מנחם הורוביץ: המעבר לפוליטיקה מאוד קוסם לי
בזמן האחרון כתבנו בצפון מבלה יותר ויותר במרכז. הוא נפגש עם פוליטיקאים בכירים שמציעים לו להצטרף למרוץ הבא לכנסת, ומעיד כי המהלך הזה בהחלט אפשרי. על הדרך יש לו גם כמה מילים נוקבות להגיד לזוגות הצעירים-מאוד שנתקלים באיסור נגיעה, ומחליטים להתחתן מוקדם מדי. מדור החבר'ה הטובים
כתבנו בצפון, מנחם הורוביץ, נראה לאחרונה יותר מדי בתל אביב. הוא יושב בבתי קפה כשרים, ובלובי של בתי מלון, ונפגש עם פוליטיקאים המציעים לו לעזוב את עולם העיתונות והתקשורת ולקפוץ לביצה שלהם. האם הורוביץ מתכוון לקפוץ למים כמו שלי יחימוביץ'? הוא לגמרי לא מכחיש. להפך.
"בשבועות האחרונים נפגשתי עם פוליטיקאים בכירים מאוד, ביוזמתם, שהציעו לי לקראת הבחירות הבאות לכנסת להתמודד על כהונה כחבר כנסת", הוא מספר. "המחשבה הזו בהחלט קוסמת לי מאוד".
אז בקרוב נראה אותך ברשימה של מפלגה דתית זו או אחרת?
"אמרתי שהיו פניות אלי מצד פוליטיקאים, אבל לא אמרתי שמדובר במפלגה דתית או חילונית. החיידק הפוליטי בהחלט מלווה אותי כבר הרבה מאוד זמן, ואם אכן אחליט להצטרף לפוליטיקה ואבחר לכנסת - בהחלט תהיה לי כוונה לייצג בראש ובראשונה את הציבור הדתי-לאומי. בדיוק כמו שלפני 35 שנה חברי הכנסת הדתיים דאגו לצרכים היומיומיים הקיומים של הציבור הדתי. אני בהחלט מתגעגע לאותם ימים".
אתה נשמע קצת כמו דוֹד זקן. איפה החדשנות?
"אני, בכל תחומי החיים, מאמין בדרך שבה מנהיגנו הדתיים הובילו אותנו לפני שנה. אני מאוד מאמין בחינוך ובערכים של אותה תקופה, והייתי רוצה שנחזור למקורות ולפרופורציות כמו בעבר".
ואם למישהו זה נשמע מעט שמרני, הורוביץ מבהיר: "מדי פעם אני פשוט מזדעזע ממה שקורה בחברה הדתית, והרבנים עומדים מנגד. למשל, ישנם בני נוער ומתבגרים שמתחתנים בגיל צעיר - לא משום שמוסד הנישואין חשוב להם או בגלל שהגיעו לבשלות - אלא משום שאחרי כמה חודשי חברות גילו איסור נגיעה מהו
"אמנם בהחלט ישנם צעירות וצעירים שכבר ראויים להינשא ולהקים בית בישראל, אבל אני משוחח עם הורים לילדים שטרם קיבלו את תוצאות מבחני הבגרות שאומרים 'נכון, הם עוד ילדים קטנים, אבל מה לעשות? הם כבר חמישה חודשים חברים, והחליטו להתחתן!' זה מזעזע אותי. למה הרבנים לא דואגים להפסיק את התופעה".
הורוביץ מספר כי הוא מכיר מקרים לא מעטים של זוגות צעירים שנישאו מוקדם וסובלים מבעיות קשות בתוך המשפחה, בין השאר בסוגיות של גידול הילדים וזוגיות. לדבריו, במידה רבה הבעיות נוסעות מחוסר המוכנות הנפשית של אותם זוגות להינשא.
כתב נולד
הורוביץ נולד ב-1956, ולפני כ-30 שנה עבר לגור בקריית שמונה. בשנה הראשונה למגוריו בעיר שימש כמורה למוזיקה בבית הספר היסודי בעיר, אבל מהר מאוד סיים את התפקיד.
"בצעירותי למדתי במשך כמה שנים כינור, ולאור זאת התחלתי ללמד מוזיקה בבית הספר. אלא שאחרי מספר שיעורים התברר לכולם שלא זו בלבד שאני כישלון מוזיקלי, אלא אני גם כישלון בתחום לימוד המוזיקה.
"במהלך אותה שנה, מצאתי את עצמי עובר השתלמות עם מורות לכיתה א', כי מנהל בית הספר חשב משום מה שאני אולי מתאים להיות מחנך. לאחר שכבר סיימתי את ההשתלמות, התברר להורי התלמידים שמנחם הורוביץ 'הביריון' הולך להיות מורה בכיתה א', ומייד הופסקה ההרשמה. זמן קצר לאחר מכן מיהר בית הספר להוציא הודעה שחלה טעות".
כך, ללא עתיד נראה לעין בתחום החינוכי, התגורר הורוביץ בעיר בבית שכּונה "בית המחבלים", מאחר ששלוש שנים קודם לכן חדרה חוליית מְפגעים למקום, ורצחה 16 מתושבי העיר. דרכו לתקשורת החלה בדיוק שם: "באחד הימים נפלה קטיושה מול הבית והתראיינתי לכלי התקשורת השונים בתור עד ראייה. באותה תקופה לגלי צה"ל לא היה כתב בצפון והם פנו אליי בהצעה להחליפו, מאז אני 'כתבנו בצפון'".
מנקודת מבטך, מהי רמת המוכנות של בצפון לקראת מלחמת לבנון השנייה?
"מערכת הביטחון אינה ערוכה לאפשרות שמלחמה חדשה תפרוץ בצפון", הוא אומר בלי היסוס. "אם חס וחלילה זה יקרה, ימצאו את עצמם תושבי הצפון באותו מצב ביטחוני רעוע כמו שהיו במלחמת לבנון השנייה".
הורוביץ מעיד על עצמו כי הוא העיתונאי היחיד שבמהלך מלחמת לבנון דרש לפנות אוכלוסייה המעוניינת בכך מהמקלטים ומחדרי הביטחון. "בזמנו טענתי שהדרישה מתושבי קריית שמונה לשהות חמישה שבועות במקלטים ובחדרי הביטחון הייתה בלתי מוסרית ופוגעת בביטחון התושבים. כל מי שדורש מאזרח בצפון לשבת חמישה שבועות במקלט, יומם ולילה בלי לתת לו אפשרות לצאת את האזור המופגז למקום מבטחים הוא מבחינתי פושע. אם תפרוץ מלחמה חדשה, האם מישהו הכין את מערך ההסעות או אותם בתי מלון ומחנות צבאיים לפנות את האוכלוסייה?"
ומה יש לעשות?
"בצפון יש היום אוכלוסייה גדולה מאוד שסובלת מחרדות ומבעיות נפשיות גדולות מאוד בעקבות המלחמה. בכל עיר בצפון צריך שיהיה מטה מיוחד לפינוי מסודר של: תושבים הדורשים זאת. לא ייתכן ששליש משטחה הגיאוגרפי של מדינת ישראל יהיה נתון תחת הפגזות של 4,000 קטיושות, כפי שאירע במלחמת לבנון השנייה, ובשאר אזורי הארץ לא רק שיהיה שקט, אלא שלא יהיה מי שיוכל לקלוט את אותם המבקשים להתפנות.
"זו צריכה להיות בעתיד משימה לאומית ולא של אנשים פרטיים וטובים כפי שהתבצע בפועל בזמן המלחמה. מדינת ישראל הפקירה את ביטחונם של תושבי הצפון בתקופת המלחמה, ואסור שזה יקרה שוב".
החבר'ה הטובים:
_a.jpg "צילום: ברוך גרוסוולד")
