האם מותר להתפלל למות ולסכן את עצמנו?
שאלה:
האם אפשר להתפלל למות/לסכן עצמנו?
ברור שעל פי היהדות התאבדות אסורה מכל וכל, ואנו אפילו מצווים להישמר לנפשותינו. והאם עדיין מותר ליהודי להתפלל לה' שה' ימיתו? האם מותר ליהודי לבחור בעבודה מטיבה מעמידה את האדם בסיכון (ניקוי חלונות במגדל גבוה או להתנדב לתפקידים קרביים) בהנחה שבכך האדם מגדיל את הסיכון שלו למות? (אברם)
תשובה:
אברם שלום וברכה,
קדושת החיים היא ערך מרכזי ביהדות, וכמעט כל המצוות נידחות כדי להציל חיים.
התאבדות, או כל פעולה המקרבת מוות אסורה מכל וכל, ונחשבת כהריגה. הסביר זאת הרב דוד בן זמרה (הרדב"ז), "לפי שאין נפשו של אדם קניינו - אלא קניין הקב"ה כמו שנאמר )יחזקאל יח( הנפשות לי הם". (בפירושו לרמב"ם הלכות סנהדרין פרק יח)
גם אדם שגוסס, אין היתר לקרב את מותו (שולחן ערוך יורה דעה סימן שלט), ואפילו אם אדם מתייסר, מותר להקל על ייסוריו, אך לא לקרב את מותו.
הסברים רבים נאמרו באיסור זה, למשל, הרב ד"ר עמנואל יעקובוביץ (שהיה רבה הראשי של אנגליה כותב בספרו הרפואה והיהדות: "ערכם של חיי אדם הוא ללא שיעור, ולפיכך אינו ניתן לחלוקה, כל חלק וחלק מהם הוא אינסופי. יוצא, איפוא, שלשבעים שנות חיים אותו ערך בדיוק כלשלושים שנה, או שנה אחת, או שעה אחת, או שניה אחת... אם ייגרע מערכם של חיי אדם אחד בשל קיצו המתקרב, יפסידו חיי אדם בכלל את ערכם המוחלט ויקבלו ערך יחסי - יחסי לגבי תוחלת חייו, מצב בריאותו, תועלתו לחברה, או כל מודד שרירותי אחר. יהא אז צורך לדרג בני אדם ושני אנשים לא יהיו לעולם בעלי ערך שוה. ברגע שנפגע בחייו של איזה חולה שהוא על ערש מותו משום שהם חסרי ערך, אנו פוגעים בערכם הבלתי מוגבל של חיי כל אדם ואדם וקובעים להם מימדים מוגבלים". (עמ' 152)
החיים הם אתגר שיש להתמודד איתו, ולכל אחד נועדה מטרה שרק הוא יוכל לקיימה. על כן, האדם צריך להתאמץ לחיות ולמלא את ייעודו.
עם זאת, ישנם מקרים מסוימים שבהם הותר להתאבד, או להתפלל למות.
שאול המלך, כאשר ראה שהפלשתים יעשו בו כרצונם ויתעללו בו אם יתפסוהו בחיים, נפל על חרבו ומת (שמואל א פרק לא), והפוסקים כתבו שבמקרים דומים מותר להתאבד (שולחן ערוך יורה דעה סימן שמה) וכך גם דנים על מותם של אנשי מצדה.
בתלמוד מסופר על רבי יוחנן שדעתו השתבשה עליו, וחכמים התפללו עליו שימות (בבא מציעא דף פד). וכן מובא במדרש מעשה מעניין בנידון: "מעשה באשה אחת שהזקינה הרבה, ובאת לפני רבי יוסי בן חלפתא. אמרה לו: 'רבי, הזקנתי יותר מדאי, ומעכשיו חיים של ניוול הם, שאיני טועמת לא מאכל ולא משקה ואני מבקשת להפטר מן העולם'. אמר לה: 'איזו מצוָה את למודה לעשות בכל יום'? אמרה לו: 'למודה אני, אפילו יש לי דבר חביב, אני מנחת אותו, ומשכמת לבית הכנסת בכל יום'. אמר לה: 'מנעי עצמך מבית הכנסת שלשה ימים זה אחר זה'. הלכה ועשתה כן וביום השלישי חלתה ומתה" (ילקוט שמעוני תורה רמז תתעא). כלומר, במצבים של מחלה, ייסורים וכדומה מותר להתפלל לבוא המוות.
לעומת זאת, אדם שאינו בכלל אלו הנזכרים אסור לו להסתכן או לגרום אף בעקיפין למותו.
אין הדבר נוגע לעבודות מסוכנות, כגון טיפוס על מגדלים, מכיוון שעבודות כאלו הותרו, כי הסבירות ורוב הסיכויים הם שאנשים אינם נהרגים בעבודות כאלו.
כל טוב ושמחה בחיים (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
