מאבק פליטי ליבריה: ניסיון גירוש ראשון מישראל

ספק אם באי אולם הנוסעים בנתב"ג בליל חמישי האחרון, תהו מה עושה במקום קבוצת אנשים קטנה נושאת שלטים המכריזים "גירוש הוא רצח". אולם האדישות לא ריפתה את ידי חברי הקבוצה, כ-20 פעילים לזכויות אדם שמחו נגד הכוונה לגרש מישראל באותו לילה את איסמעיל סיסי, פליט ליברי שהיה אמור לעלות על טיסת אייר-אתיופיה - אולם בשל התנגדותו הושב לבסוף לישראל.  

לפני שש שנים נמלט סיסי מאימת מלחמת האזרחים בליבריה, שגבתה את חייהם של כל בני משפחתו. בישראל הוא הוכר כפליט בידי האו"ם, נישא לפליטה ליברית ולפני שלוש שנים אף הפך שוב לאב לילדה. תוקפו של מעמד הפליט שלו פג לפני כשנה, לאחר שהאו"ם הכריז כי ליבריה הוסרה מרשימת המדינות המסוכנות והורה לפליטים הליבריים השוהים ברחבי העולם לשוב למולדתם. 

"עדיין מקווים למחווה הומניטרית". הפעילים מפגינים (צילום: תמר דרסלר)

בעוד ארצות-הברית נענתה בחיוב לבקשתה של אלן ג'ונסון סירלוף, נשיאת ליבריה החדשה, לאפשר לפליטים לשהות פרק זמן נוסף במדינות בהם הם נקלטו, בישראל נשלחו אליהם מכתבי גירוש. חברי הקהילה הקטנה, המונה כ-90 איש, נאבקת זה כמה חודשים בכוונה לגרשם. לדבריהם, המצב בליבריה טרם

התייצב, ומשמעותה של חזרתם למדינה היא גזר דין מוות. זה כחודשיים אסורים כמה פליטים ליבריים, בהם נשיא הקהילה איובה קנה, באגף העובדים הזרים בכלא מעשיהו.

ארגוני זכויות אדם חוששים כי הניסיון לגרש את סיסי מאותת לקראת גירוש הקהילה כולה. "מיצינו את כל האמצעים החוקיים, אך אנו עדיין מקווים למחווה הומניטרית מצד מדינת ישראל", אומר עו"ד ארי סירקין, בא כוחם של הפליטים. "זהו יום קשה ביותר עבורי", מוסיפה נעה קאופמן, פעילת עמותת "רופאים למען זכויות אדם" המלווה את מאבקה של הקהילה. "אין לי מושג מה איסמעיל ימצא בארצו, הרי ברור שביתו אינו קיים עוד. קשה לי להבין כיצד המדינה מצפה מפליט לשוב למדינה שבה כל משפחתו נרצחה".