הדמיון המזעזע 21 שנה אחרי: חתונה, תאונה ומוות

תעתועי הגורל: 21 שנה לאחר שסלימאן אבו-גאנם משכונת ג'ואריש ברמלה נהרג בתאונת דרכים בדרכו לחתונה, נהרג בנו מוחמד, בנסיבות דומות - בתאונה בצומת בית קמה, כשהיה בדרך לחתונה ברהט.

תאונה למדינה - פרויקט מיוחד ב-ynet

בני המשפחה, שמקבלים עדיין, כשלושה שבועות לאחר התאונה הקטלנית, מנחמים מכל רחבי הארץ - בטוחים שיד האלוהים היא זו שלקחה את האב והבן. "אי אפשר להסביר דבר כזה", אמר טאלב אבו-גאנם, אחיו הגדול של האב, שגידל את מוחמד מאז התאונה הראשונה.

מכת הגורל הראשונה של משפחת אבו-גאנם התרחשה לפני 21 שנה. סלימאן אבו-גאנם היה אז בן 21. הזמן: יום שישי, יומיים לפני תחילת צום הרמדאן. הוא נסע עם עוד כמה קרובים לחתונה של בן משפחה בצפון הארץ. הם היו בדרך לאסוף קרוב משפחה באזור השפלה, ושם באחד העיקולים התרחשה התאונה הקטלנית.

אב ובנו. קבר ליד קבר בבית הקברות המוסלמי ברמלה (צילום: אבי מועלם)

הם עברו לאסוף מישהו מאזור מודיעין, ושם באחד העיקולים התרחשה התאונה בה הוא מצא את מותו. אשתו של סלימאן, גלמה, היתה בדיוק בחודשי הריון מתקדמים עם מוחמד (חמודי) שלא זכה לראות את אביו. סלימאן הותיר אחריו בת ושני בנים. "סיפרתי לו על אבא שלו, ואיך שהוא נהרג בתאונת דרכים", קונן טאלב כשדמעות בעיניו. "למרות שהיה לו רכב, חמודי בעצמו לא אהב לנהוג. תמיד הוא דאג שאנשים אחרים ינהגו במקומו - כאילו פחד מגורל דומה כמו של אבא שלו".

"לא ענו לי והבנתי שמשהו רע קרה"

לפני שלושה שבועות שוב חגגה משפחת אבו-גאנם חתונה. הפעם הוזמנו בני המשפחה לשמחה ברהט. הזמן: יום שישי - כמה ימים לפני תחילת צום הרמדאן. חמודי אבו גאנם, בן 21, עולה לרכב עם קרובי משפחתו בדרך לחתונה. בהגיעם לצומת בית קמה איבד הנהג את השליטה על הרכב והתהפך. חמודי ועוד ובן דודו, איברהים, בן 11, נפצעו אנושות.

"אני כבר היית ברהט, אבל משהו הציק לי", נזכר טאלב ומוציא את מכשיר הטלפון הנייד שלו, כדי להראות את מספר השיחות שהתקשר לחמודי ולבנו שהיה אף הוא ברכב. "זה היה מוזר כי הם לא ענו לי. חייגתי וחייגתי ולא ענו. הלב שלי

התחיל לדפוק. פתאום ראיתי אנשים מדברים בצד בלחש על משהו, והבנתי שקרה משהו רע". טאלב לא חיכה הרבה. הוא עלה לרכב ונסע לכיוון מקום התאונה - 10 ק"מ מרהט.

"נסעתי לכיוון התאונה וידעתי שקרה אסון. לנגד העיניים שלי ראיתי את אחי סלימאן וידעתי שקרה משהו לחמודי. כאילו הזמן עצר 21 שנה, וחזר בדיוק לאותו יום שחור", הוא מספר. כשהגיע למקום התאונה, הוא ראה את חמודי שוכב על הכביש. "העלתי אותו בידיים לאמבולנס,ובדרך ניסו לבצע בו החייאה. הבנתי שפה מדובר בגורל. שאין סיכוי שהוא ייצא מזה. בדרך הבנתי שגם הנכד שלי, בן 11, נהרג. הרגשתי ממש איך השמיים נפתחים ולוקחים את האנשים הכי יקרים לי".

במקום להיפגש בשמחה ברהט, נפגשו בני משפחת אבו-גאנם בבית הקברות ברמלה. אלפים הגיעו לבית הקברות המוסלמי בעיר בכדי לתמוך במשפחה ברגעיה הקשים. "זה היה כאב שחוצה את כולם: ערבים, יהודים ונוצרים. כל מי שיש לו נשמה ושמע על המקרה הגיע", משחזר טאלב. "המשפחה שלנו מרוסקת, ונראה שאנחנו נצטרך עזרה מפסיכולוגים כדי להשתקם. כל יום מגיעים אלינו 50 איש בערב לנחם, אבל אחרי שהם הולכים אנחנו נשארים הכאב. אני קורא לכל אלה שמתפרעים על הכביש לבוא ולראות מה קורה אצלנו. איך מתפרקת משפחה".

על צירוף המקרים המצמרר הוא מסכם: "לצערי, במקרה שלנו הגורל החליט לבקר פעמיים ולקחת את חמודי בדיוק ביום שהוא לקח את אבא שלו. אין לי הסבר לזה. שניהם מתו בתאונת דרכים, שניהם בני 21, שניהם היו בדרך לחתונה, יומיים לפני צום רמדאן. נראה לי שיש מישהו שיוכל להסביר דבר כזה".