עדות מהאסון: "רק קיוויתי שהם הצליחו לברוח"

"המים פרצו מהחריץ כמו מתוך תותח, בדיוק בנקודה שבה היו המטיילים. אני רק קיוויתי שהם הצליחו לברוח. התרחקתי מהמקום, וכעבור כמה דקות המים הגיעו לגובה של ארבעה מטרים ומילאו את רוחב הערוץ. זה היה כוח אדיר, אין מה לדבר. לא רציתי להאמין שהם מתים" - כך תיאר היום (א') אחיה זלייט מירושלים, שהגיע בשבת לצפות בשטפונות במדבר יהודה, ומצא את עצמו עד לטרגדיה בנחל קומראן, שבה נהרגו ארבעה גולשי צוקים. 

היום הובאו למנוחות ארבעת ההרוגים באסון. הלוויתו של דרור קורן נערכה בשעה 15:00 בהרצליה, ובאותה העת נערכה הלוויתו של טל אלון ביישוב מי-עמי. עמית גוטליב הובא למנוחות בשעה 16:00 ברחובות, והלוויתה של נועה שפירא נקבעה לשעה 17:00 בכפר סבא.

נחל קומראן. היום שאחרי (עדו מאור)

זלייט (27) יצא לצפות בשיטפון הצפוי בנחל קומראן יחד עם חברו אופיר עומר (28), אך לא תיאר לעצמו שהמחזה המרשים לו ציפה, יסתיים באסון. "נסענו מאזור ירושלים לכיוון מדבר יהודה בשעות הצהריים וראינו איך מתחילים הזרזיפים לזרום על דפנות ההר ולאט לאט הופכים לנחלים שמתחברים יחד, וזה ברור שבא שיטפון. רואים את זה מתהווה, כמו רשת שגדלה.

"כשהגענו בסביבות השעה 14:10 לאזור התחתון של קומראן, השמש שטפה את האזור, ולא נראתה טיפה אחת של גשם. אמרנו לפקחי הרשות שעומד להגיע שיטפון והם הלכו להזהיר את המטיילים. כשנמצאים שם לא מרגישים שהשיטפון מגיע, הכל היה שקט".

כשהגיעו אל נקודת התצפית, גילה זלייט ששכח את המצלמה במכונית וחזר להביא אותה. כששב, רצה לעברו בחורה צועקת לעזרה, שסיפרה שהחברים שלה תקועים בערוץ. "הלכתי אתה לתחתית המפל ויחד והיו שם שני בחורים נוספים. מעלינו, בגובה של כ-40 מטר, היו ארבעת המטיילים שמנסים לרדת בסנפלינג למטה. הם היו בדיוק בפתחת המפל - במקום שבו המים עמדו לעבור - אפשר היה לראות את זה. היה ברור שאחר כך המים יגיעו גם אלינו, אבל אנחנו יכולים לברוח לצדדים, והם לא מכיוון שמסביבם צוקים של ארבעה מטרים".  

השיטפון. חץ לבן מסמן את המקום שבו עמדו המטיילים (צילום: אופיר עומר)

זלייט מספר שצעק למטיילים שהם חייבים לברוח, אבל ניכר היה שהם לחוצים ומעט מבולבלים, וענו לו רק פעם אחת: "תפסיק, אנחנו מנסים לרדת בסנפלינג". 

זמן קצר לאחר מכן, כך מספר זלייט, פקח השמורה נעמד על הצוק וצעק לכל מי שבערוץ הנחל כי הוא רואה את נתזי השיטפון במרחק של 100 מטר משם, ועל כולם לתפוס מחסה. "אני וכל מי שעמד למטה ברחנו לצדדים. אני הסתתרתי מאחורי סלע, במרחק של כ-30 מטר משם. חצי דקה אחר כך הרמתי את הראש והסתכלתי למקום אל פתח המפל, אבל לא ראיתי את המטיילים שם, הם כנראה ניסו לתפוס מחסה 

הנחל, רגעים לפני האסון (צילום: אופיר עומר)

"שבע שניות אחר כך המים פרצו מהחריץ בעוצמה. כשהמים הגיעו למטה, התרחקתי עוד כ-100 מטר וראיתי את המים ממלאים את הערוץ. קיוויתי שהם הצליחו לברוח. הכביש למטה היה מוצף והמים מילאו את הכל, ובכל זאת המשכנו לקוות שהם ניצלו. לא רציתי להאמין שהם מתים. אתה פשוט לא רוצה להאמין".

זלייט מספר שכשפרץ המים נחלש מעט, הוא פגש שוב את אותה בחורה שביקשה קודם לכן את עזרתו. היא הייתה נסערת והוא ניסה להרגיע אותה ואמר שהכל יהיה בסדר. יחידות החילוץ החלו לזרום אל המקום."המשכתי לקוות ולהתכחש למה שסביר שקרה, אבל אז מישהי מהרשות אמרה לי שנמצאה גופת אחד המטיילים. היה לי כל כך לא נעים מאותה בחורה שאמרתי לה שהכל יהיה בסדר, שביקשה שאני אעזור ולא הצלחתי".

זלייט אומר כי הפיתרון היחידי שהיה יכול להציל את חייהם של המטיילים היה להציב במקום סולמות. "הם נתקעו במקום שלא היתה אופציה לברוח ממנו. אם היו סולמות במקומות מהסוג הזה, ולא רק באתרים מסוימים, הם היו ניצלים. שעה אחת של הליקופטר שבא לחלץ שווה למאה סולמות, שבעזרתם אפשר להינצל".