פרס הנובל בכימיה לחושף תהליך השעתוק הגנטי

רוג'ר קורנברג מאוניברסיטת סטנפורד בארצות-הברית, הוא הזוכה בפרס הנובל בכימיה לשנת 2006. קורנברג זכה בפרס על מחקריו העוסקים בבסיס המולקולרי של שעתוק אווקריוטי, המתרחש בתאים בעלי גרעין. קורנברג הציג צילומים ויזואליים של תאים במהלך תהליך השעתוק, באמצעות שיטה המכונה קריסטלוגרפיה. צילומיו הדגימו את תהליך השעתוק שלב אחר שלב, והראו את יצירת ה-RNA באופן הדרגתי, וכן שלבים נוספים בתהליך.

"רוג'ר קורנברג היה הראשון שיצר תמונה אמיתית על האופן שבו פועל תהליך ה'תרגום' של החומר התורשתי למידע זמין לצורך פעילות התא", הסבירה ועדת הפרס. מחקריו של קורנברג שפכו אור על תהליכים המתרחשים ברמה הגנטית-מולקלורית, והסבירו תופעות ביולוגיות חשובות שלא היו מובנות ומוכרות עד כה. יצויין כי מחקריו, שעסקו כאמור בתאים בעלי-גרעין מוגדר, השפיעו על תחום הגנטיקה באופן מהותי, וכמו כן סייעו בעקיפין לפיתוח טכנולוגיות שונות לרפואה ומחקר גנטי.

תהליך השעתוק הוא חיוני ביותר לקיומם של החיים. באמצעותו מסוגלים התאים לעשות שימוש בגנים הנמצאים בחומר התורשתי שבגרעין התא, לייצור חלבונים שונים ולוויסות תהליכים פיזיולוגיים. "בשל כך", כתבו חברי הוועדה הבוחרת, "התיאור המפורט של התהליך אותו הציג רוג'ר קורנברג, הופך אותו ל'תגלית החשובה ביותר בכימיה', כפי שקבע אלפרד נובל בצוואתו". 

במקרה שתהליך השעתוק מופסק, החומר הגנטי איננו זמין יותר ולא מועבר לחלקים שונים של הגוף, התאים אינם מתחדשים והאורגניזם ימות בתוך מספר ימים. בעקבות המחקר התברר עוד כי רעלנים שונים משתקים את פעולת השעתוק בתאים, וכך גורמים למותם. ידע זה הסביר את האופן בו פועלים רעלנים וחומרי ארס שונים בבעלי חיים, וסייע לפיתוח תרופות שונות המעכבות התפתחות תאים - כמו במחלת הסרטן, בעיות לב ועוד.

בנוסף, מחקריו של קורנברג מתקשרים לאחד מתחומי המחקר הפופולרים ביותר כיום: תאי הגזע ותאי הגזע העובריים. באמצעות הבנת מנגנונים מולקולריים שונים, יכולים החוקרים להבין תהליכים המתרחשים בעת יצירת תאים שונים מתאי הגזע, וכן את תהליך ההתמיינות שלהם. "המחקר בתאי גזע הושפע רבות ממחקריו של קורנברג, בשל אופיים ורמת הפירוט שלהם", כתבו חברי הוועדה בהחלטתם.

אתמול (ג') הוכרזו הזוכים בפרס נובל בפיזיקה: ג'ון מאד'ר וג'ורג' סמוט יקבלו את הפרס על עבודתם העוסקת במחקר קרינת הרקע וניסיון לעמוד על התהליכים שהביאו להיווצרות היקום, הגלקסיות והכוכבים. המחקר נערך בסיוע הלווין COBE של סוכנות החלל האמריקנית, ששוגר לחלל ב-1989 ומשמש את החוקרים באיסוף מידע רב ערך על תופעות אסטרופיזיקליות שונות. ביום ב' הוכרזו הזוכים בפרס נובל ברפואה, אף הוא מתחום הגנטיקה: החוקרים האמריקנים אנדו פייר וקרייג מלו יקבלו את הפרס על גילוי מנגנונים העוזרים לשתק פעילותם של גנים מסוימים בחומר התורשתי. למחקר פורץ הדרך של השניים השלכות רבות בתחומים רפואיים וביולוגיים שונים, ומקווים כי הוא יסייע בעתיד למניעת מחלות קשות ולפיתוח טיפולים חדשים למחלות שונות.

הזוכים בפרס נובל מקבלים פרס כספי בסך 10 מיליון קורונות, כ-6 מיליון שקלים, ונכנסים לרשימת הזוכים היוקרתית, הכוללת כמה מהמדענים והחוקרים החשובים ביותר בהיסטוריה של המדע. טקס הענקת הפרסים ייערך ב-10 בדצמבר באוסלו.