופנה המסחריות שמעתיקות אותם) מצאו השראה דווקא בשנותיו המוקדמות של הביקיני. העיצובים משחקים יותר עם הסתרה מאשר חשיפה, הגזרות נוסטלגיות, גבוהות מותן, מפתח הירך נמוך והחזיות רחוקות מלהיות פרובוקטיביות.

2. סטלה מקרטני, קרולינה הררה ומייקל קורס משחזרים את בגדי הים שנראו בסרטי הקולנוע של תחילת שנות ה-40. שלושת המעצבים משתמשים בשחור, לבן, כחול כהה ודוגמאות של נקודות ופסים.

3. ג'ון גליאנו מערבב את מגמות הרטרו בין הסבנטיז והאייטיז למראה הרוקנרול. הקולקציה שלו מציגה בגדי ים קטנטנים בצבעים חזקים ומטאליים על גופן של דוגמניות בלוק רוקרי שאוחזות גיטרות חשמליות.

4. מותג העל קום דה גרסון יוצר לספידו קולקציה באווירת אייטיז קשה בשחור-לבן, ובטקסטורות של משבצות ופסים. שנות ה-80 שולטות גם בהפקת האופנה שצילם סטיבן מייזל לווג איטליה בהשראת קלטות הכושר של ג'יין פונדה.

5. "ספורטס אילוסטרייטד" מציג את הביקיני היקר בעולם: עיצבה אותו סוזן רוזן, הוא עשוי מיהלומים משובצים בפלטינה ושוויו 30 מיליון דולר. והאמת, הוא די מכוער.