הערב: הנבחרת הצעירה בהגרלת אליפות אירופה
גיא לוי וחניכיו ממתינים לפתקים שיישלפו בארנהיים ויקבעו את שלוש היריבות בבית המוקדם של אליפות אירופה. כל מה שרציתם לדעת על הטורניר ההיסטורי והיריבות החזקות
רגע האמת מתקרב. גיא לוי ונציגי הנבחרת הצעירה של ישראל מחכים הערב בארנהיים שבהולנד להגרלת אליפות אירופה עד גיל 21 (19:15). לפני מספר שבועות רשמה הנבחרת הצעירה את אחד מהישגי השיא של הכדורגל הישראלי לדורותיו, גברה על צרפת בסיכום שני משחקים ועלתה לאליפות אירופה.
אז לפני שקברניטי אופ"א יוציאו את הכדורים מכלי הזכוכית השקוף ויגרילו את יריבות נבחרת ישראל בטורניר היוקרתי, הנה כמה דברים שכדאי לדעת על אליפות אירופה ועל יתר הנבחרות שישחקו בה.
ההגרלה
1. כל 8 הנבחרות התחלקו לשתי קבוצות דירוג על פי תוצאות משחקי המוקדמות ומספר השערים אותם כבשה כל נבחרת בדרך לאליפות. בקבוצת הדירוג הראשונה מופיעות בלגיה, אנגליה, צ'כיה והולנד המארחת. בקבוצת הדירוג השניה מחכות סרביה, פורטוגל, איטליה וישראל, שדורגה אחרונה.
_wa.jpg)
מליקסון ובן סהר, בערב הגדול ההוא (צילום: אלי אלגרט)
2. אחרי לא מעט בעיות של עומס בשנים אחרונות, ישוחק הטורניר בשנה אי-זוגית כדי למנוע היתקלות עם הכנות הנבחרות הבוגרות למונדיאל וליורו. אלופת אירופה הולנד נבחרה לארח את הטורניר עוד לפני שזכתה בכתר רק לפני שנה. הטורניר הבא ייערך רק ב-2009.
3. הטורניר יחולק לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הראשונות עולות אוטומטית לחצי הגמר ומשם לגמר. הטורניר יתחיל ב-10 ביוני וישוחק בארבע ערים - הירנביין, כרונינגן, ארנהיים וניימיכן. שבוע לאחר מכן יסתיים שלב הבתים וב-20 ביוני ישוחקו חצאי הגמר בארנהיים והירנביין. הגמר יתקיים בשבת, 23 ביוני, באיצטדיון יורובורג שבכרונינגן (20 אלף מקומות).
4. הקרב על המדליה. ארבע נבחרות יעפילו מהטורניר למשחקים האולימפיים בבייג'ינג. מדובר בארבע העולות לחצי הגמר עם פרט יוצא דופן אחד - במקרה שאנגליה תהיה אחת מהארבע, ייערך קרב פלייאוף (משחק אחד שייערך בהולנד) בין שתי הנבחרות שסיימו במקום השלישי בשני הבתים. למה? כי באולימפיאדה אנגליה משחקת תחת דגל בריטניה (יחד עם וולס, סקוטלנד וצפון אירלנד) ולכן אינה יכולה לקבל נבחרת ייצוגית. לקראת אולימפיאדת לונדון 2012 תשתנה גם השיטה הזו.
טוטו תמוז מקבל כבוד מאיצ'ה, לוזון והשר לשעבר פינס (צילום: צפריר אביוב)
5. היסטוריה: אליפות אירופה לנבחרות עד גיל 21 הראשונה התקיימה ב-1978. יוגוסלביה זכתה אז בתואר אחרי 4:5 דרמטי בסיכום שני המשחקים מול מזרח גרמניה. ב-1980 הניפה ברית המועצות את הגביע וב-82' ו-84' היתה זו אנגליה שלקחה את שני התארים היחידים שלה. ספרד זכתה ב-86' אחרי גמר בלתי נשכח מול איטליה של אזליו ויצ'יני (שכללה את רוברטו מנצ'יני, ג'וזפה ג'יאניני, רוברטו דונאדוני, וולטר זנגה וג'יאנלוקה ויאלי) שהצליחה מאוד בגביע העולמי ב-1990. צרפת עם אריק קאנטונה זכתה ב-88', וברית המועצות עם אנדריי קנצ'לסקיס עשתה זאת בפעם השניה ב-90'.
אחר כך הגיעו שנות הזהב של איטליה, שזכתה בטורנירים של 92', 94' ו-96' כשכוכבים כמו דמיטריו אלברטיני, פיליפו אינזאגי, פרנצ'סקו טולדו, פרנצ'סקו טוטי, אלסנדרו דל פיירו, פביו קנבארו וכריסטיאן ויירי מדיחים את הנבחרות של זינדין זידאן, ראול, לואיס פיגו, דאבור סוקר ואחרים. ב-1998 זכתה ספרד של איניאקי סאאז בתואר (עם מיצ'ל סלגאדו, חואן ואלרון וגוטי), אבל מי שגנבה את ההצגה היתה יוון, שהגיעה לגמר אחרי ניצחון על גרמניה (מיכאל באלאק) והיוותה את הבסיס לנבחרת שזכתה כעבור 8 שנים ביורו 2004.
גיא לוי עם סיני וקשטן. האידיליה תחזיק מעמד? (צילום: צפריר אביוב)
מארבעת הטורנירים האחרונים ייזכרו הבעיטה החופשית המדוייקת של אנדראה פירלו (איטליה) בגמר של 2000, הצלת הפנדל של פטר צ'ך (צ'כיה) ב-2002, השליטה של אלברטו ג'ילארדינו (שוב איטליה) ב-2004 והניצחון ההחלטי של הולנד בגמר מול אוקראינה ב-2006, בניצוחו של קלאס יאן הונטלאר.
הנבחרות
1. איטליה. אלופת אירופה עד גיל 21 חמש פעמים ואלופת העולם הטריה, תמיד מתעלה בטורנירים הגדולים וממצה את המירב מיכולתה. בנבחרת הנוכחית אולי אין שחקנים שמסומנים כבר עכשיו ככוכבי העל של העתיד, אבל יש כאלה שלבטח יהיו כוכבים.
ג'יאמפאולו פאציני. לוקה טוני לימד אותו לכבוש (צילום: איי.פי)
פיירלואיג'י קאזירגי עדיין לא הפסיד עם נבחרתו ומסתמך על רפאלה פלאדינו וג'ורג'יו קייליני מיובנטוס, אלברטו אקילאני וג'יאנלוקה צ'ורצ'י מרומא, ריקרדו מונטוליביו וג'יאמפאולו פאציני מפיורנטינה, דניאלה דסנה מפארמה, ג'וזפה רוסי מניוקאסל (שייך למנצ'סטר יונייטד), אלסנדרו רוסינה מטורינו ודומניקו קרישיטו מגנואה. לקאזירגי נבחרת ממושמעת ומאוחדת שכמו נבחרות איטליה לדורותיהן יודעת לשחק הגנה, אבל גם מרבה להבקיע. חלק מהשחקנים היו שותפים לזכייה באליפת אירופה עד גיל 19 ב-2003.
2. צ'כיה. אחרי הגמר ב-2000 והזכייה ב-2002 עם פטר צ'ך ומילאן בארוש, חוזרת צ'כיה לטורניר אותו החמיצה בפעמיים האחרונות. המאמן לדיסלב שקורפיל מתבסס על השוער זדנק זלאמל, על הגנה שכוללת את מרטין קנאקל, מיכאל קאדלק והקפטן המצוין מרטין לטקה, על קישור חזק בראשות תומס פריילאך מסלובן ליברץ ומיכאל סבץ' מסלביה פראג. בהתקפה מסתמך שקורפיל על מיכאל פאפאדופולוס, חלוץ ממוצא יווני שמשחק דווקא בבאייר לברקוזן, ועל אדם ואראדי מבאניק אוסטראבה ודניאל קולר מספרטה פראג.
3. בלגיה. למאמן ז'אן פרנסואה דה סארט יש נבחרת שמזכירה באופיה את אותה נבחרת צרפתית שישראל הדיחה בשלב הפלייאוף. לא מעט שחקנים ממוצא אפריקני ומקומיים שיודעים להניע את הכדור בצורה מדוייקת ומהירה יחכו לגיא לוי, אם ישראל תוגרל עם בלגיה. בשער יש לדה סארט איש מפתח בדמותו של לוגאן ביילי, שוערה הראשון של גנט. פאריס חארון, מארטן מארטנס, ג'ונתן בלונדל, סטיז'ו דסמט, מוחמד מסודי וז'נביון יולו-מוטו מסוכנים כולם, אבל קווין מיראלאס שכבר כבש העונה עבור ליל הצרפתית, נחשב לכישרון הגדול ביותר בדור שנחשב לטוב ביותר שהוציאה בלגיה מאז תחילת שנות ה-80'.
4. הולנד. שילוב קטלני של אלופה ומארחת. יאן קלאס הונטלאר, ניקי הופס ורומאו קסטלן כבר לא נמצאים בסגל של פופה דה האן, אבל הקהל המקומי ידרוש לא פחות מעלייה לגמר ונסיון אמיתי לשמור על התואר בבית. דניאל דה רידר המוכר לנו (סלטה ויגו), ראיין באבל והדוויג מאדורו (אייאקס), קולינס ג'ון (פולהאם) וקווינסי אווסו-אבייה, החלוץ ממוצא גנאי שמככב בספרטק מוסקבה, נלחמים על מקום בהרכב של המאמן הוותיק. "הקבוצה הזו עדיין חדשה ולא עשתה מספיק משחקי הכנה. ברור שיש לנו עוד עבודה", סיכם דה האן את נקודת התורפה היחידה של ההולנדים.
דניאל דה רידר בחופשה בישראל. ישחק מול החברים? (צילום: ג'ו קוט)
5. פורטוגל. אולי הנבחרת הכשרונית בטורניר. נהנית מחלק התקפי מבריק, אם כי חוליה אחורית קצת פחות. במשחקי הפלייאוף הביסו הפורטוגלים את רוסיה 0:3 בבית, אבל נחלצו בקושי מהגומלין ועלו רק בזכות שער חוץ בהפסד 4:1. לא מעט משחקני הסגל של ז'וזה קוצ'יירו, שהחליף בזמנו את ז'וזה מוריניו בפורטו ונחשב לחבר קרוב של מנג'ר צ'לסי, משחקים מחוץ לפורטוגל (מנואל פרננדש מפורטסמות', ריקרדו ואז טה מבולטון וז'ואאו מוריירה מולנסיה), אבל השחקן הבולט ביותר הוא ללא ספק ז'ואאו מוטיניו. סוג של דייגו הברזילאי מוורדר ברמן עם פוטנציאל להיות אפילו טוב יותר.
6. סרביה. מירוסלב דיוקיץ' ינסה להמשיך את המסורת הסרבית, שגם מאז שהפכה לעצמאית מבטיח בכל פעם את מקומה בטורניר. דיוקיץ' מחזיק מהשוער דמיר קהירמן ומהקפטן בראניסלב איבאנוביץ' שגם היה שותף לשתי ההופעות הקודמות של הנבחרת בשני הטורנירים האחרונים שהסתיימו בגמר ובחצי הגמר. גם למילוש קרסיץ', בושקו יאנקוביץ' ודראגן מרדה יהיה מה לומר. דיוקיץ' יצר חבורה מלוכדת ומסוכנת שניצחה בקרב הפלייאוף את שבדיה 0:5 בחוץ (אבל הפסידה אחר כך בבית 3:0 בחצי הילוך). תשעה שחקנים בסגל של דיוקיץ', עוד נותרו מהנבחרת שהפסידה בפנדלים לאוקראינה בחצי גמר האליפות לפני שנה.
7. אנגליה. אולי הנבחרת החזקה ביותר בטורניר, לפחות על פי הנייר. אנטון פרדיננד ונייג'ל ריו קוקר, חבריו של יוסי בניון מווסטהאם, מובילים דור שרוצה ומאמין ביכולתו לזכות בתואר לראשונה מאז 1984. בהגנה משחקים לצידו של פרדיננד גם ג'סטין הויט מארסנל ומיקה ריצ'ארדס ממנצ'סטר סיטי, שהפך לשחקן ההגנה הצעיר ביותר שלבש את חולצת הנבחרת הבוגרת במשחק הידידות מול הולנד לפני כשבועיים. מאחוריהם עומד בשער סקוט קרסון ששיך לליברפול ומשחק כיום בצ'רלטון.
מיקה ריצ'ארדס (משמאל) עם ריצ'ארדסון ורוני. האחרון לא בצעירה (רויטרס)
שחקנים כמו קירן ריצ'ארדסון (מנצ'סטר יונייטד), דארן אמברוז (צ'רלטון), דייויד בנטלי (בלקבורן) וג'יימס מילנר (ניוקאסל) מגבשים קישור התקפי וחזק שכבר רשם לא מעט הופעות בפרמייר ליג. אבל החלק ההתקפי הוא המפחיד ביותר.
גבריאל אגבונלחור החצי-ניגרי, שכבר כבש 4 שערים העונה במדי אסטון וילה; דארן בנט מצ'רלטון שכבר עלה לבוגרת וידוע כמטרה הבאה של אלכס פרגוסון; וכמובן תיאו וולקוט, שניפץ את כל שיאי ההעברות עבור שחקן שמתחת לגיל 18 כשחתם בארסנל לפני כחצי שנה במעבר מסאותהמפטון. על כולם מנצח פיטר טיילור הותיק, שעבד במשך שנים עם הנבחרות הצעירות אבל לאחרונה עסוק יותר בהיחלצות מהתחתית של קריסטל פאלאס, קבוצתו בצ'מפיונשיפ (הליגה האנגלית הראשונה). טיילור לא ניהל את משחק הידידות האחרון של נבחרתו (ניצחון 0:1 על הולנד) ואפילו לא הגיע להגרלה.
לפנייה לכתב/ת 
