מזרחניקים, הלכה זה לא צחוק
"עסקני המזרחי חברו לתנועות הרפורמיות, וביקשו למנות דיינים שיגמישו את ההלכה. משכשלו, החלו בהסתה מכוערת נגד דייני ישראל". הציונות הדתית במתקפה על מינוי הדיינים? עכשיו החרדים מורידים את הכפפות. מכתב פתוח ל"מזרחניקים"
לכבוד עסקני המזרחי,
האם אדם מן השורה היה מעלה על דעתו למנות שופט שיגמיש את החוק, שיפרש אותו בדרך לא מחייבת. שירכך, שיתאים ויתאם את החוק לרצון העוברים על החוק? האם היה מעלה בדעתו למנות בעל השקפה הגורסת כי יש לעשות צחוק מהחוק? או שופט שיפסוק רק לפי השיטות המקלות בחוק?
אמות המשפט היו גודעות את היד ועוקרות את הלשון, המעלה על דל שפתיה אפשרות למנות שופט שיש לו אג'נדה לסירוס החוק.
כשם שתפקידו של השופט לשמור על החוק, כך תפקידו של הדיין לשמור על ההלכה המסורה! דיין הרואה את תפקידו כ"פותר בעיות", משל היתה ההלכה תשבץ או חידה, אינו ראוי להיות דיין! דיין הסבור כי מסגרת תפקידו היא ריכוך של ההלכה, כביכול ההלכה נוקשה מדי לטעמו, אינו ראוי להיות שופט בערכאה שתפקידה לשמור על ההלכה! ילך לו אותו משפטן "מרכך" לכהן כשופט בבית משפט למשפחה, יטבל את פסקיו המלומדים בדרשות ובדברי תורה, "נוי סוכה" לאותם מחקרים "עמוקים" המתואמים להשקפותיו ורצון "רוב העם", יערוך השואות בין המשפט החילוני למשפט התורה, ויניח לה להלכה לשכון בטח בחיק שומריה. ניתנה היא לעבדה ולשומרה, לא ח"ו "לעבוד עליה".
מועמדים רבים למדו בבתי המדרש של מה שמכנים "הכיפות הסרוגות". רובם הגדול הם אכן תלמידי חכמים ויראי שמים, מדקדקים בקלה כחמורה. חלקם אף מכהנים כדיינים בבתי הדין הרבניים. רבים מהדיינים עמם אני משוחח, מעידים על יראתם, למדנותם ועל שמירת ההלכה שבה הם מצטיינים. מחמירים הם בדקדוק ההלכה ובחתירה לאמיתה של תורה, לא פחות מעמיתיהם שלמדו בבתי מדרשות ובישיבות "חרדיות"; חלקם הנכבד תלמידים לרבנים הגאונים הרב שאול ישראלי זצ"ל, הרב חיים גולדוויכט זצ"ל, ויבדלו לחיים ארוכים וטובים, הרב אברהם כהנא שפירא שליט"א והרב מרדכי אליהו שליט"א. תלמידים לגדולי תורה ויראי אלוקים, ששירת חייהם היא עיון ההלכה, שמירת ההלכה, החתירה לאמת הצרופה, יראת אלוקים ומידות נאצלות.
מינוי הדיינים (צילום: דודי ועקנין)
מי שהקדיחו את תבשילם, אלו דווקא עסקני המזרחי, ברוח גבית של ארגוני הנשים הרפורמיות, שביקשו למנות דווקא דיינים שסרו מהר מן הדרך. את אלה שמנסים לעקם את ההלכה לתוך השקפות אקדמאיות, אותם הם ינקו בקתדרות, בתקשורת, רבנים של "יהדות בכיף". דוקא אותם הם רצו למנות, בידעם כי הם אלה ש"יספקו את הסחורה" המתבקשת ע"י הציבור הרואה בהלכה "נטל" ו"סרח העודף". בכך הכשילו אותם עסקנים את המועמדים האחרים. לדידם, מועמדים שיפסקו לפי ההלכה, גם אם הם חובשי כיפות סרוגות, הם דיינים חרדים, ולכן לא ראויים הם להימנות על מערכת המשפט הממלכתית.
לדעת עסקני המפד"ל וארגוני הרפורמיות ורבני צהר, יש למנות דיינים שיקחו את ההלכה לידיים, בקלות, בכיף, בשיטת המתנ"סים, יעגלו פינות, יורידו ענפים, יקצצו בנטיעות. יתאימו את ההלכה, בפרט בדין האישי ובהלכות גיור, לדעות הרפורמיות, שלצער רבים קנו שביתה בחלק מהציבור הדתי לאומי, שכבר מאז ומעולם בעט בעיטה הגונה בגדולי התורה, גם באלה הנמנים לכאורה על הזרם שלהם, והפנה להם את ערפו.
לשם כך הם מנהלים הסתה מכוערת כנגד דייני בתי הדין. מה לא אמרו על הדיינים: שהם שונאי נשים, פרימיטיביים, לא משכילים, פוסקים נגד נשים, פונדמנטליסטים, נוקשים, טפשים, לא מבינים בכלל את הציבור שמופיע בפניו, נהנים מסבלן של העגונות, סדיסטים של ממש. הכל אמרו ועוד יאמרו, כי הכל מותר כדי להסית ולהדיח.
"ניפחתם את סיפור העגונות מעבר לכל פרופורציה"
כל אדם שעוסק בתחום - דיינים, עורכי דין וטוענים רבניים - כולם כאחד יודעים כי הסיפור של העגונות ומסורבות הגט מנופח מעבר לכל פרופורציה. מדובר במקרים בודדים, שגם אותם הדיינים (החרדים, כן החרדים) עושים כל מאמץ לסיים. אין סחבת, יש התנהלות מעולה ויעילה, יותר מכל מערכת משפטית אחרת (מי שקרא רק לפני שבוע את דו"ח נציבת תלונות הציבור על השופטים, והשווה בין הביקורת על התמשכות הדיונים בבתי המשפט, לאלה הנידונים בבתי הדין, יבין היטב במה מדובר).
השימוש המניפולטיבי שעושים ארגוני הנשים וגרורותיהם, באותם מקרים בודדים, או במקרים מפרי דמיונן, תוך אמירת האמת למחצה, לשליש, לרביע ולפחות מכך, נועד אך ורק לשרת את המטרה האידאולוגית של שינוי ההלכה. ההסתה הפרועה לא נועדה להיטיב עם אותן נשים; היא נועדה לשמן את האידיאולוגיה, גם במחיר הקרבת אותן נשים על מזבח המטרה. ואגב, משיחות שלי עם דיינים במערכת בתי הדין, מתברר כי כמות התיקים של אותן מייצגות מארגוני הנשים בבתי הדין, יכול להיספר בבודדות. המשמעות היא, שגם נשים מעדיפות ייצוג מקצועי ולא ייצוג אידיאולוגי.
שיהיה ברור: תפקידו של הדיין לשפוט ולדון, בין איש ובין אשתו. דיין בעל השקפה פמיניסטית מחד, או שוביניסטית מאידך, פסול לדון. דיין צריך לדון דין אמת לאמיתה של תורה, לפי ציווי התורה לשפוט את העם משפט צדק, על-פי ההלכה המסורה שנמסרה לכולנו על-ידי אדירי התורה, גדולי הפוסקים ומאורי ההלכה בכל הדורות. דיין שמלכתחילה יפסוק לטובת נשים, הוא דיין שפסול מעיקרו. כך גם דיין שיפסוק מלכתחילה לטובת גברים. מי שמצוי בפרטים יכול להעיד, כי סטטיסטית, דווקא הנשים הן אלה שברוב המקרים הדין נוטה לצידן.
מתנהל כאן מאבק דו-צדדי; עסקני המפד"ל, ארגוני הרפורמיות ורבני צהר, נגד הדיינים שההלכה היא נר לרגליהם. משכך, אין לדיינים אלא הצורך להתגונן. ההתגוננות נעשית במאבק למען צביונו ההלכתי הטהור של בית הדין. אין מדובר במאבק נגד מישהו או נגד גוף כלשהו. המאבק אינו על צבע הכיפה או על האופן שבה היא נסרגה ונארגה. המאבק הוא על שמירת ההלכה כנגד החפצים לחלן את מערכת בתי הדין ולהופכה לזרוע של הרפורמים, תוך נעיצת ציפורניים בהיכל הקודש.
חובה למנוע מעסקנים קלי-דעת להכות שורש בהיכל המשפט והצדק. חובה להגן על התורה הקדושה, אותה מנחילים לנו מזה אלפי שנים גדולי הדורות וגאוני ההלכה. כל ניסיון להסית ולהדיח נגד הדיינים, שההלכה נר לרגליהם ואור לנתיבתם, לא יצלח.
יסתכלו להם אותם עסקני המזרחי אל מי חברו (הרפורמים) וממי התנתקו (הרבנים ואנשי ההלכה), שם תהיה תשובתם.
בצלאל קאהן
הכותב הוא איש תקשורת חרדי
