שתף קטע נבחר

"סול" יהודי: נשות חווה

הן לא נראות כמו נשות החסידים בעיירה היהודית, אבל בתוך דקה הצליחו לסחוף את הקהל התל-אביבי בבית ברודט עם ניגוני הכלייזמרים. קבלו את נשות חווה

12 בלילה, לילה לבן בתל-אביב. על במת מרכז ברודט לתרבות יהודית עולות 4 נשים יפות ועוצמתיות. כולן מוסיקאיות מקצועיות ומוכשרות מאוד. מיכל רהט בתופים, דנה אביתר בגיטרה בס, אורית דוקלר על הפסנתר ואורית אורבך בקלרינט וחלילים.

 

"נשות חוה" לא נראות כמו נשות החסידים במזרח אירופה, הן לבושות במכנסים ושמלות נטולות שרוולים אבל בתוך דקה הן סוחפות את הקהל למופע מלא שמחה וקצב של ניגוני כליזמרים.  

 

ליחצו PLAY, וכנסו לקצב. נשות חווה (ועריכה: אריאל מואטי, אלירן לוי)

 

אורית אורבך נגנת הקלרינט הקימה את הלהקה לפני כ-10 שנים. לפני כ-15 שנה למדה אורית בניו יורק וניגנה בעיקר קלאסי וגא'ז. המפגש הראשון שלה עם מוסיקת הכליזמרים היה כשקבלה הצעה להופיע עם התזמורת הסמפונית בקונצרטו לקלרינט הנקרא כליזמר. עד אז, לא הכירה את סוג המוסיקה שנתפס בעיניה גברי וחרדי.

 

היא מספרת: "כשהתחלתי ללמוד את היצירה הבנתי שהאנטי שלי היה אנטי תרבותי. הרגשתי שהמוסיקה הזו חודרת את כל ההגנות והמחסומים שלי ונוגעת לי בנשמה. זה ה"סול" היהודי. יש במוסיקה הזו את השורשים שלי כיהודיה". אורית חזרה לארץ לאחר הרבה הופעות בחו"ל וגילתה שכאן זה הרבה יותר קשה. בחו"ל, אומרת אורית , יש פתיחות תרבותית לשילוב סגנונות. בארץ הן נתפסו כעוף מוזר.

 

בצפת היא הופיעה בתחילה עם גברים ואז עלה הרעיון להקים להקת נשים כדי לפתוח את המוסיקה לקהלים יותר רחבים. חיפשו נגניות (חלק מההרכב השתנה בינתיים) ו"נשות חוה" יצאו לדרך. הלהקה מופיעה הרבה בחו"ל, בכל הפסטיבלים הנחשבים, מול עשרות אלפי אנשים. הן הופיעו עד כה בבייג'ין, בברוקלין, מוסקבה, ואפילו לפני שנה ביום ההולדת של מלכת תאילנד.

 

איך מקבלים אתכן בארץ?

 

"בארץ אנחנו פחות מוכרות כי אנחנו מנגנות מוסיקה קצת פחות מקובלת. אבל אם אנשים יבואו הם יתחברו, בגלל שאנחנו לא שרות, אנחנו בונות על קשר עם הקהל. זו מוסיקה רקידה וקליטה וכיפית, זו מוסיקה שנכנסת לנשמה. המוסיקה הזו מבטאת חזק את השמחה והעצב היהודיים, אי אפשר להשאר אדישים אליה".

 

אורית דוקלר הפסנתרית שנמצאת 3 שנים בלהקה מדברת על סאונד מיוחד נשי ורוחני, עגול ורך. דוקלר: "אנחנו מביאות לקהל המון שמחה פנימית ועוצמה מתוך חיבור לרוחניות ולמקורות. יחד עם זאת, אנחנו מוסיקאיות שלא מתפשרות על האיכות".

 

אורית ומיכל באות מרקע דתי אבל אינן מגדירות את עצמן כשומרות מצוות. הן מחוברות מאוד לאלוהים, לאמונה, גם אורבך אומרת: "לא חזרתי בתשובה, אבל דרך המוסיקה הבנתי שיש אלוהים". הן רוצות להמשיך את המסורת של הכליזמרים אבל מחפשות וצמאות לחומר חדש בניגונים, פיוטים מזרח תיכוני ולאדינו. אז אם יש לכם ניגון ישן ששוכב במגרה ומכוסה באבק, או פיוט עתיק - אתם מוזמנים להיכנס לפורום שלהן - ומי יודע ,אולי תחדשו איזה ניגון עתיק מבית סבא...

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סוחפות את בית ברודט
סוחפות את בית ברודט
צילום: אריאל מואטי
מומלצים