הבחירות לקונגרס: אמריקה על סף מהפך
בארצות הברית נהוג לומר שהפוליטיקה היא תמיד מקומית. אבל בבחירות בעוד חמישה ימים לקונגרס ולסנאט, דווקא הנושאים הרחבים עומדים על הפרק: השחיתות, הכלכלה, הטרור, איראן, צפון קוריאה וכמובן - המלחמה בעיראק. עבור הרפובליקנים אלה הן חדשות לא טובות; לדמוקרטים יש הפעם סיכוי לא רע לקחת מחדש את הרוב בבית הנבחרים, ואולי גם בסנאט. פרשנות
בעוד חמישה ימים הולכת אמריקה לקלפיות להצביע בבחירות אמצע הכהונה, כשעל הכף מונחת השליטה בבית הנבחרים ובסנאט של ארצות הברית – שני בתי המחוקקים שבלעדי שיתוף הפעולה שלהם הנשיא הוא רק איש שגר בבית לבן. הרפובליקנים נאבקים לשמור על הרוב שממנו הם נהנים בשני הבתים, ואילו הדמוקרטים מקווים שהאכזבה בציבור מהמלחמה בעיראק ומהתנהלות הממשל הרפובליקני בתקופה האחרונה תעניק להם יתרון.
הבחירות השנה נראות מאוד כמו בחירות פרלמנטריות – משאל עם על נושאים לאומיים רחבים. מדובר בדבר חריג בנוף האמריקני. הכלל בכל הנוגע לפוליטיקה בארצות הברית הוא ש"הפוליטיקה היא תמיד מקומית". אבל לא הפעם. השנה האמריקנים מצביעים בראש ובראשונה עבור המפלגות, ופחות בשביל מועמד מקומי כזה או אחר.
השאלה הגדולה היא מי ישלוט בקונגרס? האם יהיו אלו הרפובליקנים, שנהנים כבר כמעט 12 שנה ברציפות מרוב בבית הנבחרים או שמא יהיו אלה הדמוקרטים?
המצב הפוליטי הלאומי בארצות הברית כעת מעניק יתרון לדמוקרטים. האמריקנים מאוד לא מרוצים מהרבה דברים: ההגירה הבלתי חוקית, הוצאות הממשל שיצאו משליטה, האיומים הגוברים מצד איראן וצפון קוריאה והשערוריות הרבות שפקדו את גבעל הקפיטול בתקופה האחרונה: שלושה חברי קונגרס נאלצו להתפטר בבושת פנים וחבר נוסף הודה בעבירות שחיתות. ומעל לכל – האמריקנים איבדו את אמונם בהמשך המלחמה בעיראק. הציבור האמריקני מתנגד כיום למלחמה ביחס של שניים לאחד לערך.
עבור המועמדים הדמוקרטים השנה, כל הפוליטיקה היא אכן לאומית ולא מקומית. מועמד דמוקרטי לסנאט מרוד איילנד אמר לי לאחרונה: השאלה אינה הסנאטור המכהן כאן אלא הכיוון אליו הולכת המדינה, והתרומה שלו לשליטה הרפובליקנית על כוחו של הממשל.
חיילים אמריקנים בעיראק. המלחמה פגעה בביטחון ארה"ב (צילום: רויטרס)
עבור המועמדים הרפובליקנים, הפוליטיקה נשארה מקומית, ומאוד אישית. מועמד רפובליקני מווירג'יניה האשים לאחרונה את יריבו הדמוקרטי בהתעללות והתעמרות בנשים, יחס משפיל ומבזה ואפילו סוטה כלפיהן. ההוכחה שלו הייתה ציטוטים בוטים מתוך ספר שכתב המועמד הדמוקרטי לפני שנים על חיילים בשדה הקרב.
מסע הפחדה
האם הרפובליקנים בכלל מעלים נושאים לדיון או שעבורם הכל אישי? באוקטובר אמר הנשיא בוש שהוא מעריך שהבחירות יוכרעו על נושאי ביטחון וכלכלה. ואכן הרפובליקנים מנסים לגרור את מוקד הדיון בבחירות לסוגיית איומי הטרור – הנושא שבזכותו הם ניצחו בבחירות ב-2002 וב-2004.
סרטון פרסומת של הרפובליקנים שהופץ לאחרונה הציג את תמונתו של אוסמה בין לאדן כשברקע תיקתוק שעון. הסרטון הציג ציטוטים מעוררי חלחלה של הטרוריסט, כמו זה שאמר ב-26 בדצמבר 2001, קצת יותר מחודשיים אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר: "מה שעדיין צפוי לקרות יהיה אפילו גדול יותר". הסרטון מסתיים בכתובית ברורה: זה מה שעומד על הפרק. לכו להצביע.
אבל הסקרים מלמדים שהאכזבה בציבור מהמלחמה בעיראק פגעה במעמדה של המפלגה הרפובליקנית בסוגיית הביטחון. רוב המצביעים מאמינים שהמלחמה בעיראק הפכה את ארצות הברית לבטוחה פחות מפני התקפות טרור.
לאמריקנים יש דעות מגוונות על סוגיית הכלכלה. מצד אחד, הבורסה עולה ומחירי הדלק יורדים. מצד שני, המשכורות אינן עולות וערך הבתים – שעבורם חוסכים רוב האמריקנים כל ימי חייהם – יורד. כששואלים אמריקנים "מה לדעתך מצבה של המדינה כיום?" כמחצית אומרים "טוב"; מחצית אומרים "רע".
הנשיא בוש מקדם את מועמד הרפובליקנים בג'ורג'יה (צילום: איי.פי)
התחזית: יש סיכוי למהפך
מתוך כל 435 מושבי בית הנבחרים שעל הכף, הספירה של CNN מצאה שרק 29 עלולים לעבור ממפלגה אחת לשניה. אבל כל אלה מוחזקים בידי רפובליקנים, כלומר – כולם עלולים לעבור לידיים דמוקרטיות. כדי לזכות ברוב בבית הנבחרים צריכים הדמוקרטים רק 15 מושבים, כך שהתחזית עבורם אופטימית למדי.
הסנאט נראה קצת פחות טוב עבור הדמוקרטים. על הכף מונחים 33 מתוך 100 המושבים. שבעה מושבים, שמוחזקים בידי רפובליקנים, נחשבים "מירוצים פתוחים" – שעלולים לעבור לידי הדמוקרטים. כדי לזכות ברוב המושבים בבית, צריכים הדמוקרטים לזכות בשישה מתוך השבעה, ואסור להם לאבד את המושב של מדינת ניו ג'רזי, שעלול לעבור מהדמוקרטים לרפובליקנים.
שוורצנגר עם ננסי רייגן. עלול להפסיד למועמד דמוקרטי (צילום: איי.פי)
מלבד המירוצים לקונגרס ולסנאט, בכמה מדינות עומדים לבחירה גם מושלים. בקליפורניה מתנהל מירוץ מעניין. המושל המכהן ארנולד שוורצנגר רוצה כהונה נוספת ומוביל במירוץ מול יריבו הדמוקרטי, פיל אנגלידס. אבל איך יכול שוורצנגר הרפובליקני לנצח במדינה דמוקרטית דווקא עכשיו, כשכל המדינה נוטה לכיוון הדמוקרטי, ולאחר שבשנה שעברה הפסיד במשאל על בנושאי רפורמה כלכלית?
אחרי הכישלון אשתקד, לקח שוורצנגר אחריות על ההפסד. "הייתי צריך להקשיב לאשתי שאמרה לי לא לעשות את זה", אמר. הוא שינה את הגישה והתמתן. אם יזכה בכהונה נוספת, יהיה זה לקח חשוב עבור הרפובליקנים.
כמו בכל בחירות, ישנו גורם נוסף שהוא כשלעצמו מתמודד לא מבוטל בזירה - התחזיות. לא מספיק לנצח. צריך גם לנצח את התחזיות. הבעיה הגדולה ביותר של הדמוקרטים בבחירות השנה הן התחזיות הגבוהות. רוב האמריקנים מעריכים שהדמוקרטים יזכו ברוב בקונגרס. אם הם ישיגו תוצאות טובות אך לא יצליחו לעבור את הרף – יגיעו עליהם שלא עמדו בתחזיות. זה יהיה יותר גרוע מהפסד.
