למה אופנוענים לובשים שמלות?

טוב, לא כולם, כמובן, אבל לדברי האמן גרייסון פרי, טרנסווסטיט ואופנוען, יש דמיון בין לבוש נשי לבין תלבושות של אופנוענים. במקום ללבוש עור של נשיות, האופנוענים לובשים שריון של גבריות - וזה עדיין לשם הצגה, כדי לקבל תשומת לב. בערוץ 8 יוקרן מחר בשידור בכורה סרט מרתק בנושא מיגדר ומיניות

שרית פרקולפורסם: 10.06.07 , 12:34

מה הקשר בין תחפושת של ילדה קטנה אוחזת בובה לבין אופנוען במעיל עור? לכאורה, אפילו הדמיון הפורה ביותר היה מתקשה למצוא קשר. אבל מבחינתו של גרייסון פרי, אמן בריטי שאוהב להתלבש בבגדי נשים, אבל גם לרכוב על אופנועים, הקשר ברור מאוד.

"כל הגברים חיים בעולם של פנטזיה, ברמה זו או אחרת", הוא אומר בסרט התיעודי "למה גברים לובשים שמלות?" שישודר מחר (שני) בערב בערוץ 8. "פשוט יש פנטזיות שנחשבות מתאימות יותר לגברים, בעוד שאחרות נשיות במידה בלתי סבירה. נוסף על זה שאני טרנווסטיט אני גם רוכב על אופנוע. נדמה לי שיש בזה משותף יותר ממה שחושבים. יש גם כאן אלמנט של הופעה. כשמסתכלים על בגדים של אופנוען, הם די תיאטרליים".

בעוד שבתחילת הסרט המסקרן הזה אנחנו פוגשים את פרי בדמותו הנשית, מוקף גברים בבגדי נשים, בסוף-שבוע מיוחד של טרנסווסטיטים, בהמשך הוא ממוקם במגרש מרוצי אופנועים. בשתי הזירות הוא משתלב באותה מידה של הצלחה ו"טבעיות".

"אנחנו אחת מתת-התרבויות הוותיקיות ביותר בבריטניה", הוא אומר בפתח הדברים, "עוד מהתקופה הוויקטוריאנית, אבל רובנו עדיין בארון. אני טרנסווסטיט רוב חיי הבוגרים, אבל מעולם לא ראיתי תוכנית שמתקרבת לתיאור ההרגשה איך זה להיות כזה. זה מה שחיים שלמים של לבישת שמלות לימדו אותי".

גרייסון פרי מתחבר לצד הנשי שלו (הצילום באדיבות ערוץ 8)

המצלמות מלוות אירוע שהתקיים בסקארבורו ב-2004, סופשבוע של גברים בבגדי נשים. "הזדמנות לבוא בבגדי פאר", מסביר פרי, "אתה חופשי להחליט איזו אשה אתה רוצה להיות, בלי להיתקל בחברים לעבודה או בילדים שלך".

אנחנו פוגשים את "יסמין", שבחייו האזרחיים הוא מנהל כוח אדם, קצין ביטחון לשעבר. את "אורסולה", מהנדס בנמל התעופה גטוויק, מעריץ של דולי פרטון. את "נטלי", שאוהב לדלג בשדה פרגים, לבוש "שמלת קיץ נחמדה".

"הבעיה העיקרית היא שכולם חושבים שאתה הומו. הרוב הגדול של הטרנסווסטיטים הם הטרוסקסואלים. אף שהם מתלבשים כנשים, הם לא מבקשים תשומת לב מגברים", נאמר בסרט. "אני קצת מתכווץ כשאנשים אומרים שזה פשוט בשביל ההנאה. כי האנשים האלה מסכנים את המשפחות שלהם, את הקריירה שלהם, ואפילו את חשבון הבנק שלהם" (המלתחה המפוארת יקרה מאוד).

"קוקטייל של מוטיבציות"

לדבריהם, זה נעשה מתוך "קוקטייל של מוטיבציות. האדרנלין עולה כשיוצאים לבושים כאשה. הרשרוש והשפשוף של הבד, המבטים המוזרים שננעצים בגוף, הסכנה שיגלו אותך, הלעג וההשפלה".

לגבי ההבט המיני, אחד מהם, "אמה", מספר שבהתחלה, בנעוריו, זה היה ממש ארוטי, "אבל ככל שהתרגלתי להתלבש כך, כבר אין בזה פן ארוטי בשבילי. להיות חתיכה אמיתית, או אשה יפה, זה רעיון מאוד נחשק. הניסיון להיות מושך יותר ואולי לחקות נשים שראית שגם אתה חושב שהן מושכות".

הממד הארוטי הוא זה שהכי קשה לבנות הזוג לקבל, אבל זה לא בלתי אפשרי, כפי שמספרת די אייצ'סון, אשתו של ג'ים, שהצטרפה אליו לסוף השבוע. "איך גילית שבעלך טרנסווסטיט?" שואל אותה גרייסון פרי.

"מצאתי במגירות תחתוני נשים, והם היו ענקיים"

"בדרך הקשה", היא עונה. "סידרתי כמה מגירות והיו שם תחתוני נשים, והם היו ענקיים. הסתכלתי וחשבתי, הם לא שלי, אז של מי הם, ואז הבנתי - הם של ג'ים. זה עורר בי מחשבות, האם אני מספיק טובה כאשה? האם הוא עושה את זה כי אני לא מספיק טובה? ומה אני עושה עכשיו, שמה יותר צללית, יותר אודם? האיזון המיני השתנה. אבל הבנתי שאהיה מאוד מאוכזבת מעצמי אם אברח בקושי הראשון. אז חשבתי לנסות, לתת לו הזדמנות, לראות במה מדובר. אז המשכנו בזה, וכעבור שנה התחתנו. אנחנו נשואים כבר 20 שנה".

גולת הכותרת של סוף השבוע היא "תחרות היופי של מיס רוז", הנערכת במוצאי שבת. הפנטזיות מרקיעות שחקים. גבר בשמלת כלה, זקן בשמלה קיצית ושמשיה, אחד בדמות דיווה עם מחוך וגרביונים, אחר עוטה לראשו כתר של נסיכה, "אמה" מופיע כמו רוקרית.

"זה יכול להיראות אכזרי, לחזור לעולם הקשוח של הגברים", מסכם גרייסון פרי, רגע לפני שהוא חותך למירוץ האופנועים. "אז מה יש היום בגבריות שגורם לכמה גברים לרצות כל כך להיות אשה?"

והתשובה שלו: "כל הגברים מתלבשים כדי לקבל תשומת לב מסוימת, זה לא ייחודי לטרנסווסטיטים. פשוט הטווח המקובל שאתה יכול לשים לעצמך כגבר הוא די קצר. הגברים נמצאים בטווח הולך וצר של התנהגות שנתפסות כגבריות בלבד. כשמעודדים נשים, ודי בצדק, למה שנתפס בעבר כטריטוריה גברית, מה שנשאר (לגברים) זה דברים שליליים. לגבר רגיש יש פחות מקום להרגיש בבית, ולכן אני חושב קשה יותר להיות גבר מאשר אשה בימינו. להיות גבר זה המין הכי הכי לחוץ".

הוא מראיין את האופנוענים, שמתאימים את צבע הקסדה לצבע הז'קט, ואת צבע הז'קט לצבע האופנוע, ובעצם נעשה פתאום ברור מאוד כמה זה דומה להתקשטות באביזרי אופנה נשיים. "זה עדיין לשם הצגה, כדי להראות לעולם תפקיד. רק שהפעם זה הכל גברי", הוא מסכם.