מהפך בשמו"צ: מטבח כשר בקיבוץ בית אלפא
אחרי 84 שנה של אידאולוגיה יצוקה ומטבח בו מתבשלים יחדיו בשר, חלב ושרצים, החליטו בבית אלפא, מהקיבוצים הוותיקים ביותר של תנועת השומר הצעיר, להכשיר את חדר האוכל. למה? כסף, כמובן. מה אבא קובנר היה אומר על זה?
מכשירים את המטבח. "אין לנו ברירה" (צילום: דוד עינב)
דוד נחום, מזכיר הקיבוץ, הופתע כשהתקשרנו לברר הכצעקתה. "אולי לאנשים מבחוץ נדמה שמדובר במהפך גדול", הרגיע המזכיר, "אבל מבחינתנו מדובר בחלק בלתי נפרד מהתנהלות הקיבוץ. קיבוצים רבים, בין אם של השומר הצעיר או של תנועות אחרות, עוברים תהליכי הפרטה הנוגעים גם בחדר האוכל. הכשרת המקום הייתה מהלך הכרחי".
- אבל המושגים "כשר" ו"חדר אוכל שמוצניקי" היו תמיד דבר והיפוכו.
"נכון, אבל היום הדברים נראים אחרת. חדר אוכל, ששימש בעבר את החברים בלבד, הוא כיום אמצעי ייצור לכל דבר. בשנים האחרונות הבנו שהתעקשות על מטבח לא כשר גורמת לנו להפסיד אוכלוסיה גדולה שאינה יכולה ליהנות מהאוכל שלנו, וכך נגרם לנו אובדן הכנסה פוטנציאלית. לא אנחנו המצאנו את הרעיון, הוא עלה בעקבות קיבוצים רבים אחרים שעשו זאת לפנינו".
- את מי בעיקר משמש היום המקום?
"את 300 חברי בית אלפא, את חברי קיבוץ חפציבה הצמוד שחדר האוכל שלהם סגור, וגם מטיילים שאינם דורשי כשרות".
- אז למי בדיוק מיועד חדר האוכל הכשר?
"לאוכלוסיה אוכלת המזון הכשר שמגיעה ל-40 חדרי האירוח שברשותנו, לקבוצות מטיילים שמגיעות לביקור בבית הכנסת העתיק ולקבוצות של בתי ספר או של כל גורם ציבורי אחר, כולם דורשים כשרות. גם מפעל ההזנה של משרד החינוך לא יכול לקבל מנות ממטבח לא כשר. ההכשרה עשויה לפתוח את חדר האוכל לקבוצות אוכלוסיה שלא נכנסו אליו עד כה ולהגדיל בכך את הכנסות הקיבוץ, מה גם שניתן יהיה לאחד בין חדר האוכל הקטן בו אכלו החברים וזה הגדול שמיועד למטיילים. כולם יאכלו בצוותא".
- כל חברי הקיבוץ תמכו במהלך?
"תמיד יהיה זה שיתנגד. ההתנגדות לא בהכרח הייתה אידאולוגית אלא נגעה גם באפשרות שהמהלך לא יצליח, שהמטיילים ילכו לחדרי אוכל של קיבוצים אחרים שנותנים הצעה עסקית טובה יותר, אבל אחרי דיונים עלתה ההצעה להצבעה חשאית, כמו רוב ההצבעות אצלנו, והוחלט ברוב קולות לבצע את המהלך. ברגע שהרוב החליט, למתנגדים אין משמעות. אני יכול רק לקוות כי המהלך העסקי אכן יצליח".
- ומייסדי הקיבוץ אינם מתהפכים בקברם?
"אין לנו ברירה".
אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית, אמר בתגובה: "פעולת הכשרת המטבח
החלה בקיבוצים שונים כבר לפני מספר שנים והגיעה עתה גם לקיבוץ בית אלפא. אמנם, עד לפני מספר שנים, היו החברים נלחמים בעניין שכזה בחירוף נפש, ואני מניח שזקני הקיבוץ קופצים עד השמיים גם היום, אבל לכולם ברור שהתקופה השתנתה. בניגוד לעבר, בו חיה בקיבוץ חברה דוגמטית, הרי שהיום יש הרבה יותר פלורליזם וקבלת צורות חיים אחרות. בקיבוצים חיים היום גם חילונים שמקיימים ביום כיפור מנהגים אורתודוכסים כמו צום, ואיש כבר לא מרים גבה".
לשם הוסיף: "מעבר לפתיחות קיימת היום ראייה עסקית ברורה שמכתיבה התנהגות. אנשים שמבינים שחדר האוכל, שהיה פעם 'בית הכנסת' הקיבוצי, משמש כיום למטרות נוספות, שהם והקיבוץ חייבים להתפרנס, ואם כשרות היא המכשול, לומדים לבלוע אותו".
