מותה של תוכנית אורנים

14 בספטמבר 1982 - סופה של תוכנית אורנים הגדולה - בשיר גו'מייל, נשיאה הנוצרי המיועד של לבנון, נרצח באמצעות התפוצצות מטען חבלה על גג בניין מטה הפלנגות הנוצריות בביירות. ג'ומייל עמד לקבל מידי הפרלמנט הלבנוני את תפקיד הנשיאות לאחר נצחונו בבחירות זמן קצר קודם לכן. המגעים שניהל עם ישראל, שפלשה ללבנון 3 חודשים לפני הרצח, רק הגבירו את ההתנגדות העזה ממילא למנהיגותו מצד הארגונים השונים במדינה המפולגת.

יומיים לאחר הרצח ביצעו כוחות הפלנגות פעולת נקם רצחנית במחנות הפליטים סברה ושתילה. שבוע לאחר מותו של בשיר בחר הפרלמנט את אחיו הבכור, אמין, לתפקיד הנשיא. אמין ג'ומייל נחשב למנהל הכלכלי של ארגון הפלנגות, שעה שאחיו בשיר התרכז בפיקוד הצבאי. שלא כמו בשיר, לאמין היו קשרים עם האוכלוסיה המוסלמית בלבנון וגם עם האוכלוסיה הפלסטינית במדינה. הוא כיהן כנשיא לבנון עד 1988 ונסוג מרוב ההסכמות שהשיג אחיו המת עם ישראל.

רוצים לדעת יותר? עיינו בערך "משפחת ג'ומייל ". 

מה עוד קרה ב-14 בספטמבר?

14 בספטמבר 1812 - לא דובים ולא יער. בתאריך זה נכנס נפוליאון עם צבאו למוסקבה, במהלך שיסמל את ראשית סופו של שלטון הקיסר הצרפתי. שנה קודם לכן הפר הצאר הרוסי אלכסנדר ה-1 את האיסור שהטיל נפוליאון על סחר עם בריטניה. פעולה זו, לצד סיבות נוספות, הניעה את נפוליאון לפלוש לרוסיה בסוף יוני 1812, בראש צבא של כ-500,000 חיילים. הרוסים, בהוראת מצביאם, מיכאיל קוטוזוב, הניחו לצבא הפולש לחדור לעומקה של רוסיה, והשתדלו להתחמק מהתנגשויות גלויות. הם זינבו בצבא הצרפתי, והשאירו אחריהם "אדמה חרוכה" – באמצעות שריפת יבולים ויערות, ופגיעה במקורות מזון מקומיים.

ב-14 בספטמבר נכנס צבא הקיסר למוסקבה ללא קרב, ומצא אותה כמעט נטושה. נפוליאון המתין לשווא לכניעת הצאר, וזו בוששה לבוא. ב-19 באוקטובר, לאחר שאחזה בעיר שריפת ענק (ככל הנראה בעקבות הצתה מקומית), ולאחר שמקורות האספקה של צבא נפוליאון נפגעו קשות, פיקד הקיסר על נסיגה. הנסיגה התנהלה ללא אספקה, תוך התנגשויות מתמידות עם הרוסים בחורף הרוסי העז. נפוליאון נטש את צבאו וחזר לפריס. הצבא הגיע מאוחר יותר, כשהוא מונה פחות מ-100,000 איש. הניצחון הרוסי הושלם. הרוסים ראו במלחמת 1812 סמל לכושר העמידה הבלתי מוגבל של צבאם נגד פולשים. יבוא יום, וחודש ספטמבר יחשוף שוב את העוצמה הרוסית אל מול פני העולם. קראו על כך בהמשך.

14 בספטמבר 1879 - המטרה מקדשת את האמצעי (מניעה). ביום זה באה לאוויר העולם מרגרט סנגר, שהיתה לאחת הפעילות הפמיניסטיות בארה"ב בעלות ההשפעה הרבה ביותר על החברה המודרנית. במשך שנים ניהלה סנגר מאבק ציבורי למען פיקוח על הילודה ולמען הפצתם החופשית של אמצעי מניעה. נציגיו של הממסד הפוליטי, הדתי, והמשפטי, נלחמו נגדה, תקפו את מעשיה, ואותה באופן אישי. סנגר הקשוחה השיבה מלחמה שערה. ב-1914 החלה לפרסם כתב עת בשם "מרד האישה" (The Woman Rebel). מעל דפיו תקפה את החוק אשר אסר על הפצת אמצעי מניעה ופרסום מידע אודותיהם. שנתיים לאחר מכן פתחה בניו יורק את המרפאה הראשונה בארה"ב שעסקה במניעת הריון. היא הואשמה בעבירת "יצירת מטרד ציבורי", הורשעה וריצתה כ-30 יום במעצר. הערעור שהגישה התקבל, ובכך ניתן הכשר משפטי בפועל לרופאים, והתאפשר להם לייעץ בנושאי פיקוח ילודה. בשלב מאוחר יותר הניע הערעור תהליך משפטי- שיפוטי בסופו התאפשרה הפצתם של אמצעי מניעה בארה"ב.

14 בספטמבר 1960 - אנחנו נקבע: הוקם ארגון אופ"ק – "ארגון המדינות המייצאות נפט" (ובאנגלית: OPEC - Organization of Petroleum Exporting Countries). הארגון הוקם בניסיון להציג חזית אחידה של המדינות המייצאות נפט מול החברות הבינלאומיות ששלטו בחיפושי הנפט, בהפקתו, בזיקוקו, בהובלתו ובמכירתו, תוך תשלום תמלוגים שרירותיים לממשלות המדינות שבשטחן הופק הנפט. החברות המייסדות היו עירק, אירן, ערב הסעודית, ונצואלה וכוויית. כיום חברות בו, לצידן, קטר, אינדונזיה, לוב, האמירויות הערביות המאוחדות, אלג'יריה, ניגריה, ואנגולה. ובסך הכול, 12 חברות. תוך שנים ספורות מיום היווסדו היה הארגון לבעל עמדת הכוח בכל הנוגע למכסות הייצור של הנפט, ובהתאם, למחירה של חבית. בשנות ה-70, עת משבר הנפט הגדול, רעש העולם כשמדיניות הארגון הביאה לעליית מחיר החבית עד לשער של 30 דולר.

ומה קרה ב-15 בספטמבר?

15 בספטמבר 1928 - ברוך רופא חולים: אלכסנדר פלמינג מגלה את מרכיבי הפניצילין והשפעותיהם האפשריות. 7 שנים קודם לכן גילה פלמינג את המרכיב האנטיביוטי שנמצא ברוק ובנזלת, אך לתגלית זו לא היו שימושים רפואיים. בשנת 1928 גילה כי עובש מסוג פניציליום מחסל מושבות של חיידקי סטפילוקוקוס, חיידקים נפוצים בזיהום פצעים. במאמר שפרסם טען כי לגילוי זה עשויות להיות השלכות קליניות חשובות בטיפול בפצועים ובחולים. פלמינג עצמו לא הצליח לזקק מהעובש את המרכיב הפעיל שלו (הקרוי כיום פניצילין), ובראשית שנות ה-30 נטש עבודה זו (אחרי שנים של חיטוטים ברוק, בנזלת, ובעובש, אפשר להבין אותו). כמה שנים לאחר מכן הצליחו הבקטריולוגים הווארד פלורי וארנסט צ'יין,מאוניברסיטת אוקספורד לייצר כמויות קטנות של פניצילין ולהוכיח את יעילות החומר בריפוי סוגים שונים של זיהומים. פלמינג עצמו קיבל בשנת 1944 תואר אבירות על גילוי הפניצילין, ושנה לאחר מכן זכה בפרס נובל לרפואה במשותף עם פלורי וצ'יין.

15 בספטמבר 1935 - פרולוג: המפלגה הנאצית השלטת בגרמניה מכוננת את חוקי נירנברג – חוקים גזעניים, שכוונו בעיקרם נגד יהודים. חוקי נירנברג כללו שני חוקי יסוד עיקריים – האחד עסק בהגדרת האזרחות של נתין שלטון הרייך הגרמני (חוק אזרחות הרייך), והשני עסק בטוהר הגזע הגרמני ובאיסורים על פגיעה בו באמצעות קשרי תערובת (החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני). בפועל, החוקים שללו מן היהודים את האזרחות הגרמנית, ואסרו נישואי תערובת וקיום יחסי מין בין יהודים לארים. חוקי נירנברג שימשו בסיס משפטי לגזרות שנגזרו על היהודים בכל תקופת השלטון הנאצי. 

15 בספטמבר 1942 - לא למדו לקח: ביום זה החלה פריצת הצבא הגרמני לסטלינגרד. 130 שנים לאחר הטעות של נפוליאון, העולם חזה שוב בעוצמתה של רוסיה. ויש שיאמרו – ניצל שוב, בזכותה של רוסיה. בקרב סטלינגרד, אחד הקרבות המכריעים במלחמת העולם השנייה (ונקודת המפנה הראשונה במהלכיה), נחלו הרוסים ניצחון ראשון על הגרמנים, לאחר שורה רצופה של מפלות כואבות. ב-15 בספטמבר פתח המחנה הגרמני ה-6 בפיקודו של פילדמרשל פרידריך פאולוס בהתקפה על העיר והצליח לחדור לחלק מפרבריה, אף שנתקלו בהתנגדות עיקשת מצד המחנה הרוסי.

ב-20-19 בנובמבר 1942 פתחו 6 ארמיות רוסיות (שכללו כמיליון חיילים, 15,000 קני ארטילריה, 1,500 טנקים ו-1,000 מטוסי קרב) בפיקודו של המרשל ז'וקוב בהתקפת נגד ("מבצע אורנוס"), וכיתרו את הצבא הגרמני שכלל 22 דיוויזיות ובהן כ-350,000 איש. היטלר דחה את בקשת פאולוס לסגת כדי להציל את צבאו, וציווה עליו להחזיק מעמד. ב-2 בפברואר 1943 נאלץ פאולוס להיכנע עם שרידי צבאו (כ-80,000 איש). הניצחון הרוסי הביא לנסיגה ראשונה של הצבא הגרמני לאחור, ונסיגה זו עתידה היתה להימשך לאיטה עד תום המלחמה. קרב סטלינגרד נחשב לאחד הקרבות העקובים מדם בהיסטוריה. מבחינת הרוסים, הוא משמש כסמל הגדול ביותר לכוח עמידתם האיתן.

בחזרה ל-1948

ב-14 בספטמבר 1948 מבשרת כותרת העיתון "ידיעות אחרונות" על מימוש האיום שהועלה יומיים לפני כן:

"קרבות קשים בחזיתות ירושלים. עוד 7 יהודים נהרגו בבירה. - לנדסטרם וריילי להצלת ההפוגה".

פתרון החידה משלשום 

הבדרן הצרפתי שנולד ב-12 בספטמבר 1888 הוא מוריס שבלייה.

רוצים לדעת מה עוד קרה ב-12 וב-13 בספטמבר? לחצו כאן.