לשכת התעסוקה לאקדמאים: עבודה לא תמצאו כאן

אתם מחפשים עבודה בלשכת התעסוקה לאקדמאים? הסיכוי שתמצאו הוא זעום. אז איך מוצאים עבודה, שאלנו השבוע אקדמאים מובטלים שפגשנו בלשכות התעסוקה בתל-אביב ובמודיעין, וכולם השיבו: "חברים, עיתונים או אינטרנט". מהלשכה עצמה הציפיות נמוכות.

אקדמאים מובטלים שבאמתחתם תואר או שניים מגיעים ללשכה כדי לחתום, לקבל זכאות לדמי אבטלה ואחר-כך הם חוזרים לחיפושים העצמאיים שלהם אחרי עבודה. למדינה אין יכולת להושיע אותם מהאבטלה ולא נותר אלא לסמוך על עצמם.

אבי כהן, בעל תואר במינהל עסקים ותקשורת אומר: "אני בא, חותם ומחפש עבודה בעצמי. איך? גם בעזרת חברים שמכירים חברים שמכירים חברים. לדעתי חברות גדולות לא נזקקות לעזרת שירות התעסוקה ואתה גם לא מצפה שיעשו זאת".

ביקור בלשכות התעסוקה מלמד שלפחות מבחינה טכנית חל שיפור בשירות. המכשירים, שעובדים על טביעות אצבע, חוסכים את התורים ומייעלים את תהליך החתימה. בלשכת התעסוקה במודיעין אפילו מצאנו אנשים המרוצים מהשירות שניתן ומהעבודות המוצעות להם.

יותר מ-21,000 דורשי עבודה אקדמאים

על-פי הנתונים המעודכנים של שירות התעסוקה, בחודש נובמבר החולף נרשמה ירידה של 2.8% במספר דורשי העבודה במשק ומספרם הסתכם בכ-207 אלף.

במספר דורשי עבודה האקדמאים (ללא תובעי הבטחת הכנסה) שהתייצבו בלשכות חלה ירידה בשיעור של 6.6%, ומספרם הגיע ל-21,261. במספר דורשי עבודה שאינם אקדמאים חלה ירידה בשיעור של 3.7%, ואילו במספרם של דורשי עבודה תובעי הבטחת הכנסה חלה ירידה בשיעור של 1.8%.

39.4% מבין דורשי העבודה צברו מעל 270 ימי אבטלה במשך 12 החודשים האחרונים. אלה מהווים את הגרעין הקשה של המובטלים.

ומהו מספר הצעות העבודה לכל 200 אלף דורשי העבודה? הוא עומד על פחות מ-20 אלף, מתוכם מוגדרים כ-50% "עבודות מקצועיות" שחלקן הגדול מיועד לאקדמאים. כלומר, מדובר במספר הצעות קטן, אם בכלל.

האשמה היא לא רק בשירות התעסוקה, אלא גם במעסיקים, שבוחרים שלא לפנות למנגנון הציבורי. ניסיון מר ותדמית רעה של שירות התעסוקה מדירים את המעסיקים מהלשכות, כולל  תחום ההיי-טק. השירות מקיים שיתופי פעולה עם חברות גדולות כגון טבע ומיקרוסופט, אולם אחרות אינן פותחות שעריהן.

בשירות מדווחים על בעיות מיוחדות שבהן נתקלים אקדמאים מעל גיל 40, שסובלים מאפליה תעסוקתית בשל "גילם המתקדם". גם אקדמאים יוצאי צבא מתקשים להשתלב בשוק העבודה האזרחי.