"מתחזים לאופטומטריסטים ומבצעים בדיקות ראייה"
נציגי רשתות האופטיקה התריעו בפני ועדת הכנסת לפניות הציבור כי שרלטנים מתחזים לאנשי מקצוע, מבצעים בדיקות ראייה ורושמים ללקוחות משקפיים ועדשות. משרד הבריאות אינו מפקח על הנעשה בשטח, המשטרה מתקשה באכיפת החוק - והפרצה הולכת ומתרחבת. יו"ר הוועדה, ח"כ סופה לנדבר: "קיבלנו רושם מזעזע שאזרחי ישראל הסובלים מליקויי ראייה נתונים לא אחת בידיים לא מקצועיות של עוסקים בענף, אשר מתנהל ללא פיקוח ואכיפת החוק"
הלכתם לבדיקת ראייה בחנות אופטיקה לצורך התאמת משקפיים? הואילו לבדוק בשבע עיניים בידי מי אתם מפקידים את ראייתכם. כשם שלא הייתם מפקירים את בריאותכם בידי מתחזה לרופא. אם לא נתקלתם על קיר החנות ברישיון של אופטומטריסט מוסמך, מהרו לחפש בודק אחר, מקצועי, עם קבלות, לפני שתגרמו לעיניכם נזק בלתי הפיך. זו איננה אזעקת שווא. שמענו אותה בימים האחרונים בכנסת מפי נציגי רשתות האופטיקה שלדבריהם מקפידים על שיתוף פעולה עם רופאי העיניים ולא יעזו להעסיק פחות מאופטומטריסטים מקצועיים ומוסמכים.
לפקח על העוסקים בתחום, ומקוצר ידיהן של רשויות אכיפת החוק, המשטרה והפרקליטות, שמעודדות את התופעה המסוכנת באדישות ובקוצר הראייה כלפי המתחזים לאופטומטריסטים.
"מה שקורה בשטח גובל בקטסטרופה", הם התריעו בוועדה לפניות הציבור שהתכנסה לדון בתלונות על מדיניות שיווק המשקפיים ברשתות האופטיקה אבל חשפה במהלך הדברים את ההפקרות השוררת בתחום בדיקות הראייה. היא נובעת מאוזלת ידו של משרד בריאות שלא הסדיר לעומק את העיסוק וגם לא חולם
תחקיר
נבדקתם אצל אופטומטריסט? לא בטוח שזה מדויק
שושנה חן
צרכנים רבים התלוננו בשנה האחרונה על טעויות בנוגע להתאמה נכונה של משקפיים. בבדיקה שערכנו נשלחו סוקרים לבדיקות ראייה במספר חנויות - וחזרו עם תוצאות שונות מחנות לחנות. ועוד - לקוחות שלא היו מרוצים לא זכו לקבל את כספם בחזרה. במועצה הישראלית לצרכנות אומרים כי עולה תמונה קשה של שירות לקוי וחוסר מקצועיות
מהתלונות עלה כי רוב הרשתות אכן מסרבות לערוך בדיקות ראייה ללקוחות, גם תמורת תשלום מיוחד, ומעדיפות לספק את המשקפיים רק על פי מרשם של רופא עיניים. אבל היו מקרים של בדיקות לא מדויקות שנערכו בידי אנשים לא מקצועיים. היו גם מקרים שבהם סירבה החנות למסור ללקוח את תוצאות הבדיקה אלא בתנאי שיזמין אצלה משקפיים או עדשות מגע. אלא שהפן הצרכני של הבעיה התגלה כזניח.
יו"ר הוועדה, ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו), אמרה כי בסוף 2006 פעלו בישראל 1,139 אופטומטריסטים בעלי רישיון של משרד הבריאות, כמחציתם חברי מועצת האופטומטריסטים שהיא האיגוד המקצועי שלהם. על פי החוק רשאים לבצע בדיקות ראייה, מלבד רואי עיניים או מתמחים במחלות עיניים, גם מי שעברו הכשרה והתמחות בלימודי האופטומטריה וסיימו בהצלחה את בחינות הרישוי של משרד הבריאות.
בפועל, השתרבבו לענף פיראטים לא מעטים. חלקם הסתננו גם לרשת זו או אחרת. המרכז למחקרים צרכניים בדק את התופעה על ידי שליחת שלושה סוקרים לחנויות האופטיקה, שם עברו בדיקות ראייה. אחד נהנה מראייה תקינה, שני סבל מליקוי קל ושלישי מליקוי מורכב. מהשוואת המרשמים שקבלו מהחנויות השונות עלה חוסר התאמה בתוצאות. רופאי העיניים ד"ר יורם ביגר וד"ר יורם שוחט הסבירו כי בדיקות לא מדויקות מייצרות משקפיים מעוותות שעלולות להחמיר בעיות רפואיות קיימות ולהוליד חדשות - החל מכאבי ראש עקב מיקוד ראייה לקוי, דרך ליקויי למידה, קשיים בראיית לילה ונהיגה, וכלה בזיהומים ודלקות בקרנית ובלחמית העין שעלולות להידרדר לעיוורון.
רואים 6:6? פיראטים ברשתות האופטומטריה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
יו"ר מועצת האופטומטריסטים, יורם לוי, אמר שהאיגוד המקצועי פועל למיגור תופעת המתחזים הפיראטים באמצעות משרדי חקירות פרטיים ותלונות למשטרה. הבעיות עם אכיפת החוק מתחילות בתחום האפור שהתגלה ברישוי הממשלתי. החוק מתיר גם לסטודנטים מתמחים לבצע בדיקות ראייה ומגביל אותם למקום הלימודים. אך בפועל, נאלצים הסטודנטים לבצע את הבדיקות במקום עבודתם בחנויות האופטיקה. לדבריו, עד היום לא הוסדר עניין ההתמחות בתקנות ויש דעות שונות לגבי משך ההתמחות ומסגרתה. גם אין אחידות דעים לגבי היקף הניסיון הקליני. לוי התריע שבודקים לא מיומנים עלולים לפספס מקרים שמחייבים התערבות של רופאי עיניים ולגרום לעיוורון ולאירוע מוחי.
הבעיות מחמירות דווקא במקרים שבהם מצליח האיגוד לשתף את רשויות החוק. העסקת החוקרים הפרטיים הניבה 19 תלונות למשטרה ו-13 כתבי אישום שהסתיימו בעסקאות טיעון. איש לא נשלח לכלא. המועצה לא מתייאשת ועדיין מעסיקה את משרדי החקירות בתקווה לצוד מקרים נוספים או לפחות ליצור אי שקט בשטח. המרכז למידע ומחקר של הכנסת שביקש את תגובת המשטרה דיווח לוועדה את תשובתה לפיה רק תיק אחד נפתח בשנתיים האחרונות על עבירה על חוק האופטומטריה וגם הוא נסגר "מחוסר עניין לציבור".
נציגי רשתות האופטיקה תלו חלק מהאחריות בחוסר המודעות או האדישות של צרכני המשקפיים. לדבריהם, על הלקוחות להקפיד שבדיקת העיניים בחנות מתבצעת אך ורק בידי אופטומטריסט שמציג לראווה את תעודת הסמכתו ואת רישיונו, בדיוק כפי שינהגו בבואם לבדיקה אצל רופא כלשהו.
ומה חלקו של משרד הבריאות ב"קטסטרופה" שתארו הרשתות?
ד"ר אמיר שנון, מנהל המחלקה למקצועות רפואיים במשרד, הודה בוועדה כי הם לא מקיימים פיקוח יזום לאכיפת חוק האופטומטריה בשטח, כמו שאינם מפקחים על המתרחש ביתר המקצועות הרפואיים. המשרד מגביל את הפיקוח שלו על בעלי הרישיונות בלבד. לדבריו, המתחזים הם עבריינים פליליים ובתור שכאלה הם בסמכות המשטרה ולא של משרד הבריאות. אחד ממשתתפי הדיון העיר כי "המשטרה מחפשת את הגנבים תחת הפנס והם נופלים לה בין הכיסאות".
ד"ר שנון אמנם מודע לחורים הגדולים ברשת הפיקוח אבל מתחמק מאחריות בנימוקים של "מחסור בתקציב ומצוקת כוח אדם". הבעיה בעיניו היא למה המשטרה לא עושה דבר ואינה גורמת להרתעה. מישהו צריך להסביר לציבור מה קורה בשטח ולהזהיר אותו. אבל מי? תשובה לא ניתנה. גם בעניין התנאי של חנויות מסוימות לבצע בדיקת ראייה רק למי שיתחייבו לרכוש ממנה את המשקפיים, לא מדובר בעבירה על החוק כל עוד התנאי הוצג מראש ללא הטעייה.
ח"כ לנדבר סיכמה את הדיון המביך בדרישת משרד הבריאות להשלים את תקנות ההתמחות של האופטומטריסטים ולהדק את הפיקוח על הענף בביקורי פתע בחנויות ובחיוב הבודקים להציג את רישיונם ולשאת תג זיהוי מתאים. מהשר לביטחון פנים היא דורשת שלא לסגור את תיקי המתחזים מחוסר עניין לציבור. "קיבלנו רושם מזעזע שאזרחי ישראל הסובלים מליקויי ראייה נתונים לא אחת בידיים לא מקצועיות של עוסקים בענף אשר מתנהל ללא פיקוח ואכיפת החוק, ואסור למדינה להפקיר את בריאותם", אמרה בסיכום.
מומלצים
