המנצחים והמפסידים של השבוע

1. קובי אלכסנדר. שוחרר בערבות בנמיביה
   

קשה לדבר בימים אלה על קובי אלכסנדר כמנצח. ובכל זאת, ברכבת ההרים המשפטית והרגשית בה הוא נמצא בחודשים האחרונים, שיחרורו השבוע בערבות, בבית המשפט בנמיביה, יכול להיחשב כניצחון, אולי זמני, במאבקו של אלכסנדר נגד הסגרתו הכפויה לארה"ב. שלא תיטעו, ההליך המשפטי רק החל והכל יכול להתהפך בתוך ימים. האמריקנים, מאוכזבים מכשלונם בדיון הראשון על השארתו במעצר, יתכוננו ברצינות רבה יותר לדיון הבא, על עצם ההסגרה. אם ישיגו את מבוקשם ויקבלו לידיהם את אלכסנדר, יהיה מצבו בארה"ב קשה שבעתיים. לכתב האישום החמור בלאו הכי, ולחששו של אלכסנדר כי האמריקנים יחמירו איתו בשל היותו אזרח זר ולא "אחד משלהם", תתוסף  גם התדמית השלילית של מי שניסה להימלט ולהתחמק מזרועות החוק האמריקנים. מאידך, אם יצליח אלכסנדר להשהות, באמצעים משפטיים, את הסגרתו לארה"ב, יתכן וישיג את מבוקשו - לא להיות הראשון שעומד לדין בפרשת האופציות בארה"ב. שכן, אם בינתיים יעמידו האמריקנים לדין מנהלי חברות אחרים (למעלה מ-2,000 חברות בוול סטריט נהגו כמו קומברס של אלכסנדר ברישום האופציות), ואלו יורשעו ו"יזכו" רק לקנסות כספיים ולעונשי מאסר קלים, אם בכלל, יהיה קשה לאמריקנים אחר כך לשלוח את אלכסנדר, על אותן עבירות, ל-25 שנים בכלא, כפי שמאיימת התביעה עכשיו.

2. ד"ר אריה עובדיה, היו"ר הפורש של הפניקס. מתנת פרידה

9.5 מיליון שקל ל-3.3 שנות עבודה. בהחלט שכר (ובונוסים) נאה. זו "מתנת הפרידה" שיקבל ד"ר אריה עובדיה, היו"ר הפורש של חברת הביטוח הפניקס. מסיבות לא ברורות שימש עובדיה כיו"ר הפניקס מאז מאי 2003 מבלי שנחתם עימו הסכם שכר, ומבלי שהוא קיבל עד היום אגורה אחת. רק לאחר שסוכם על פרישתו, עם מכירת השליטה בחברה לקבוצת דלק, סוכם על השכר שיקבל רטרואקטיבית מיום שהתחיל לעבוד. למרות שהוא עוזב, היה דירקטוריון הפניקס נדיב מאד עם עובדיה - שכרו הועמד בדיעבד על 150 אלף שקל לחודש, ובנוסף אושר לו גם בונוס של 3.5 מיליון שקל. בסך הכל, כאמור, הולך עובדיה הביתה כשבכיסו 9.5 מיליון שקל בצ'ק אחד (לפני מס). עובדיה, יש לומר, לא הוביל את הפניקס להישגים גדולים בתחום הביטוח - את המחצית הראשונה של 2006 סיימה החברה בירידה של 30% ברווח הנקי. אבל ממתי בישראל יש קשר בין ביצועים לשכר?

3. יעקב איצקוביץ, מייסד ויו"ר XMPie. אקזיט לזירוקס

בזמן האחרון אנו עדים לרכישות של חברות היי-טק ישראליות בידי חברות ענק מחו"ל בקצב של אחד לשבוע. השבוע היה זה תורה של חברת XMPie שנמכרה לזירוקס העולמית בסכום של 54 מיליון דולר. XMPie, היושבת בנתניה, מפתחת תוכנות הוצאה לאור, ולאחר הרכישה היא תהפוך למרכז המחקר והפיתוח של זירוקס בישראל, ותנוהל על ידי יעקב איצקוביץ, מייסד ויו"ר XMPie. מי לוקח את הכסף? קרן ההון סיכון JVP שמחזיקה ב-XMPie, מאז 2001, כ-60% מהחברה, ותקבל מתמורת המכירה יותר מ-32 מיליון דולר. סקיילקס (סאיטקס לשעבר) תקבל 1.5 מיליון דולר, והשאר, כ-20 מיליון דולר, יתחלקו בין המייסדים - ראובן שרווין, ישראל רוט וד"ר איצקוביץ' - שיצטרפו, בעקבות המכירה, לרשימת המיליונרים (בדולרים) הישראלים.

1. צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים. תראו מה שלחץ ציבורי יכול לעשות

תארו לעצמכם איך הייתם מרגישים אם מישהו היה מודיע לכם שזכיתם בפרס של 13 מיליון שקל, וכעבור חצי שנה הוא מתקשר שוב לבשר לכם שנפלה טעות, הפרס אינו שלכם ועליכם להחזירו. כך, מן הסתם, הרגישו השבוע שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים וצבי זיו, מנכ"ל הבנק, כאשר הסכימו להחזיר, כל אחד, 13 מיליון שקל מתוך הבונוס השנתי שקיבלו לשנת 2005. רגע. לפני שאתם מזילים דמעה, יש עוד נתון אחד שכדאי לעכל - גם לאחר שקוצצו לו 13 מיליון שקל מן הבונוס נשאר זיו עם בונוס ל-2005 של 20.5 מיליון שקל. את ה"פוש" הראשון להקטנת הבונוסים למנהלי בנק הפועלים נתן משה טרי, יו"ר רשות ני"ע, שהחל בודק את נהלי קבלת ההחלטה לשלם ל-3 מנהלי הבנק בונוס שנתי בהיקף של 56.7 מיליון דולר. לביקורת הציבורית שליוותה את מענק הבונוס הצטרפה גם תביעה משפטית שהגיש בעל מניות בבנק, שחש עצמו נפגע מחלוקת סכומי העתק לראשי הבנק. נחמה וזיו נדחקו לפינה ללא מוצא, וכדי לשפר במשהו את תדמיתם האישית ואת תדמית הבנק שנפגעה מהפרשה, עשו את מה שציפו מהם והחזירו את הכסף. או לפחות את חלקו.

2. דודי ויסמן, מנכ"ל דור אלון. הפסיד את הפלסטינים

פרק נוסף במאבק הכוחות והאגו שבין בעל השליטה בפז, צדיק בינו לבעל השליטה בדור אלון, דודי ויסמן, הגיע השבוע לסיומו בהפסד נוסף של ויסמן. אחרי שהפסיד לבינו במכרז על הפרטת בית הזיקוק באשדוד, הפסידה השבוע דור אלון את הלקוח הבודד הגדול ביותר שהיה לה, הרשות הפלסטינית, שבתוך יממה אחת מצאה לעצמה ספק חלופי בדמותו של לא אחר מאשר צדיק בינו מפז. אלא שלא מדובר כאן רק במכה לאגו. מדובר גם בהרבה מאד כסף. רכישות הדלק של הרשות הפלסטינית סידרו לדור אלון קרוב ל-40% מכלל הכנסותיה, ואנחנו מדברים במיליארדים. דור אלון סיפקה דלק לרשות הפלסטינית מאז 1994. אז מה קרה עכשיו? הרשות ביקשה הנחות והקלות בתנאי רכישת הדלק. דור אלון, שגם כך שבעה מרורים מאי העמידה בתשלומים מצד הרשות, סירבה להקל עליה בתנאי הסחר, והרשות בתגובה הודיעה כי היא מפסיקה לרכוש דלק מדור אלון וערקה לשדה של פז.

3. פטרישה דאן, היו"ר הפורשת של HP. אישום פלילי

מנהלים של חברות ענק שמגיעים לעמדות כוח שמעטות כמותן בעולם, מתקשים לעתים לזהות את גבולות המותר והאסור להם בהתנהלותם. זה, כך נראה, מה שקרה לפטרישה דאן, היו"ר לשעבר של חברת המחשבים HP, שנאלצה לפרוש השבוע מתפקידה לאחר שהתברר כי חקירה שניהלה לגילוי מדליפים מן הדירקטוריון חרגה מגבולות החוק. השערורייה פרצה בחודש שעבר, כשנודע ש-HP שכרה חוקרים פרטיים שהשיגו רשומות שיחות טלפון מפורטות של דירקטורים, עובדים ועיתונאים, תוך כדי התחזות ושימוש בשיטות מפוקפקות נוספות. דאן אמרה כי לא ידעה על השיטות בהן השתמשו החוקרים, אבל זה לא עזר לה. הנזק לתדמית של HP היה עצום והיא נאלצה להתפטר מתפקידה. התובע של מדינת קליפורניה חשב שזה לא מספיק והשבוע הגיש נגדה גם כתב אישום פלילי  על קשירת קשר, הונאה, גניבת זהות וחדירה לנתונים ממוחשבים. העונש המירבי על כל אחד מהסעיפים הוא קנס של עד 10,000 דולר ושלוש שנות מאסר. על דאן אפשר רק לרחם. בימים אלה ממש היא מצויה בעיצומו של מאבק על חייה - דאן, בת 53, סבלה בעבר מסרטן שד ומלנומה ובשבוע הקרוב היא מתחילה בכימותרפיה לטיפול בסרטן שחלות מתקדם.