עקבה מתקדמת, אילת לא
עקבה מציעה כבר היום אטרקציות תיירותיות הדומות לאלו של העיר אילת, רק שהכל בה הרבה יותר זול. אם מסתכלים על תאוצת הפיתוח בשכנתנו ממזרח, אפשר לנחש שבעוד כמה שנים נתעורר ונגלה שכבר מאוחר מדי
בשנת 2004 ביקרו בעקבה 200 אלף תיירים אירופים, בהשוואה ל-70 אלף באילת. בשנת 2006 כבר צמח המספר בעקבה ל-426 אלף תיירים. אם מסתכלים על תאוצת הפיתוח, אפשר לנחש שבעוד מספר שנים תתעורר מדינת ישראל ותגלה שכבר מאוחר מדי, שהיא הפכה לחצר האחורית של ירדן בכלל, ושל עקבה בפרט.
כל זאת אפילו בטרם הזכרנו את כניסתה של העיר הנבטית פטרה, המרוחקת רק שעתיים נסיעה מעקבה, לרשימת שבעת פלאי עולם החדשים, שגם לה השלכות משמעותיות על הגידול בתיירות הנכנסת למדינה.
עוד לפני מספר שנים הבחינו רשתות בינלאומיות כמו מובנפיק וראדיסון סאס בפוטנציאל הרדום של עקבה, ובעקבותיהן הגיעו גם ענקיות מלונאות נוספות, המציעות כיום לילה לזוג בשיא העונה, במלון חמישה כוכבים, כולל ארוחת בוקר, במחיר של כ-80 דולר. בסכום כזה, תוכלו אולי למצוא חדר קטן במלון צדדי באילת.
כבר בימים אלו מציעה עקבה אטרקציות תיירותיות הדומות לאלו של העיר אילת, רק שהכל הרבה יותר זול. יש בה מלונות פאר, חיי לילה תוססים, מסעדות לרוב, קניונים עם מיטב האופנה העדכנית, טיילת מטופחת, וחופים מוסדרים (ואפילו חוף נודיסטים). ובקיצור – כל מה שהתייר רק יכול לרצות.
התיירים מפרגנים לירדן (צילום: ג'ו קוט)
הממשל התאים את עצמו
תחיית התיירות בעקבה החלה בעקבות מלחמת המפרץ השנייה, עת עברו הכוחות האמריקנים לעירק דרך נמל ירדן, ותנועתם יצרה מקומות עבודה רבים, ומשכה לעיר משקיעים אמריקנים, סעודים ולבנונים, שגילו את הפוטנציאל הרב הטמון במקום.
הממשל הירדני התאים את עצמו למציאות המשתנה, והכין תוכנית אב שהיעד שלה הוא רבע מיליון תושבים באזור בשנת 2020 (לעומת 30 אלף תושבים לפני עשור). במסגרת התוכנית, תוכננו הפרטות של הנמל הימי ושל שדה התעופה, וכן הנהגת מדיניות "שמים פתוחים", המאפשרת לכל חברת תעופה לנחות בעקבה.
עקבה קיבלה מעמד של איזור סחר חופשי, וגובה המס המירבי לייבוא בה הוא 7% (מרבית הסחורות אף פטורות ממס). בנוסף, הוגדרו מחדש תחומי העיר ונקבעה שיטת ממשל אוטונומית, שבראשה עומד מושל הכפוף ישירות לראש הממשלה ולחצר המלך. באופן זה, יזם המביע עניין במתחם עקבה מקבל מהשלטונות את כל המידע הנחוץ באופן מיידי, בעוד שבצד הישראלי, הבקשות נידונות, במקרה הטוב, במשך כמה חודשים והבירוקרטיה רק מוסיפה עוד קשיים.
פישוט ההליכים הבירוקרטים בעקבה יצר קרקע נוחה לזרימת משקיעים, וכיום נהרסות שכונות שלמות בעיר ותחתיהן נבנית עיר מודרנית, כיאה ליעד תיירותי מתקדם. כמו כן, הוחל בהעברת הנמל הימי דרומה, שבמקומו יוקם בקרוב לספינות תיירות, שירחיב את האפשרויות התיירותיות במקום.
פרוייקט הדגל של עקבה שנמצא בפיתוח מואץ בשנים האחרונות הוא לגונת הענק, שבפיתוחה מושקעים כמיליון אירו. הלגונה צפויה להוסיף עוד 19 ק"מ של חוף ל-27 הק"מ הקיימים, ובנוסף, מתקיים משא ומתן הנמצא בשלבים מתקדמים לסיפוח שטחי חוף מערב הסעודית.
כשיושלם פיתוחה של הלגונה יהיו בה תשעה מגרשי גולף מהמתקדמים בעולם, שלושה פארקי מים, קניונים, מסעדות ובארים. כמו כן, החלה בנייתו של מרכז כנסים מפואר שיכלול קזינו נוסח לאס וגאס. הלגונה תביא להכפלת מספר החדרים בעיר, וזאת עוד לפני שספרנו את בתי המלון של הרשתות הבינלאומיות הנבנים בעיר (קמפינסקי, מובנפיק, רדיסון, הילטון ועוד), ואת 3000 וילות הנופש המפוארות, שמכירתן החלה עוד בטרם הסתיימה הבנייה.
תיירות היא שם המשחק
"עקבה של היום אינה עקבה שלפני עשור, ולא עקבה של עוד עשר שנים. בירדן הבינו שתיירות היא שם המשחק", אומר מאיר יצחק הלוי, ראש עירית אילת. נשיא התאחדות המלונות הארצית, אלי גונן, מצטרף אליו ומוסיף כי "יש לטפל באילת כפרויקט לאומי. העיר הולכת לאחור, בעוד עקבה ושארם מתחזקות וצועדות קדימה".
כך למשל, בישראל הבינו לפני מספר שנים כי הקמת נמל תעופה בינלאומי היא הכרחית כדי להתחרות בשוק הירדני, ואף חתמו על הסכמים להקמת שדה תעופה משותף עם הירדנים. אך בעוד שבארץ גלגלי הבירוקרטיה מסתובבים להם לאיטם, בשדה התעופה השכן כבר נוחתים כחצי מיליון תיירים בשנה במטוסים דוגמת בואינג 747, שאינם יכולים לנחות בשדה הנוכחי באילת.
בנוסף, בעוד שמרבית מדינות האזור כבר הפנימי את חשיבותה הכלכלית של התיירות הנכנסת, ואת חשיבות ההשקעה בקמפייני השיווק להגדלת התיירות, נראה שישראל עודנה נשרכת מאחור. בעוד שביוון, למשל, השקיעו 141 מיליון דולר בקמפיינים כאלו בשנה שעברה; בארץ, שמצבה התדמיתי מלכתחילה רעוע, בחרו להשקיע רק 24 מיליון.
