תערוכת האופנועים של מילאנו

מעל 1,000 יצרני אופנועים, קטנועים, אביזרים, חלפים וציוד מ-32 מדינות, הציגו בתערוכת מילאנו ה-64 במספר, שנערכה לאחרונה באיטליה. על-פני שטח כולל של כמעט 250 דונם - 60 מהם לטובת מסלולי-מבחן והדגמות מחוץ לאולמות - במרכז הירידים החדש של מילאנו, התפרסו מאות דוכנים וביתנים.

כל זה כחודש לאחר תערוכת האופנועים הגרמנית בקלן, שאיימה להפוך את האחות האיטלקייה לפחות חשובה מבעבר. האם יישארו מספיק חידושים גם עבור האיטלקים, לאחר שגרמניה לקחה לעצמה את הפרימיירות היפניות וכמובן את ב.מ.וו? מסתבר שכן, בעיקר תודות ליצרנים המקומיים. רק אחרי שננעלה יכולים היו המארגנים לנשום לרווחה. שיא המבקרים של השנים הקודמות נשבר, עם למעלה מ-530,000 איש. אף יצרן חשוב לא נעדר, התקשורת ליוותה כל צעד ודיווחה בשקיקה על החידושים. וגם אתם זכאים לדעת עליהם:

דוקאטי

אי אפשר להגיד איטליה, בלי להזכיר דוקאטי. היצרן "האדום" הציג את החשוב באופנועיו: ה-"1098". מדובר במחליף ל-999 - שלא הצליח למלא את הנעלים הגדולות אליהן נכנס, נעליו של ה-916/998. אופנוע הספורט החדש נשען אמנם על השלדה של קודמו, אבל מקבל מתלים חדשים, זרוע חד-צדית אה-לה 998, מנוע מוגדל (V-טווין דזמודרומי, כמובן) עם מהלך בוכנה קצר מאד. 160 כ"ס ב-12,000 סל"ד, משקל של 173 ק"ג בלבד, המון אלקטרוניקה וגימיקים. זה לא הכי-הכי היום, אבל כשזה מגיע בחבילה שנראית ככה, המספרים פחות חשובים. להגיד שהוא נראה נפלא יהיה אנדרסטייטמנט. 

עוד מדוקאטי, ה"היפרמוטארד", סופרמוטו גדול שהוצג במילאנו בשנה שעברה (וקטף פרסי עיצוב), וכעת עושה שלב נוסף בדרך ליצור סדרתי. 1,100 סמ"ק עם קירור אוויר, 95 כ"ס, 180 ק"ג ותחילת שיווק בעוד כחצי שנה. מושך תשומת-לב, אבל מתגמד ליד ה-1098.

MV אוגוסטה 

החברה האקזוטית ששבה מתרדמה ארוכה מוכרת יפה מדגמי העירום ה"עממים" שלה, תחת השם "ברוטלה". אבל את מרכז הבמה בדוכן שלה תופס דווקא כלי סופר-יקר באופן דמיוני. גרסה בייצור מוגבל (100 יחידות בלבד) של ה-F4, תחת השם F4CC – "קלאודיו קאסטליוני". מנהל החברה החליט להגשים חלום ולהקדיש לעצמו (ועל שמו) גרסה בנפח מוגדל ל-F4 האמור: 1,078 סמ"ק, עם חלקי מנוע חדשים וקלים יותר. ההספק המרבי נושק ל-200 כ"ס, המהירות מוגבלת דיגיטלית ל-315 קמ"ש, עקב חשש מקריסת צמיגים. המחיר: תחזיקו חזק, 100,000 יורו.

הוסקוורנה 

הוסקוורנה הציגה במילאנו מגוון דגמים, אך המעניין והמגרה מכולם הוא סופרמוטו חדש, פרי עיצובו של מאסימו טמבוריני האגדי. מנוע חד-צילינדר בנפח 650 סמ"ק מקורר נוזל, מזלג מרזוקי בקוטר 50 מ"מ, בלמי ברמבו לפנים ומשקל יבש של 132 ק"ג בלבד. קשה היה להוריד ממנו את העיניים (והידיים). בחברה מבטיחים "מחיר הגיוני".

ק.ט.מ 

האוסטרים הציגו במילאנו שדרוג ל"סופרדיוק 990", עם חלק קדמי חדש הכולל בלמים רדיאליים, לוח מחוונים אחר ומראות משופרות. במקום נורות מאחור יש סוללת לדים אופנתית. ולמרחיקי לכת - מיכל הדלק גדל משמעותית מ-15 ל-19 ליטר. ויש עוד. אח קרבי יותר, גרסת R אגרסיבית, מקבל הרבה חלקים מסיבי פחם, שלדה בכתום-כתום, משכך היגוי, מתלים משופרים ומושב יחיד בלבד. יאמי.

מוטוגוצי  

מוטוגוצי עשתה מהלך פשוט: לקחה את ה"גריסו" המאד מיוחד ושונה שלה, ושתלה בו את מנוע ה-MGS01 הספורטיבי והופה, קבלו את ה"גריסו 8V". כמובן שארבעה שסתומים לצילינדר, נפח מנוע של 1.2 ליטר, והספק מרבי שיציב אותו כמעט בקטגוריית הסטריטפייטרים-שריריים. את השידרוג משלימה החברה עם בלמים רדיאליים, מושב חדש וקצת פלסטיקה שונה. העתיד נראה טוב. 

ויש עוד ממוטוגוצי. קאסטום חדש-ישן, תחת השם "940". עיצוב קלאסי של גוצי, עם מראה מעט יותר שרירי ואגרסיבי. מצד שני, כשעמדנו לידו, המבט לא הצליח להתמקד בגוף המתכת.

ג'ילרה 

ג'ילרה תמיד שדרה חוצפה ונעורים. ככה זה כשאת הבת הפוחזת של קונצרן פיאג'ו. הפעם היא הציגה את ה"פואוקו" (Fuoco, אש באיטלקית), גרסה חמה-חמה של ה-MP3 בעל שלושה הגלגלים והסופר-דופר מצליח של פיאג'ו. כאן הוא מקבל מנוע 500 סמ"ק ועיצוב עוד-יותר נועז וקיצוני. אבל ההפתעה הגדולה הגיעה דווקא מכיוון ה-GP800, קטנוע-על שכנראה יגיע גם ליצור סדרתי. הקטנוע הגדול מכולם יציע אם כך מנוע V-טווין בנפח 800 סמ"ק, הספק מרבי של 75 כ"ס והנעת סופית באמצעות רצועה. בול פגיעה, או הגזמה מיותרת? ימים יגידו.

פיאג'ו  

מלכת שוק הרכב הדו-גלגלי באיטליה, היצרנית הגדולה, המכובדת, האמא של הווספה האלמותית, הציגה לא יותר מגרסת הומאג' ל"ספישל" של שנות ה-60'-70': "וספה S". עיצוב נקי, פנס מלבני מקדימה, פתח אוויר גדול במרכז הקליפה הקדמית ומגיני בוץ בעיטורי כרום. הזנב עבר ליטוש קל, החישוק הקדמי צמח ל-"11, יש ב-50 ו-125 סמ"ק שתי פעימות, וזה מגיע עם "קיק-סטרט" מבורך בנוסף להנעה החשמלית. יש דברים שעדיף שלא ישתנו לעולם.

אפריליה  

מי שנרכשה על-סף פשיטת רגל על-ידי פיאג'ו לפני שנתיים, התאזנה וגדלה. בתערוכת מילאנו הציגה אפריליה מספר כלים, למשל את ה-Shiver 750, היישר לקטגוריית ה"עירומים" בנפח בינוני. מנוע V2 בנפח 750 סמ"ק חדש, עם הספק מרבי של 95 כ"ס ב-9,000 סל"ד, צמד מצתים לכל צילינדר, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ, בלמים רדיאלים ומשקל של 189 ק"ג. מילה אחת על העיצוב: נפלא. 

פחות סטנדרטי מהשיבר הוא ה-Mano 850, עם מנוע V-טווין בנפח 850 סמ"ק, ותמסורת (גיר) רציפה. שלושה מצבי תפעול מתוכנתים מראש יש כאן, או אפשרות לשליטה ידנית מלאה על שבעה יחסי העברה קבועים מראש - ואם חובבי ארבעה הגלגלים שבם נזכרים באודי, זה לא במקרה. החלפת ההילוכים באמצעות מתג על הכידון, או דרך מנוף סטנדרטי ברגל. ידית מצמד? אין כזו. באפריליה בטוחים שמדובר בלהיט הבא. אני חושב דווקא להיפך. נפגש כנראה באמצע. 

אחרון מאפריליה הוא ה-MXV, מוטוקרוס על בסיס מנוע ה-V-טווין בנפח 450 סמ"ק, המוכר מדגמי האנדורו והסופרמוטו של היצרנית. שואלים אותי? אין ספק /הוא עומד לשחזר את הצלחה של אחיו הבוגרים.

מוטומוריני  

מותג חדש-ישן ומתעורר. שימו לב לאב הטיפוס הזה, שעשוי להפוך לאופנוע מוביל בארסנל הדגמים המתחדש. מנוע ה-1.2 ליטר מוצא כאן בית חם בשלדת צינורות של אופנוע "חכם", תחת השם (הזמני) MM3. תנוחה זקופה, מיגון רוח כלשהו והרבה מאד מקום. לי זה נראה כמו גרסה איטלקית ל-TDM של ימאהה, או מתחרה ישיר למולטיסטראדה של דוקאטי.

ביואל  

אחרון חביב בסיקור הקצר הוא ה-XB12STT של אריק ביואל, היצרן האמריקאי המאד-לא-שגרתי שהגיע למילאנו כדי להראות לאירופאים איך עשויה להיראות גרסה ספורטיבית על פלטפורמת ה-XB המעניין. מדובר ב-"אמריקן TT", שזה בערך כמו סופרמוטו, אבל באמריקאית. תנוחת ישיבה קיצונית במיוחד, עיצוב נקי ומינימליסטי, מהלך מתלים ארוך ופוזה מאיימת. בלבן-פנינה הוא נראה מצוין.

הכותב הוא עורכו הראשי של פול גז , "מגזין מוטורי בגובה המשקף"