קינג דיויד: המלצות דיוידי לחג

ההוצאה של "מתחת לאף" במהדורת דיוידי מספקת חגיגה כפולה: מפגש עם סרט קאלט ודיסק תוספות עם תגליות משעשעות. וגם: "תודה שעישנתם" הוא אחת הקומדיות המוצלחות של השנה, התוספות של "הממלכה הקטנה" הן תאווה לעיניים ולאוזניים, מארז סרטי אלמודובר מבטא את התקופה החנפנית של הבמאי אבל עדיין מכיל רגעים בלתי נשכחים, ומארז גונדרי לוכד יוצר בשיאו

מתחת לאף – מהדורה מיוחדת

(הד ארצי, השכרה ומכירה)

אם אי פעם נוצר סרט ישראלי שהיטיב לבטא את הפער בין חלומותיה של ארץ קטנה, המתנהלת ברעש והמולה ההולמת אימפריית ענק, לבין מקומה הממשי על הגלובוס, הרי שתהיה זו יצירת הביכורים המופלאה של ינקול גולדווסר, "מתחת לאף".

הקדים את זמנו. "מתחת לאף"

בתפקיד ישראל החולמת: עברייני הצעצוע, ג'אנה (צדוק צארום), יעקב (ג'וקי ארקין), סמי (אורי גבריאל) וחוזה המדינה עצמו, הרצל (משה איבגי).

בתפקיד החלום האמריקני: נחלה בגרמניה וחצי מיליון דולר. כמה זה במרקים?

בתפקיד המציאות הטופחת על פניהם: השחיתות, החשדנות ותאוות הבצע שפושה בכל קצותיה של החברה הישראלית, החל באנשים בכחול וכלה בפושעים הקטנים.

"מתחת לאף", אומרים ינקול גולדווסר, גבריאל ואיבגי ברצועת הפרשנות לסרט, הקדים את זמנו בכל הקשור לאסתטיקה המחוספסת שלו, למבנה התסריטאי וכמובן ליכולתו לחזות את פרצופה העתידי של המדינה.

המלצת צפייה: חברים טובים, בירה טובה ומרים אל תשכחי את הקבאנוס!

תוספות: "מתחת לאף" מתהדר במארז של שני דיסקים. הדיסק הראשון כולל את הסרט ביחס המסך המקורי (סופסוף!) ושתי תוכניות טלוויזיה שעסקו, כל אחת בתורה, ביצירתו של ינקול גולדווסר. אתם רשאים להסתפק בתוכניתו של יהודה סתיו המייחדת את עצמה לראיון עם הבמאי, התסריטאי הנפלא חיים מרין והשחקנים, אורי גבריאל וצדוק צארום.

הדיסק השני יזמן לכם הפתעה שבדרך כלל נהוג למצוא רק בסרטיו של קווין סמית. רצועת פרשנות שמאפשרת לכם לחזות בסרט על מסך גדול ובפינה השמאלית הקטנה בקריינות המצולמת של גולדווסר, איבגי, גבריאל ושלושה בקבוקי בירה.

קשה לומר שיש הארות מחכימות ברצועה הזו, למרות שגולדווסר מנסה להיאבק בצמד הפוחזים ולהציע כאלה, אך בסופו של יום מדובר בחוויה קומית שמזכירה את רוחו של הסרט וככל הנראה גם את זו של ההפקה. להלן מספר תגליות ואירועים משעשעים מרצועת השמע:

• אורי גבריאל לא ידע בשעת הצילומים מה זה קבאנוס.
• מכרם ח'ורי לוהק יומיים לפני תחילת הצילומים.
• האוחזים בזכויות של שיריו של זוהר ארגוב לא דרשו כסף על שיבוץ להיטיו ב"מתחת לאף", שכן באותה תקופה אף תחנת רדיו לא הסכימה להשמיע אותו.
• גולדווסר הוא איש סאונד מחונן ואחראי ללא מעט מן האפקטים הקוליים בסרט.
• המשפט "ברח השרמוטה" הוא אלתור של אורי גבריאל שמתגאה בדברי הפרשנות בהצמדה של פועל בזכר וקללה בנקבה.
• "רחובות זועמים" של מרטין סקורסזה הוא מקור ההשראה המרכזי ל"מתחת לאף".
• בירות עושות גרעפסים. כך לפחות מגלה גבריאל לאיבגי כשזה האחרון מבקש ממנו להצטרף לחגיגת האלכוהול.
  

תודה שעישנתם

(גלובוס יונייטד, השכרה ומכירה)

היה זה סרטו של ניל לביוט, "In The Company Of Men", שבו הוא מבקש לנקום בשם חברו המושפל בבנות המין היפה. הקורבן - עלמה מתוקה, תמימה וחירשת. ובמילים אחרות, לא מישהו שהייתם מזמינים לחתונתכם.

ברם, בהוליווד חשבו אחרת ובשנים האחרונות נעשו ניסיונות להפוך את אקהרט לכוכב. הניסיונות הללו כשלו. תודה לאל, שכן בשנת 2006 השחקן האמריקני הנבזי ובה בעת כריזמטי זכה להופיע שוב בתפקיד פרקליטו של השטן. בערך.

אקהרט מגלם את דמותו של ניק ניילר, דובר של חברת טבק גדולה, הנלחם להגן על זכותה של אמריקה לעשן, בעודו מנסה להיות אב למופת עבור בנו בן ה-12. לא קל, אבל גם לא קשה. לא אם אתה ארון אקהרט - האיש שיידע לעשות ספין אפילו לחוזה שכלל את מכירת נשמתו לשטן.

הממלכה הקטנה: העונה הראשונה במלואה

(שני תקליטורים, הד ארצי, השכרה ומכירה)

פדרו אלמודובר

(מארז שוברי הקופות, סרטי לב)

למרבה האירוניה היה זה דווקא "הכול אודות אמא", המוצלח והמרגש מבין שלושת הכותרים, שסימן את סופה של תקופה מרתקת בעשייתו של במאי ממזרי שביקש בעבר לעקוץ, לבעוט, לנשוך ואפילו לנגוח. מאז (למעט "חינוך רע" הבינוני להכעיס) דומה כי אלמודובר מנסה להתחנף - כלומר לבקר מבלי באמת לפגוע, להתריס מבלי באמת להכעיס - לקהל. התוצאה, "דבר אליה" ו"לחזור", שתי יצירות מדויקות ומוקפדות להפליא אך מאידך חסרות ברק או יסוד של ארס אמיתי.

החלק הפחות משמח בקריירה של אלמודובר. מתוך "לחזור"

מישל גונדרי

(שני חלומות ומסיבה אחת, סרטי לב)

ב"שמש נצחית בראש צלול", שיתוף הפעולה השני של גונדרי עם התסריטאי צ'רלי קאופמן, תצאו להרפתקה ארכיטקטונית וסוריאליסטית בתודעתו של גיבור שרוצה אך לא ממש יכול להתמודד עם מחיקתו של זיכרון אהוב.

להתחבר לזעם הכבוש. "מסיבת השכונה של דייב שאפל"

לעומת זאת, הסרט הדוקומנטרי, "מסיבת השכונה של דייב שאפל", לוקח אתכם לטיול בסמטאותיה של ברוקלין לקראת מופע היפ הופ ענק. שם דרך עיניהם ואוזניהם של כמה מתושבי אוהיו - מקום הולדתו של הקומיקאי הפופולרי - שלא נוהגים להקשיב למוזיקה השחורה, אנו מוזמנים להאזין, להבין ולפרקים אפילו להתחבר לזעם הכבוש שיש במלודיות ובמילים של שירי הראפ.

את חגיגת גונדרי נועל "מדעי החלום" הלא מוערך דיו, שהצליח להוציא מעמיתי לבלוג, אורי שחורי, את המילים הבאות: