מומחים אמריקנים: הבידוק הישראלי אגדה
מנהלי שדות תעופה אמריקניים הגיעו לארץ כדי לבחון את סדרי האבטחה בנמל התעופה בן גוריון. "הישראלים הפכו לאגדה", אמרו, אך הסכימו שלא כל מה שמתאים לישראל אפשרי בארה"ב
מנהלי שדות תעופה מכל רחבי ארה"ב הגיעו השבוע לנמל התעופה בן גוריון כדי ללמוד את מערך הבידוק הביטחוני בשער הכניסה הראשי לארץ, המוכר כאפקטיבי ביותר בעולם.
ומבודדים נוסעים מסוימים על פי המראה החיצוני או השיוך האתני שלהם. הליך זה אינו חוקי בארה"ב.
סדרי האבטחה בנתב"ג נחשבים ליעילים ביותר בעולם, ומאז שנות השבעים לא אירעה חטיפה של מטוס שיצא מנמל התעופה, למרות העובדה שהמטוסים הנכנסים אל נמל התעופה ויוצאים ממנו מהווים מטרה עיקרית עבור ארגוני אסלאם קיצוניים.
"הישראלים הפכו לאגדה בכל הקשור לאבטחה", אומר סטיבן גרוסמן, מנהל בכיר בשדה התעופה הבינלאומי באוקלנד, קליפורניה.
המבקרים הבחינו בהבדל העיקרי בין שתי המדינות: אנשי האבטחה בנתב"ג ממיינים
נתב"ג 2000 טרמינל 3 (צילום: גלעד קוולרצ'יק)
בארץ גורסים כי מערך בידוק חזק מחייב הליך תחקור ממושך ולעיתים אף פולשני, המתבצע על ידי קצין בטחון עם ההגעה לשדה התעופה, בעיקר כלפי מי שאינו אזרח ישראלי או ממוצא ערבי. על אף הביקורות שהופנו כנגד השיטה, לא נמצאו חלופות מספקות למהלך.
"יש להכיר בכך שנושא קביעת פרופיל הנוסע הוא מושג שקשה להזכיר אותו בארה"ב", אמר גרוסמן. "הרמה שבה הדברים נעשים כאן היא מעל ומעבר למה שאנו יכולים לעשות בארה"ב", הן מסיבות חוקיות והן בשל מספרם הרב של הנוסעים.
לשם השוואה, בעוד שבנתב"ג עוברים תשעה מליון נוסעים בשנה, רובם המכריע בטיסות בינלאומית, בשדה התעופה בינלאומי "מק'קרן" בלאס וגאס מתמודדים עם 46 מליון נוסעים בשנה, רובם בטיסות פנים-ארציות. "אם כל אותם הנוסעים יידרשו להגיע לשדה התעופה שלוש שעות לפני הטיסה", אומר רנדל ווקר, מנהל במק'קרן, "מהר מאוד הם ישאלו את עצמם: למה לא פשוט לנסוע לשם ברכב?"
מומלצים
