ועדת חוקה אישרה הקלות בפיטורי עובדי מדינה
וועדת חוקה חוק ומשפט אישרה תיקון בחוק שירות המדינה שקבע מסלול קצר לפיטורי עובדים, המרכז בידי הנציב את האחריות לפיטורי עובדי מדינה על רקע אישי ומאפשר הקלה בנהלי הפיטורים. ארגוני העובדים מתנגדים בחריפות
ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק שירות המדינה, לפיו נציב שירות המדינה ירכז את האחריות לפיטורים של עובדי מדינה, הקשורים באופן אישי במעשיו ומחדלים של העובד ואינם נעשים לשם צמצום תקני כוח האדם או פיטורים מסיבות כלכליות-תקציביות. משמעות התיקון בחוק, שיזם משרד המשפטים, היא הקלה גדולה לממשלה בפיטורי עובדים.
כיום מחולקת הסמכות לפטר עובדים בשירות המדינה על רקע אישי בין מנכ"לי משרדי הממשלה לבין בית הדין המשמעתי. החוק ירכז את הסמכות בידי הנציב וימנע את הפיצול בסמכויות.
עם זאת, הוועדה החליטה לרכך את נוסח החוק כך שסמכות הפיטורים שבידי הנציב תוגבל רק למקרים של אי התאמה של העובד לתפקיד ולא בגלל עבירות משמעת. זאת, בניגוד לטענת הממשלה בדברי ההסבר להצעתה, לפיהם קיים בפועל קושי רב להבדיל בין שני סוגי הפיטורים, כאשר ברוב המקרים אף קיימת חפיפה מלאה או חלקית בין העילות לפיטורים. התיקון לחוק גם ישאיר בידי העובדים את הזכות לקבל שימוע לפני פיטוריהם.
"עילה למשבר ביחסי העבודה"
נציגי ההסתדרות הכללית והלאומית, שנכחו בדיון בוועדה, הגיבו בזעם על אישור התיקון לחוק. "הסתדרות עובדי המדינה שוקלת צעדים נגד הממשלה בגלל ניסיונה לגנוב סמכות מחוץ להסכם הקיבוצי, שמהווה שבירת כלים ועילה למשבר ביחסי העבודה", אמר נציג ההסתדרות, עו"ד יאיר אלגאווי, "המדינה פוגעת בסטטוס-קוו של מערכת יחסי העבודה בעשיית שינוי מהותי ועמוק לעומת ההסכם הקיבוצי החדש".
"עקיפת בית הדין למשמעת והעברת הסמכויות מהמנ"כלים יוצרת מסלול קצר לפיטורים לפי שיקול דעת או שרירות לב של פקיד. המדינה, שאינה מעונינת בהידברות, נוהגת שלא בתום לב". עו"ד אלגאווי הוסיף בשיחה עם ynet כי: "עובדי המדינה לא אמרו את המלה האחרונה ויעשו הכל כדי למנוע את קבלת החוק החדש במליאת הכנסת".
הסתדרות העובדים הלאומית טענה בנייר עבודה שהוגש לוועדת כי מדובר ב"הצעת חוק דרמטית שעשויה לקפח את זכויות העובדים בטענות כלליות של חוסר התאמה". הלאומית הציעה להחליף את הסמכות הבלעדית של הנציב להחליט על פיטורי עובד במנגנון קבוע מראש שיורכב מנציגי הנציבות וארגוני העובדים שיבחנו את המקרים של אי ההתאמה. אחרת יהיה בכך "כרסום ניכר במעמד העבודה המאורגנת שיחסום עובדים מלהגן על משרתם במקרים של פיטורים שרירותיים".
הממשלה: "ההתנגדות נובעת מאי-הבנה"
נציגי הממשלה ציינו בתגובה לטענות אלה, כי מקורן ב"בלבול או בחוסר הבנה", שכן, הצעת החוק בסך הכל מחליפה נורמה שקיימת בפועל בפסיקה. הם הדגישו כי ראוי להעביר את הסמכויות לגורם מקצועי, כיוון שמסירתן למנכ"לים היא מורשת המנדט הבריטי, ובהיותם מינויים פוליטיים, גם הפיטורים עלולים להיות ממניעים פוליטיים.
בנוסף, טענו נציגי המדינה כי נהלי הפיטורים אינם חלק מההסכם הקיבוצי אלא נקבעו בתקשי"ר בהתייעצות עם ארגוני העובדים. עוד ציינו כי בפועל, הנציב יאציל את סמכות ההחלטה על עובדי הנציבות והוא עצמו יפסוק בערעורים על החלטות פיטורים. בנוסף קיימת מעל הנציבות הערכאה השיפוטית של בית הדין לעבודה להגנה על זכויות העובדים.
לפנייה לכתב/ת 
