המנצחים והמפסידים של השבוע

1. עמיקם כהן. מתנת פרידה מפרטנר
   

עובדים בכירים רבים במיגזר העסקי חתומים על הסכם האוסר עליהם לעבור למעסיק מתחרה במשך תקופה מסוימת מיום שהם עוזבים את מקום עבודתם. אי עמידה בהסכם עלולה לגרור תביעות משפטיות כנגד העובד שערק למתחרים. עמיקם כהן, עד לאחרונה מנכ"ל פרטנר, לא היה חתום על הסכם שכזה אבל בכל זאת הוא התחייב שלא להתחרות במשך שנתיים וחצי בפרטנר, אם כיזם או משקיע ואם כשכיר. 600 אלף דולר ששילמה פרטנר לכהן קנו לה את השקט הנפשי מפני "עריקה" של כהן למתחרים. זהו רק החלק הקטן ממתנת הפרידה שהעניקה פרטנר למנכ"ל הראשון שלה, שהוביל אותה לצמרת ענף הסלולר בארץ. השבוע אישר דירקטוריון פרטנר מענק פרישה לעמיקם כהן בסך 3.65 מיליון דולר, כך שבתוספת מענק אי התחרות, מסתכמת מתנת הפרידה של פרטנר מהמנכ"ל ב-4.25 מיליון דולר, או בעברית - 18.4 מיליון שקל. עכשיו תוסיפו לזה את האופציות שמימש כהן במהלך 8 שנות כהונתו ואשר הסתכמו ברווח של  36.2 מיליון שקל ותקבלו 54.5 מיליון שקל - עם הסכום הזה יוצא עמיקם כהן, אחרי 8 שנים בתפקיד מנכ"ל פרטנר. וזה להזכירכם, בלי השכר החודשי והבונוסים השנתיים שקיבל כהן תמורת עבודתו. עם סכומים כאלה בחשבון הבנק שלו, אין פלא שכהן היה נדיב כלפי פרטנר והתחייב שלא להתחרות בה מבחוץ.  

2. שלמה ינאי, מנכ"ל טבע. סיפק את הסחורה ואף למעלה מכך

יום פרסום הדו"חות הכספיים של חברת טבע מזכיר לא פעם את יום ההגרלה הגדולה של הלוטו. בימים שקודמים לפרסום הדו"חות, מעריכים (או מנחשים) האנליסטים את התוצאות הצפויות של החברה. אם החברה עוקפת את התחזיות, הדו"חות נחשבים לטובים, ואם היא "מפספסת" את התחזיות ולא מגיעה לתוצאות החזויות, השוק מתאכזב והמנייה נופלת. 21 אנליסטים שמסקרים את טבע העריכו בימים האחרונים כי החברה תסיים את הרבעון השני בהכנסות של 2.28 מיליארד דולר וברווח למניה של 56 סנט. והזוכה בהגרלה הפעם הוא - שלמה ינאי, מנכ"ל טבע, שהציג השבוע תוצאות טובות בהרבה מאלו שהעריכו האנליסטים. למען האמת, איש מבין 21 האנליסטים המומחים לטבע לא הצליח לנחש נכונה את התוצאות של טבע. ההכנסות שלה הסתכמו ב-2.39 מיליארד דולר (5% יותר ממה שהעריכו האנליסטים) והרווח למניה הסתכם ב-63 סנט, כאשר האנליסט האופטימי יותר העריך את הרווח הצפוי ב-60 סנט. אין זו הפעם הראשונה שהאנליסטים אינם יודע לחזות את הצפוי בטבע. בסוף השנה שעברה צללה מנית טבע לשפל של קרוב ל-30 דולר, רק בגלל שהאנליסטים העריכו שטבע לא תצליח לחזור השנה על הביצועים הטובים שלה מ-2006. המציאות היתה קצת שונה - במחצית הראשונה של 2007 זינקו הכנסותיה של טבע ב-16%, הרווחיות גדלה והמניה זינקה בתוך חצי שנה ב-40% לרמה של 43 דולר. מי שלא קנה את התחזיות הפסימיות של האנליסטים, וקנה אז את המניה, הרוויח הון.

3. מט גרנינג. ה"אבא" של משפחת סימפסון

זה מתחיל להישמע כמו טלנובלה - 400 פרקים ב-18 שנות שידור רצופות. זהו היבול של הסיטקום הוותיק ביותר בתולדות הטלוויזיה - משפחת סימפסון. כאילו לא די בהצלחה הנמשכת של הסדרה המאויירת, יצא השבוע לאור סרט הקולנוע של משפחת סימפסון, ובאביב הבא ייפתחו מתקני שעשועים המוקדשים למשפחת סימפסון בפארקים של יוניברסל באורלנדו ובקליפורניה. יוצר הסדרה והמפיק הראשי שלה, מט גרנינג, שכבר זכה לכל פרס אפשרי בעולם הטלוויזיה, הוסיף השבוע לרזומה שלו  עוד הצלחה. "משפחת סימפסון - הסרט" שיצא בסוף השבוע שעבר למסכים, גרף ב-4 ימים הראשונים קרוב ל-168 מיליון דולר, והיה לסרט החמישי בדירוג ההכנסות של סרטים שיצאו השנה בארה"ב. בארה"ב לבדה הכניס הסרט בסוף שבוע אחד כמעט 72 מיליון דולר. עוד 96 מיליון דולר נכנסו לקופות ב-77 מדינות נוספות בהן הוחל השבוע בהקרנת הסימפסונים, ובהן גם ישראל. מפיקי הסדרה, וגרנינג בראשם, יכלו זה מכבר לפרוש לגימלאות כמיליונרים כבדים, אבל הם לא רואים בסרט מעין "מסיבת סיום". להיפך, בספטמבר תיפתח בארה"ב העונה ה-19 של הסדרה והמפיקים מבטיחים שהסימפסונים יהיו איתנו עוד הרבה זמן.

1. בועז יונה, מנכ"ל חפציבה. הקונים ידעו ראשונים על קריסת החברה

בשיא הפריחה של ענף הנדל"ן בארץ, כאשר מחירי הדירות נמצאים בעלייה, חברות בנייה מחליפות ידיים במאות מיליוני שקלים ויזמי נדל"ן קונים נכסים בחו"ל במיליארדי דולרים, קרסה השבוע ברעש גדול חברת הבנייה הוותיקה והגדולה מירושלים, חפציבה, שבבעלות מרדכי ובועז יונה. איך זה יכול להיות, אתם שואלים? תשובה מלאה טרם קיבלנו. האם היה כאן ניהול כושל או מעשה מירמה? העובדות מן הסתם יתבררו בבית המשפט שימנה לה, מן הסתם, מפרק או כונס. בשוק ההון סבורים כי העובדה שאחד המנהלים הבכירים בחברה ניסה לשים קץ לחייו ביום בו קרסה החברה, מצביע על כיוון של מירמה ולא על כישלון עסקי גרידא. מאות קוני דירות מיואשים, שרבים מהם שילמו כבר את מרבית הכסף לחברה תמורת הדירה שטרם קיבלו, פשטו ביום חמישי על אתרי הבנייה של חפציבה במודיעין עלית, בביתר עלית ובבית שמש, ופלשו לדירות החצי גמורות. באתרי בנייה אחרים של חפציבה, כמו בנתניה ובפתח תקווה, הוצבו שומרים בכניסה לבניינים ומנעו את כניסת הקונים. הסיפור הזה רק התחיל. אלפי לקוחות החברה, עובדיה והנושים שלה, עוד יזילו הרבה דמעות ויפסידו הרבה כסף עד שהוא יסתיים.

2. דב קוטלר, מנכ"ל פריזמה. המשקיעים בקרנות בורחים

צניחת הבורסה בשבוע האחרון גרמה להרבה מאד משקיעים רגליים קרות והם נסו מהשוק כל עוד נפשם בם. הציבור הרחב אינו מושקע ברובו ישירות במניות או באגרות חוב, אלא באמצעות קרנות נאמנות וקופות גמל, ולכן אין פלא שבשבוע האחרון ראינו בריחה של המשקיעים מקרנות הנאמנות. את המכה הקשה ביותר חטף, זה החודש השני ברציפות, בית ההשקעות פריזמה של קרן מרקסטון, בניהולו של דב קוטלר. ביולי לבדו נפדו מקרנות הנאמנות של פריזמה 1.6 מיליארד שקל. חודש קודם נפדו קרוב למיליארד שקל. פרזימה רכשה את הקרנות של בנק הפועלים פקן ולהק כשאלה עוד ניהלו כ-40 מיליארד שקל. אלא שמייד אחר כך החלו פדיונות ענק מהקרנות הללו, וכיום הן שוות פחות מחצי - כ-19.5 מיליארד שקל בלבד. מדוע דווקא פריזמה סופגת את עיקר הנטישות? ההסבר לכך, אומרים בחברה, נעוץ באופי הקרנות של פריזמה. בנבדל מחברות הניהול האחרות, רוב הקרנות של פריזמה הן שקליות, וכשהריבית עולה והדולר עולה, תשואות האג"ח עולות והמחיר שלהן יורד. וכאשר המשקיע רואה שהקרן הסולידית שלו יורדת, הוא ממהר לנטוש אותה. האם זהו אירוע חד פעמי? נראה שלא. גם בימים הראשונים של אוגוסט נמשכו הפדיונות מהקרנות הסולידיות. הציבור נכווה מהבורסה ודומה שהוא לא רוצה לשמוע כרגע על הזדמנויות קנייה. הוא פשוט לוקח את הכסף, שם אותו בפק"ם (שאינו מניב כמעט דבר אך גם לא מפסיד), ומחכה עד יעבור זעם.

3. משה קצב, נשיא לשעבר. הקלון יביא לאיבוד ההטבות

הדיון המשפטי סביב עיסקת הטיעון שנחתמה עם הנשיא לשעבר, משה קצב, עוד לא הסתיים, אבל בכנסת לא חיכו לתוצאותיו. חברי ועדת הכספים החליטו השבוע לשלול מקצב את ההטבות המפליגות להן זכאי נשיא לשעבר - לשכה, דירת שרד, רכב, נהג, עוזרים, טלפון וטלפון סלולרי וחשבון אירוח, הכל על חשבון המדינה. שווי ההטבות שנשללו הוא כמיליון שקל לשנה. עם זאת, ימשיך קצב להנות מפנסיה פטורה ממס של נשיא לשעבר (46,278 שקל בחודש), וכן יהיה זכאי לקבל שירותים רפואיים בחינם לכל ימי חייו. אלא שחברי הכנסת עשו רק חצי עבודה - הם החליטו כי שלילת ההטבות מאישי ציבור תחול רק אם הם הורשעו בעבירה שיש עימה קלון. בעסקת הטיעון שנחתמה בין פרקליטי הנשיא לשעבר לבין היועץ המשפטי לממשלה, לא הוסכם על הטלת קלון. ההכרעה בעניין זה תוטל לפתחו של בית המשפט.  הפרקליטות כבר הודיעה כי תבקש לקבוע קלון יחד עם ההרשעה, בעוד שפרקליטיו של קצב אמרו כי יתנגדו לכך בתוקף. חיזוק לעמדתם הם קיבלו מנשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, שהעירה בדיון על עיסקת הטיעון כי מדובר בכתב אישום קל ביותר שספק רב אם הוא גורר איתו קלון. אם תאושר עיסקת הטיעון ללא קביעת קלון, ימשיך הנשיא לשעבר להנות מכל ההטבות המוענקות לו בחוק - כמיליון שקל בשנה, בנוסף לפנסיה הנשיאותית. ומה יאמרו אז חברי הכנסת?