ביקורת משחק: Grand Theft Auto: Vice City Stories
גם במקרה הנוכחי, Rockstar לא הצליחה להמיר את הזיכיון המצליח שלהם בצורה מלאה אל המסך הקטן
אחד המשחקים הטובים של השנה שעברה על גבי ה-PSP, היה ללא ספק GTA: Liberty City Stories. המשחק, גירסה ניידת של סדרת משחקי GTA, הוכיח שניתן לעשות משחק גדול, מעניין ובעל עולם רחב ידיים – גם על הקונסולה הניידת הקטנטנה. ההמרה לא עברה בצורה חלקה, בעיקר בגלל העלילה והשליטה, אך אלה לא פגעו בציונים הנאים שהמשחק קטף (82).
שנה חלפה, שנה עברה, והנה נוחתת בידנו הקופסה של משחק חדש בסדרה. אם קודם חזרנו ל"עיר החרות", שהייתה מקום ההתרחשות ב-GTA3, הרי שעכשיו אנחנו חוזרים ל"עיר הפשע" שכיכבה ב-GTA: Vice City.
עוד ב-vgames: גילדה ישראלית ל-World Of Warcraft
העיר הגדולה
כמו קודמו בסדרה, Vice City Stories לא חוזר על ההתרחשויות שב-GTA: Vice City אלא
מציע קו עלילה משלו ש"במקרה" מתרחש באותה עיר, רק כמה שנים מוקדם יותר. אנו שולטים על ויק ונס (למי שבקיא: האח של...) שמגיע לעיר כחייל טרי. אחרי כמה משימות קצרות ואי הבנה אחת קטנה, הקשורה לחבילת המריחואנה שנמצאה מתחת למיטתו, ויק מסולק מהצבא ויוצא לחפש את דרכו באזרחות.
מי שחשב שויק יחפש עבודה מסודרת ויקים משפחה לתפארת כנראה מעולם לא שיחק במשחק GTA. ויק ידידנו מוצא את עצמו מתעסק בכל עבודה מלוכלכת שרק יציעו לו. ושימו דגש על מלוכלכת.
המוזר בכל העסק הוא שמצאנו את עצמנו מרימים גבה לא רק כשמתבררות מטלות המשימות – אלא גם כשרואים את תגובתו של ויק אליהן.
רגע אחד הוא מתחנן בפני עמית שייקח כבר את חבילת המריחואנה ממנו, כי הוא לא רוצה כל קשר אליה, ובמשנו הוא לוקח חבר שיכור לסיבוב כדי "להוריד" איזה אסייתי, רק בגלל שהוא אסייתי. ואם לגיבור קשה להזדהות עם עצמו, למה שאנחנו נצליח? מזכיר את מגרעות המשחק הקודם? בהחלט.
כך, ככל שמתקדמת העלילה, אנחנו מגלים עוד דברים בהם Vice City Stories לא שונה כמעט במאום מאחיו הבוגר בשנה: העלילה עדיין קשה לעיכול ולא מעודדת להמשיך בה; כישלון במשימה עדיין גורר משחק
חוזר בכל המשימה, ארוכה ככל שתהיה (ועכשיו יש יותר כאלו); השליטה במצלמה לא נוחה ומפריעה לשטף המשחק; ואפילו הדיאלוגים לא כוללים הרבה מעבר למשפטים דוחים וסוטים.
זה הקטן גדול יהיה
לשבחו יאמר, Vice City Stories ידע לקחת גם את היתרונות של קודמו: הגרפיקה נהדרת, זמני הטעינה לא נוראים בכלל והחופש להסתובב בעיר כולה הוא משהו שרק בשבילו שווה לנסות את המשחק על ה-PSP. גם מגוון המכוניות והאופנועים, כולם משנות השמונים המצועצעות, מרשים ביותר. וכמובן, איך אפשר שלא להזכיר את תחנות הרדיו המגוונות והאהובות.
שקיעה רומנטית
פה ושם יש ל-Vice City Stories גם איזה יתרון על פני Liberty City Stories – כמו אזכור תכוף
יותר של גיבורי GTA: Vice City המקורי, נהיגה בהליקופטרים ובספינות, ושליטה על מאורות פשע שיזרימו כסף לכיסנו מדי יום – אבל אין בהם כדי לקדם את המשחקיות בצורה משמעותית.
השורה התחתונה
בסופו של דבר, נראה שגם הפעם, Rockstar לא הצליחו להמיר את הזיכיון המצליח שלהם בצורה
מלאה אל המסך הקטן(טן). מערכת שמירות שהייתה מאפשרת לשמור בכל מקום ועלילה טובה ומרתקת יותר היו עוזרים מאוד להפוך את המשחק לאטרקטיבי יותר.
במצב הנוכחי, Vice City Stories הוא אולי "משחק לא רע", אבל הוא לא "משחק PSP לא רע". וזה הבדל גדול.
באתר המחודש של Vgames: יותר וידאו, משחקי און ליין, טיפים ועוד. היכנסו עכשיו.
לפנייה לכתב/ת 
