בואי נדמיין שאנחנו חיות בטוסקנה...

נטשה חיימוביץ' היא סטייליסטית של צילומי אוכל, אופנה ועיצוב בעיתון "לאשה". רוצה לדעת אם יש לך גוף לחצאית בלון לפני שאת זורקת 200 שקל? רוצה לארגן את המגירות במטבח ובמזווה ביעילות? רוצה לאפות עוגה לקבלת שבת ברבע שעה? נטשה יודעת איך עושים את זה! אנחנו מאמינות שכל אשה צריכה חברה כזו, אז קבלי מאיתנו מתנה שמוגשת באהבה: הבלוג החדש באתר שלנו: "החברות של נטשה".

מה ייצא לך מהבלוג של נטשה השבוע:

•  אומץ לרהט את הבית בלבן

• שקית מבד - ה-טרנד הירוק עכשיו

• מתכון לארטישוק עם שום ולימון

• ספר לשבת

שקיות הבד חוזרות, וגם הסלים

סבתא שלי, שרה, לא הייתה "ירוקה", אבל היא הייתה אישה חסכנית, שמחזרה כשגרת חיים. אני זוכרת אותה מסתובבת לכל מקום עם "טורבה" על הכתף - תיק מכותנה, אותו תפרה מסדינים ישנים, וכשנקרע הייתה תופרת ומחזקת באהבה את החורים והרצועות. ולמה נזכרתי ב"טורבה" של סבתא? כי בזמן האחרון שמתי לב שכמה חברות סטייליסטיות שלי מסתובבות עם תיק קניות מכותנה בגוון טבעי, שחניכי קן הצופים במושב שלנו מכרו תמורת 10 שקלים.

"די, נמאס מהניילונים האלה שדוחפים לך בכל מקום", מסבירה לי חברה את הצהרתה האופנתית החדשה. "אני זוכרת", היא מפליגה, "שסבתא שלי הייתה הולכת לשוק ולמכולת עם סל פלסטיק שעל הידיות היו מלופפות רצועות של בד, שלא יכאיב באצבעות".

תיק באגט. כך הצרפתיות הולכות לקניות

אז סלי הקניות – אלו מבד ואלו מפלסטיק, הפכו לפריט מבוקש בחו"ל וגם בארץ. בבוטיק CLOSET של מעצבת האופנה מירית זינגר ( הרכבת 12, תל אביב. 03-5602571), ראיתי תיק מכותנה לבנה, ארוך מאוד עם רצועות ארוכות ורקמת X בסגנון ישן. "מה זה האורך הזה?", התפלאתי. "זה תיק לבאגט, מסבירה זינגר, "ככה קונות הצרפתיות המבוגרות את הבאגט שלהם בבולנג'רי השכונתי".

המלצותיי לך:

• החליפי את שקיות הניילון של הקניות בתיק בד אופנתי. שמרי אותו בתא הכפפות של האוטו (ככה אולי גם בן הזוג יוכל להתרגל לחיים ירוקים יותר), או תטמני אותו בתוך התיק האישי – וכך הוא יהיה תמיד נגיש לך בשלוף, כדי להכניס בו את הקניות מהמכולת או הסופר.

• ברוח הירוקה, אל תקני תיק כזה, תתפרי (מסדינים או שאריות בד שיש לך בבית / שתמצאי בחנויות הבדים), ותני לדמיון שלך להשתולל.

• אם את חוזרת לסל הקניות של השוק, לפפי את הידיות ברצועות בד, שלא יכאיבו לך בידיים.

לא יכולה לנסוע הקיץ לטוסקנה? סעי לחנות הספרים הקרובה

לצד ערמת ספרי הבישול המונחת לצד מיטתי, מונחים גם ספרי תיירות המשלבים תיאורים ציורים של מקומות קסומים עם טעמים וניחוחות של מטעמים המתבשלים במטבחים כפריים.

אני נמנית על האנשים שקוראים מתכונים כאילו היו רומן. לכן ספרים שמשלבים מתכונים בסיפור פשוט מושלמים לטעמי. ומאז שגיליתי את הז'אנר - ברב המכר של פרנסיס מאייס, "תחת שמש טוסקנה", בו היא מספרת על חייה בכפר איטלקי קטן - אני מטפחת אובססיה לספרי מסע-כורסה.

"בעוד פרושוטו עם תאנים, מרק עגבניות צונן, ארטישוקים רומאיים ופאסטה עם קליפת לימון ואספרגוס מושלמים באחת בצהריים", כותבת מאייס, "הלילות הקרירים משלהבים את התיאבון. אנחנו מגישים ספגטי עם ראגו (סוף סוף למדתי שהמרכיב הסודי של ראגו הוא כבד עוף), מינסטרונה עם כדורי פסטו, אוסו בוקו, דייסת תירס בגריל, פלפלים אדומים אפויים ממולאים ריקוטה ועשבי תיבול, דובדבנים חמים בקיאנטי עם עוגת אגוזי לוז". מתארת מאייס את הארוחות האיטלקיות הארוכות שלה ומגרה אותי להשתכלל בהכנת ספגטי עם ראגו.

במיוחד התאהבתי בתיאורי האוכל המשכנעים של הסופרת, מרלנה דיי בלאסי, בספרה "אלף ימים בוונציה". דיי בלאסי, שפית ועיתונאית אמריקאית שהתאהבה בגבר ונציאני, מתארת באהבה רבה את העיר הקסומה עם שווקי האוכל הצפים שלה, המסעדות הקטנות שהתיירים לא יודעים על קיומן והברים המקומיים.

ומה שמחתי גם לגלות את שלישיית הספרים של הסופרת האמריקאית, קולט רוסאנט, שלמיטב ידיעתי, ספריה לא תורגמו לעברית. רוסאנט, שפית ומחברת ספרי בישול, מגוללת במיומנות ספרותית את הסאגה של משפחתה המעורבת שלה, יהודית וקתולית, מקהיר האקזוטית של שנות ה-30, לפריז השיקית של שנות ה - 50 ועד לניו יורק התוססת של שנות ה- 60, ומתבלת הכל בהרבה מתכונים נוסטלגיים כגון פול, מלוחיה, סופלה גבינה, פריקסה עוף ביין ומולים ברוטב עגבניות.

והנה הספרים שאני אהבתי:

אלף ימים בוונציה מאת מרלנה דיי בלסי / הוצאת מטר. מחיר קטלוגי: 74 שקלים

אלף ימים בטוסקנה מאת מרלנה דיי בלסי / הוצאת מטר. מחיר קטלוגי: 84 שקלים

תחת שמש טוסקנה מאת פרנסס מאייס / הוצאת כנרת זמורה ביתן. מחיר קטלוגי: 72 שקלים.

טוסקנה היפה מאת פרנסס מאייס / הוצאת כנרת זמורה ביתן. מחיר קטלוגי: 72 שקלים

המולוכייה של אמא מאת ניסים זהר / הוצאת ידיעות אחרונות – ספרי חמד. מחיר קטלוגי: 88 שקלים.

האף של פסקוואלה מאת מייקל ריפס / הוצאת מודן. מחיר קטלוגי: 68 ₪

(המחירים עשויים להשתנות לרגל שבוע הספר)

ספרים שלמיטב ידיעתי לא תורגמו לעברית:

Colette Rossant /Return to Paris / Bloomsbury

Colette Rossant /Madeleines in Manhattan / Bloomsbury

Annie Hawes /Extra Virgin amongst the olive groves of Liguria / Penguin Books

Annie Hawes / Ripe for the Picking / Penguin Books

Vida Adamoli /La bella Vita / Summersdale

Patrizia Chen /ROSEMARY AND BITTER ORANGES / Virago

את כל הספרים באנגלית רכשתי באתר אמזון האמריקאי.

עוד המלצות על ספרי מסע מתוך הכורסה תמצאי בעיתון "לאשה" של השבוע. צביקה בורג, עורך מדור התיירות של העיתון, ממליץ על מדגם מתוך המבחר המשובח של ספרי תיירות, טיולים, הדרכה ופנאי שיצאו לרגל שבוע הספר.

ויש מתכון, כמובן

והנה מתכון שלי לארטישוקים בהשראה טוסקנית מתוך ספרה של פרנסס מאייס. מאייס ממליצה לקלף את הארטישוק, לגרד את ה"זקן" שלהם, להוציא את הלב ולטגן בשמן חם – עניין של שעות. הגרסה שלי, קלה ומהירה יותר.

ארטישוקים עם שום ולימון (4 מנות)

שוטפים במים קרים 1 חבילה של תחתיות ארטישוקים קפואים. מסננים ומייבשים על נייר סופג. פורסים את התחתיות

לפרוסות דקות בעובי של כ – 1 ס"מ בצורת סהרונים.

מוסיפים למחבת 2 כפות של שמן זית איכותי ואת תחתיות הארטישוק הפרוסות. מזהיבים היטב מצד אחד בלי להזיז, כ- 3 דקות עד ששולי הסהרונים מקבלים סימני הזהבה עמוקה. הופכים ומקפיצים ומזהיבים מהצד השני עוד כ – 3 דקות.

קוצצים לפרוסות דקות 2 שיני שום קלופות ומוסיפים לארטישוקים שבמחבת עם 1 כף נוספת של שמן זית איכותי. נזהרים לא לחרוך את השום כי זה ייתן טעם מר לתבשיל.

מסירים מהאש. מגרדים מעל הארטישוקים קליפה מ- 1/2 לימון טרי (אפשר לעשות זאת בפומפייה דקה), סוחטים עליהם מיץ מחצי לימון ובוזקים 1 כף של פטרוזיליה קצוצה דק.

להגשה הכי אה-לה טוסקנה אני קולה פרוסות נדיבות של 1 ג'בטה בתנור או טוסטר. מזליפה על הלחם הקלוי מעט שמן זית ומגרדת את הקרום של הפרוסות בשן שום קלופה. מעל אני עורמת ערמות של ארטישוקים בניחוח לימוני, תענוג קיצי קל.

לעצב את כל הבית בלבן בלי לפחד כלל

אני אוהבת חדרי שינה לבנים - מיטה לבנה, מצעי כותנה צחורים ורהיטי עץ מולבנים - שגורמים לי להרגשה כאילו אני ישנה בתוך ענן.

לישון בתוך ענן. מראה ה"שאבי שיק"

את שאר חלקי הבית לא העזתי מעולם לעצב בלבן מהמסד ועד הטפחות, כי חששתי שזה ייראה סטרילי וקר. אבל מהספרים המעוצבים של ריי'צל אשוול, ממציאת סגנון "השאבי שיק" ("שיק מרופט"), והגורו של העיצוב בלבן, למדתי שאפשר ליצור אווירה חמימה וכפרית בעזרת שילוב של גוונים שונים של לבן, הדפסים עדינים בגווני פסטל, רהיטי עץ ופריטים בגוונים טבעיים.

ביקור בחנות זהר, במושב משמר השבעה (משק 109, לפרטים: 050-5456689), העניק לי השראה נוספת. ענת מילטין, הבעלים של זהר, עיצבה בית סוכנות קטנטן בסגנון ה"שאבי שיק" ורק בגווני לבן. כן יש דבר כזה, גווני לבן: לבן סיד, לבן שמנת, לבן קרם, לבן קליפת ביצה ולבן עננים.

והבית שלך גם הוא לבן? אני מקשה על מילטין. "בטח, בואי תראי", היא מזמינה אותי. "באמת שאני לא מפחדת מבית לבן ויש לי ארבעה ילדים".

שידת טואלט ב"זהר", מחיר: 12,000 שקל בהזמנה מיוחדת. אבל אני מבקרת שם ולו רק לשם ההשראה

בכל זאת חוששת? תתחילי בקטן, בחדר השינה, ותגלי שהגברים בביתך חיים עם הלבן יותר בשלום מאשר עם גוונים "נשיים" כגון ורוד.

וכך אני מתכננת להפוך את חדר השינה שלי לרפסודיה בלבן:

• לצבוע את התקרה בלבן ואת הקירות בגוון לבן שבור (שמנת בהירה) מה שיחמם מעט את המראה.

• להחזיק בבית סט המצעים לבן פשוט ועוד אחד מעוטר בתחרה או ברקמה, ולשלב ולערבב ביניהם.

• לכסות את המיטה בכיסוי מיטה לבן.

• לצבוע שידת עץ ישנה מעץ טבעי (שאני חיה איתה כבר כמה שנים) בגוון לבן ולהעניק לה מראה מיושן על ידי שיוף הפינות.

• למסגר במסגרות לבנות צילומי משפחה בשחור לבן וציורי פרחים בגוונים בהירים.

• להציב ליד המיטה אגרטל עם פרח לבן.