בגלל המכשולים: לא יופנו מועמדים לגיור
המשבר במערך הגיור מגיע לשיא חדש: המכון ללימודי יהדות הקפיא כל שיתוף פעולה עם בתי הדין לגיור, והוא לא מפנה אליהם מועמדים חדשים. המשמעות: צניחה של עשרות אחוזים במספר המתגיירים מעולי חבר העמים. ושיכחו מהרפורמים, המאבק הכי חם בסוגיה מתנהל דווקא בתוך היהדות האורתודוכסית
"עם אחד גיור אחד"? הקריאה הזו לאחדות שהתנוססה בשלטי חוצות ענקיים לפני עשור, נראית היום כמו חלום רחוק מתמיד. חודשים ארוכים של ניסיונות לסיים את המשבר במערך הגיור הממשלתי נקלעים היום למבוי סתום, כשהנהלת "המכון ללימודי יהדות" מודיעה על הפסקת שיתוף הפעולה עם בתי הדין המיוחדים לגיור.
במכון טוענים כי מאז התרחבה פעילותם והחלה להקיף ציבור גדול של תלמידים מערימים דייני הגיור מכשולים רבים בפני המועמדים, בהם מדיניות של הכבדה ויחס לא ראוי כלפי המתגיירים. "הדיינים מעכבים את תהליך הגיור בניגוד להלכה ובניגוד להוראת הרב הראשי לישראל שלמה עמאר", אמר בכיר במכון, ודרש התערבות מיידית של ראש הממשלה. צעדי המחאה הטריים עלולים להביא לצניחה של עשרות אחוזים במספר המתגיירים.
"המכון ללימודי יהדות" הוקם בשנת 1999 בעקבות עתירת הרפורמים לבג"ץ ובהמלצת ועדת נאמן, ומאז הוא מפעיל אולפני גיור הפועלים כשירות ממלכתי לעולים החדשים, בשיתוף הסוכנות היהודית, משרד ראש הממשלה ומשרד הקליטה. נציגי שלושת הזרמים ביהדות הגיעו להסכמה על מסגרת הלימוד המשותפת, ובתמורה נותר הגיור עצמו בידי בתי הדין האורתודוכסים.
במכון מעריכים כי בשנים האחרונות מהווים בוגריו קרוב ל-70% מהמתגיירים מקרב עולי מדינות חבר העמים. בנוסף, מאז הוקם המכון חלה עלייה של 150% במספר האזרחים הפונים לגיור, וכן זינוק של 400% בקרב חיילי צה"ל המבקשים להתגייר.
אלא שבשנים האחרונות טוענים במכון כי דיינים בבתי הדין לגיור מקשים על בוגריו את תהליך הגיור, ודורשים מהם לעמוד בתנאים בלתי אפשריים כתנאי הצטרפות לעם היהודי. "השקפת העולם של הדיינים מצפה מהמתגיירים להפוך לדתיים במובן הסוציולוגי – בהתנהגות, באזור המגורים, בלימודים בבית ספר דתי ובקוד לבוש מסויים" אמר גורם במכון.
בעקבות המשבר החליט ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, לרוקן את הנהלת בתי הדין לגיור מסמכויותיה, ולהקים מערך גיור במשרד ראש הממשלה. בראש היחידה הוצבו הרב חיים דרוקמן והרב משה קליין, שניים מרבני הציונות הדתית, המחזיקים בעמדות מקלות יותר ביחס לגיור.
אבל במכון ללימודי יהדות עוד לא מרוצים, ואומרים כי המערך הממשלתי סובל מהיעדר מעמד מוגדר וסמכויות בסיסיות, ולכן הדיינים ה"בעייתיים" עדיין מכהנים, ומסרבים להתיישר עם הקו שמוביל הרב דרוקמן. "מספר המעוניינים בגיור גדל בזכותנו בעשרות אחוזים" אמרו במכון, "אך בפועל לא עלה מספר המתגיירים". לטענתם הדבר מצביע על כישלון שלהם "בגלל נתונים שאינם בשליטתנו".
"הדיינים החרדים והחרד"לים לא מבינים את גודל השעה"
ד"ר אמנון שפירא, חבר הנהלת המכון ללימודי יהדות, טוען כי קבוצה גדולה של דיינים בעלי השקפת עולם חרדית או חרדית-לאומית לא מבינים את גודל השעה. לדבריו חיים כיום בישראל 309 אלף עולי חבר העמים שאינם יהודים על פי ההלכה, ובחמש עשרה השנים האחרונות הם מקבלים אזרחות, נפטרים מהמבטא, מעניקים לילדיהם שמות צבריים, מתגייסים לצה"ל ומתערים בחברה הישראלית. "איום ההתבוללות גדול מתמיד" הוא אומר, וקורא להקל את תהליך הגיור.שפירא מדגיש כי מדובר בדיון פנימי בתוך עולם ההלכה, והוא מקבל את מגוון הדעות הרחב בעניין. עם זאת, הוא קורא לדיינים ללכת בדרכם של הרבנים הראשיים לישראל לשעבר, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב איסר יהודה אונטרמן, שהקלו בצורך בקבלת המצוות של הגרים, משום שמדובר ברבע מיליון מועמדים בעלי שורשים יהודיים ש"חוזרים לכור מחצבתם". שפירא משוכנע כי נוכח המצב הנוכחי – גם היום היו פוסקים הרבנים הראשיים לשעבר כפי שפסקו.
"בגמרא נכתב ש'מודיעים אותם קצת מצוות קלות וקצת מצוות חמורות ואין מדקדקים עליהם'" אמר שפירא והוסיף: "צריך לזרוק מבתי הדין דיינים שדחו מועמדת משום שידעה בעל פה רק חצי מברכת המזון".
כדי להמחיש את שני צידי המטבע הוא מספר על רב שהורה לתלמידו, שסבל ממיחושים, לאכול ביום כיפור. כששאלו אותו כיצד הוא מקל כל כך בהלכות יום כיפור הוא ענה: "אני לא מקל בדיני הצום, אלא רק מחמיר בהלכות פיקוח נפש".
"העולם החרדי והחרד"לי הכניסו יותר מדי חומרות, ורק לשם חומרות" טוען ד"ר שפירא. "ואם כך – אז אנחנו בוחרים להחמיר בפיקוח הנפש של העם היהודי ולא בחומרות המפוקפקות האחרות".
במכון ללימודי יהדות דורשים כעת רפורמה במערך הגיור שתכלול הקמת בית דין מיוחד לבוגרי אולפני המכון, הקמת בית דין לערעורים, והגדרת סמכויות רחבות יותר לראשי המערך הממלכתי, שגם יקבעו את מדיניות הגיור על פי ההלכה.
_a.jpg "צילום: אלי אלגרט")
