מתגיירת שאינה שומרת שבת נחשבת יהודיה?
שאלה:
גויה שהתגיירה גיור אורתודוכסי ואינה שומרת שבת - האם היא יהודיה? (אורן, שפלה)
תשובה:
אורן שלום.
אדם מאומות העולם הרוצה להתגייר, מקבלים אותו, בתנאי שהוא רוצה להיות יהודי שלם, כלומר, שיקבל עליו עול מצוות: "...וכן לדורות כשירצה העכו"ם להיכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה - ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא - טבילה וקרבן ... ובזמן הזה, שאין שם קרבן צריך מילה וטבילה וכשיבנה בית המקדש יביא קרבן". (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג)
נחלקו בגמרא, לגבי אנשים שהתגיירו בגלל סיבה חיצונית, כמו "איש שנתגייר לשום אישה, ואחד אישה שנתגיירה לשום איש, וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים, לשום עבדי שלמה" מה דינם; ישנה דעה הסוברת ש"אינן גרים, דברי ר' נחמיה; שהיה רבי נחמיה אומר: אחד גירי אריות, ואחד גירי חלומות, ואחד גירי מרדכי ואסתר - אינן גרים", אולם להלכה נפסק: "כדברי האומר כולם גרים הם", ורק לכתחילה אין מקבלים אותם. (תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כד, ב) וכך פסקו הרמב"ם והשולחן ערוך: "... ואם לא בדקו אחריו, או שלא הודיעוהו שכר המצות ועונשן, ומל וטבל בפני שלושה..., הרי זה גר , אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומָל וטָבַל - יצא מכלל העובדי כוכבים, וחוששים לו עד שתתברר צדקתו; ואפילו חזר ועבד עבודת כוכבים, הרי הוא כישראל מומר שקדושיו קדושין."( שולחן ערוך יורה דעה סימן רסח סעיף יב)
סוגיה זו בדבר כוונותיו הטהורות של המתגייר/ת העסיקו את הפוסקים בכל הדורות, מאז שלמה המלך ושמשון שנשאו נשים נכריות, ולדעת חז"ל הן התגיירו, שכן, "אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא ידיד ה' נשאו נשים נכריות בגויותן, אלא סוד הדבר כך הוא, שהמצוה הנכונה כשיבא הגר או הגיורת להתגייר, בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיִטול, או בשביל שרָרָה שיזכה לה, או מפני הפחד בא להכנס לדת, ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באישה יהודית, ואם אישה היא - בודקין שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל, אם לא נמצא להם עִילָה - מודיעין אותן כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות כדי שיפרושו, אם קיבלו ולא פירשו, וראו אותן שחזרו מאהבה מקבלים אותן - שנאמר ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה." (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה יד)
כלומר, תפקידם של בתי הדין הוא לברר האם כוונתו של המתגייר רצינית, ואם התשובה חיובית, מגיירים אותו.
בתקופות מסוימות, כאשר היה חשש של נישואי תערובת, היו פוסקים שהקילו יותר בבדיקות הנדרשות, למשל הרב מאיר עוזיאל זצ"ל (שהיה רב ראשי בשנים הראשונות של הקמת המדינה, והתייחס רבות, לבעיות מודרניות ואקטואליות), כותב, שאמנם ההלכה הפשוטה היא שאין מקבלים גרים כאשר באים בגלל אינטרס צדדי כנזכר, "אולם בדורנו זה, שהפִרצָה מרובה בנשואי תערובת בדרך אזרחי, (נישואים אזרחיים עם גויים), נאלצים אנו במקרה רבים לגייר את האיש או את האשה, כדי להציל מאִסור בעל בַת אֵל נֵכָר, את האיש או את האשה מישראל, ולהציל גם את הבנים אשר יוָלדו להם, שהם אבודים מישראל, וסומכים בזה על דעת רבינו ומאורינו הרמב"ם ז"ל שכתב: 'ואף כי הנטען על השפחה ונשתחררה אינו יכול לישאנה לכתחלה, כאשר פסקנו בדברים אלה שישחררנה וישאנה, פסקנו כך מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו, וסמכו על אומרם עת לעשות לה' הפרו תורתך" (שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סימן סג). כלומר, במצבים שיש חשש שנישואי התערובת יגברו, ושהילדים יהיו גויים, סומכים על ההלכה, שבדיעבד הגיור תופס, גם המניעים אינם טהורים.
אמנם, ישנם פוסקים שאינם מקילים כדעה זו, ועל כך ניטש הויכוח הידוע גם בימינו.
מכל מקום, לשאלתך, גויה שהתגיירה בגיור אורתודוקסי, חזקה על בית הדין שבדק וחקר ושאל את המתגיירת, והגיע למסקנה, שכוונתה רצינית, ולכן קיבלוה כדת וכדין. גם בבתי הדין המקילים, נדחים חלק מהמועמדים לגיור, בגלל התרשמות הדיינים, שאין כוונתם אמיתית, וגם על כך יש ביקורת...
ממילא, גם אם אחר כך אינה מקיימת חלק מהמצוות, אין הדבר פוגם בגיורה, ודינה ככל אדם מישראל, שגם אם חטא, ישראל הוא. כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
