"מייחלים לסוף טוב": צעיר חירש מחפש בית לכלבו
לפני כחמש שנים אימץ טאספה, צעיר חירש המתגורר בהוסטל בכפר-סבא, גור נטוש וחולה שמצא ברחוב. תקופה ארוכה השניים חיו יחד וחלקו חברות בלתי שגרתית, אך בלית ברירה עליהם להיפרד. "טסאפה מנסה נואשות למצוא בית חדש לכלבו האהוב, אבל בינתיים אנחנו למודי אכזבות", אומרת מדריכה שמלווה אותו
טאספה עלה בגיל תשע לישראל עם יחד משפחתו מאתיופיה, כשבעיית השמיעה שליוותה אותו בילדותו, הפכה לחירשות גמורה. ללא ידע בשפת הסימנים באמהרית, הוא נאלץ ללמוד בישראל את שפת הסימנים בעברית ולהתמודד עם מציאות חדשה ומורכבת. את גיל ההתבגרות בילה הנער הצעיר בפנימיות לנערים חירשים וכבדי שמיעה ברחבי הארץ.
לאחר שסיים את לימודיו, עבר להתגורר בהוסטל בכפר הנוער אונים בכפר-סבא. "ההוסטל מיועד להכין חרשים בוגרים לקראת החיים בחוץ, יצירת קשרים בקהילה ורכישת מיומנויות לחיים עצמאיים", מספרת דנה מנור, מדריכה המלווה את טאספה בחמש השנים האחרונות. מספר חודשים לאחר שטאספה עבר להתגורר בהוסטל, מנור הגיעה להדריך במקום. "גיליתי בחור מקסים, מלא בשמחת חיים עם רצון עז להתקדם ולהתפתח", היא מתארת. "אבל בתחילה, העולם שלו היה מאוד צר ומוגבל: עבודה, הוסטל וחוזר חלילה. לא היו לו תחביבים או הנאות אחרות".
מי שנכנס לחייו בהפתעה היה לולו, גור זאב רועים גרמני חולה, אותו מצא טאספה בסמוך למקום עבודתו במסגרייה. הוא הביא את הגור להוסטל וביקש לטפל בו. "הגור חלה בכלבלבת ומצבו היה קשה", נזכרת מנור במפגש ששינה את חייו של טסאפה. "הוא פיתח את כל הסימפטומים של המחלה והווטרינר שטיפל בו לא האמין שהוא יצליח לשרוד בשלום". לאחר מספר ימים של טיפול אינטנסיבי בכלב התשוש, הוא הצליח להתגבר על המחלה וטאספה סירב להיפרד ממנו.
"קשר מיוחד במינו". טאספה ולולו (צילום: דנה מנור)
לולו עבר לגור בחדרו של טאספה בהוסטל ולמרות שתקנות המקום אוסרות על החזקת בעלי-חיים בשטח המגורים, מנור נאבקה על כך שהשניים יגורו יחד. "מחלתו של הגור חייבה אותנו להשאירו בחדר סגור ובזמן שטאספה שהה במקום עבודתו, הוא השאיר לו אין ספור מתנות ריחניות בחדר". היא אומרת. "אבל טאספה לא התלונן אפילו פעם אחת ולמרות שהחדר היה מסריח משתן וצואה, הוא היה מקרצף את החדר מדי יום והולך עם הכלב לטיפול תומך אצל הווטרינר".
הרומן בין השניים פרח ולדברי מנור, טאספה הסתובב עם חיוך של אדם שזכה בלוטו, רץ ושיחק עם הכלב במרחבים הירוקים בשטח ההוסטל. "למרות שטאספה לא מסוגל לדבר, נוצרה ביניהם תקשורת מיוחדת, כשטאספה משמיע צלילים והכלב יודע בדיוק את כוונותיו", היא מציינת. לולו התאושש מן המחלה הקשה, אך עדיין
שרידיה ניכרים בו. "לשונו שמוטה מעט ונוטה ליפול מעט מחוץ לפה, מאחר וחלק משרירי הלשון משותקים", מבהירה מנור. "שיניו נפגעו כתוצאה מהמחלה והוא ניזון בעיקר ממזון רטוב באיכות טובה, אבל מסוגל גם לאכול מזון יבש".
לאחר שלוש שנים, טאסקה עזב יחד עם לולו את ההוסטל והשניים עברו לדירת לווין שכורה שמומנה על ידי הכפר. המדריכים בכפר לא יכלו לסייע בטיפול בכלב ולמרות הקשיים טאספה הצליח להתמודד בטיפול בכלב בכוחות עצמו והסתער על העולם הגדול - רכש רישיון נהיגה, החל לטייל והכיר חברים חדשים. בתום שנתיים של מגורים בדירה השכורה, חלו מהפכים בחייו האישיים של טאספה וכעת הוא נאלץ לעזוב את המסגרת התומכת, על מנת לשוב להתגורר עם אימו הקשישה. "למרבה הצער, לולו לא יוכל להצטרף אליהם מאחר ואימו חולה ועיוורת", מסבירה מנור.
בחודש האחרון מגיעים השניים יחד עם לולו לימי האימוץ של עמותת "sos חיות" בהרצליה, במטרה למצוא לכלב בית חדש. "טאספה צריך לעזוב בעוד כשבוע את דירתו ויש לנו אחריות גדולה כלפי לולו להעניק לו בית אוהב עם משפחה תומכת, אך בינתיים אנחנו למודי אכזבות", משתפת מנור בכאבה. "זהו מירוץ נגד הזמן, אבל אנחנו עדיין חולמים על סוף טוב".
- רוצים לאמץ את לולו? התקשרו לדנה מנור בטלפון 054-2303232
