
12 הנועזים
לא רק המציאות הייתה נועזת השנה. גם על המסך היו דרמות: מירב מיכאלי הורידה חולצה, יהודה לוי עשה את זה עם הבת דודה, מיכל ינאי עם תאומים, אנה ארונוב חשפה ישבן (וגם מאור כהן), מאי מ"ארץ נהדרת" ביקרה בפולין ויונית לוי חייכה. מצעד הקטעים הנועזים של הטלוויזיה הישראלית
מי שרצה להימנע ממראות נועזים, היה צריך לסתום את עיניו ואוזניו בבטון, כי גבולות נפרצו מכל עבר ועל כל מסך. בלוויין הציגו את "מסכים" ובה אב החשוד בהתעללות מינית בבנו וסיפור אחר על משולש אהבים גברי ששניים מצלעותיו היו אב ובנו. ישבנים נחשפו בערוץ 2, ויעל פוליאקוב תירגלה בפרוטרוט תנוחות עם החבר שלה באותו ערוץ מרכזי. זמן קצר קודם לכן, בלב המאפלייה הגסה שהיתה פעם מהדורות החדשות המהוגנות שלנו - פוליטיקאים ופקידים בכירים העזו לייצר מדי שבוע תירוצים חצופים למלחמה ולשערוריות שחיתות מביכות בחוסר מבוכתן. חלקם אף שיתפו אותנו בעל כורחנו בחיי המין שלהם. אז בברכת שנה טובה קבלו את מצעד הקטעים הנועזים לטובה ולשמצה ששודרו השנה בטלוויזיה הישראלית. ושתהיה לנו שנה נועזת לא פחות. בעצם, אולי קצת פחות.
1. מרחק נגיעה: המרחק מתקצר
הקטע הבא מ"מרחק נגיעה" היה אחד הרגעים הנצפים ביותר בטלוויזיה השנה. השימוש בשחקנים אלמונים ובמגזרים דחויים היה צעד נועז מצדה של זכיינית ערוץ 2, "רשת", אבל כאן מסתיימת ההעזה. הנשיקה בין הנערה החרדית לבין הבחור שעלה מרוסיה אולי זעזעה כמה חצרות בבני ברק ובטוח שהביאה את הדרמה הישראלית לשיאי צפייה שלא נראו כמותם, אבל יותר מכל, היא מסמנת את טווח התעוזה שנראה השנה בטלוויזיה: מרחק הנגיעה אולי הלך והתקצר, אבל לרוב באופן שהטריד רק שמרנים מחמירים. נועזוּת אמיתית, כמו למשל - לעשות שלום בפריים טיים במקום לתכנן בו את המלחמה הבאה - עדיין לא ראינו כאן.
2. יגאל עדיקא שותק את גילה קצב
לפעמים שתיקה יכולה להיות נועזת יותר מאלף סצינות מין. כזאת היתה השתיקה של גילה קצב וכך היא הוצגה בפרודיה שנעשתה עליה בתוכנית "הלילה עם ליאור שליין". מאוחר יותר, כשסכרי לסתותיה נפערו - נתברר שעדיף היה שתישאר זהובת חליפה ודוממת.
3. מירב מיכאלי מסירה חולצה
בעיצומו של גל חשיפות חסר תקדים, מרב מיכאלי החליטה לחשוף את אשר על חזה - בניסיון בוטה לעקור ממנו כל רמז למיניות. מאות טוקבקים יעידו: הניסיון כשל.

4. עכשיו זכותי לדבר
גם לכאן הגענו השנה: נשיא מדינת ישראל מתגונן בפני האומה בעניין האשמות באונס, לא פחות. בן גוריון ודאי מתהפך בקברו, ובבאזל, הרצל נופל מהמרפסת. "אאבק גם אם יהיה צורך במלחמת עולם!" כך זעק בעוז אקס נשיאנו המיתולוגי, וזמן קצר מאוחר יותר - סגר לעצמו עסקת טיעון.
נאום התוכחה של הנשיא דאז אף יצק לשפה העברית כמה פניני לשון. דברים שנאמרו עד אז בלחישה במסדרונות האפלים ביותר בערוץ 10, הפכו לסיסמה וזיכרון לדורות. מהיום, כשאתם נכשלים בפומבי, אִמרו בזלזול: "כן זה ערוץ 2, ערוץ 2!". כמה נועז היה מצדו של הנשיא לצרוח לעבר גדי סוקניק: "עכשיו זכותי לדבר! לא מוצא חן בעינייך אתה יכול להסתלק מפה". חודשים ספורים מאוחר יותר אכן יסתלק סוקניק מכיסאו. בסופה של פרשה, הערוץ השני יכפר על פשעיו כלפי הנשיא באמצעות ראיון חצר ידוע לשמצה של ארז רותם, שהעניק לנשיא פודיום רב תפוצה ולגילה - הזדמנות נוספת לשתוק.
5. לונדון וקירשנבאום: הפרובוקציה השנתית
פעם תוכניות אקטואליה היו מארז של רצינות, ציונות וצווחנות. ואז באו ירון ומרדכי והביאו אתם נינוחות, הומור עצמי ואינטלקט - תערובת אלמנטים זרה, שכמותה לא נראתה עדיין במרחביה של איפריית האקטואליה השולטת ביד ברזל בשעות אחר הצהריים בערוצים המרכזים. לא צריך להתאמץ במיוחד כדי לקבל את מנת הפרובוקציה השנתית שלהם, אבל מי היה מאמין שכך יקלו השניים ראש בשורה של מיתוסים לאומיים לוחמניים.
6. יונית לוי יוצאת מגדרה
בימים רגילים היא טרודה בבעיות הכי קיומיות שלנו ועושה זאת בפני בזלת, באינטונציית פלדה ובנטיית כתף אלכסונית. אבל ביום הנמהר ההוא היא הניחה את כל צער העולם בצד, לבשה חיוך, גייסה צחקוקים והקדישה דקות ארוכות לגדי הפורש. יונית לוי מתבלבלת, יונית לוי מנשקת, יונית לוי מתקשה לרסן את עצמה בלב לבו הממלכתי של אולפן של חדשות ערוץ 2. כן, הרגע הזה נמשך קצת יותר מדי, אבל אי אפשר שלא להעריך את האומץ של מלכת השליטה העצמית, לאבד את עשתונותיה (ואת גדי) בשידור חי.
7. מה עובר על יודה? היא יודעת
קשה היה להאמין שנינט ויהודה, המאמי והמאמי, יצליחו להשתחל גם לכאן. הם בטח היו שמחים למחוק לעד את העדות הזו מהפרוטוקול שלנו, אבל אנחנו כאן בשביל להזכיר. סוף סוף לא פלאקט.
8. לא בורר בנות דודות
ועוד משהו אחד עם יהודה לוי, שגילה ב"בורר" שבת דודה שלו לא קשורה אליו במובן ה-DNA של המלה. הוא כל כך אהב את הרגע הזה שרצה לעשות אהבה איתו, כלומר איתה. בסוף הוא התחרט, אבל רגע לפני - הוא הגשים פנטזיות לכמה בני דודים.
9. מיכל ינאי עושה תאומים
פעם מלכה של ילדים, היום מלכה של תאומים. ככה, ממש ככה נופלים גיבורים.
10. ישבנים אומרים שירה
סודות הגילוח: לא לנשים בלבד. זה לא מה שברלד ב"מסודרים" (מאור כהן) חושף (אגן ושת) שהופך את הקטע לנועז, אלא מה שהוא לא חושף: עיצוב ילדותי במיוחד של המתחם המאוד פרטי שלו.
11. ישבנים 2: המקרה המוזר של אנה
ועוד ישבן, הפעם לא מתוסרט אבל כן מתוכנן של אנה ארונוב, אושייה מספר אחת בתחום הצר (מאוד) של שערי מגזיני הגברים בישראל. בגמר "רוקדים עם כוכבים" האחרון, בו לא השתתפה כמתחרה, היא עשתה כמיטב יכולתה כדי ללכוד את תשומת לב הצופים והמיטב שלה כלל חוטיני דק שנתגלה באמצע ריקוד, כאילו במקרה. ואז נחשף שוב פעם. במקרה.
12. פינת השואה
לשים שואה וחיוך באותו פריים זה טאבו וכל מי שבכל זאת מצליח לחבר ביניהם נכון, ולשדר את התוצאה בתוכנית הכי נצפית לתקופתה, מבצע מהלך נועז. המערכון "המצעד של הלייף" בביצוע מאי וחברותיה מ"ארץ נהדרת", בשידור בלוג ישיר מפולין, הוא לא הקטע הכי נועז בתולדות הטלוויזיה וגם לא בתולדות סאטירות השואה בטלוויזיה. אולם הוא מקבל זוויות חדות ובלתי צפויות היום, אחרי שהתפוצצה עלינו פרשיית התעללות הממסד הציבורי בניצולים הקשישים, ואחרי הגילוי הנרחב על אותם שומרי כספות, פקידי אוצר ובנקאים חרוצים, שנוצרים את כספי השילומים שאינם שלהם קרוב ללבם. השואה מזמן לא נראתה כל כך מסויטת כבשנה הזאת (הקטע באדיבות "קשת").


