סלמי עלינו - הנקניק הישראלי שזכה בתחרות

תחרות הנקניקים המסורתית מתקיימת כבר שני עשורים בבסט, עיירה קטנה בדרום הולנד. שורשיה ההיסטוריים של התחרות הזאת מצויים בעמק הלואר שבצרפת, שם פעל ארגון "אבירי הנקניק והבשר‭,"‬ שנועד לקדם את רמתם המקצועית של יצרני הנקניקים במחוז. אלא שהתחרות הצרפתית הייתה פתוחה רק לתושבי צרפת, ויתר יצרני הנקניק ברחבי העולם לא הורשו להשתתף בה. ב‭1986-‬ החליטו ההולנדים לאמץ את הרעיון ולקיים תחרות דומה, שתהיה פתוחה ליצרנים מכל העולם. כ‭700-‬ סוגי נקניק של כ‭100-‬ יצרנים נשלחים מדי שנה לתחרות בהולנד, רובם מגיעים ממדינות אירופה - אוסטריה, גרמניה, צרפת, בלגיה, שווייץ - בהן תעשיית הנקניקים משגשגת, אך אין זה נדיר לראות גם נקניקים מארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, סין ויפן, וכן, החל מהשנה אפילו מישראל.

העובדה שישראל, בניגוד לרוב המשתתפות בתחרות, נעדרת מסורת מפותחת בתחום השרקוּטרי, לא הפריעה לחנן אברמוביץ' ולבנו רן, בעליו של מפעל הנקניקים "קרל ברג" הישראלי, לשלוח לתחרות 35 קילוגרמים של בשר, הכוללים 13 סוגי נקניקים, בהם נקניקים מבושלים, מעושנים וחיים, כמה סוגי פסטרמות ושני סוגי נקניקיות.  

(צילום: מיכאל קרמר)

המוצגים נארזו בתוך ארגזי קירור ונשלחו בדואר רשום להולנד. כל המיסים שולמו וטופסי התחרות מולאו, אלא שכעבור יומיים התקבלה בישראל הודעה מהמכס ההולנדי, שאי אפשר לשחרר את הארגז מהמכס, והוא אינו יכול לעשות את דרכו לאתר התחרות. הנימוק: כמות הנקניקים שנשלחה גדולה מכדי להיחשב כדוגמאות לתחרות, ויש צורך באישורים וטרינריים כדי להכניסם למדינה.

"הסברנו להם בטלפון, שזאת סחורה שנשלחה להולנד רק לצורכי תחרות, אבל לשווא‭,"‬ מספר דני שנור, אחד מאנשי ההנהלה במפעל הישראלי. "שופטי התחרות אפילו הסכימו להגיע לנמל התעופה כדי לבדוק את המוצרים במקום, ומזכיר התחרות בכבודו ובעצמו התערב, אבל אנשי המכס לא ויתרו וסירבו לכל הצעת פשרה. שופטי התחרות ניסו לנחם אותנו ואמרו שאנחנו יכולים לקבל תעודת השתתפות בתחרות ולסגור כך את העניין, אבל אותנו עניין לקבל פידבק אמיתי מהשופטים. לא הייתה ברירה - ידענו שניאלץ לבלדר את הסחורה להולנד‭."‬

נקניקים עם סיפור כיסוי

בדרך כלל כיוון ההברחות הוא הפוך: מהולנד לישראל. הפעם הוחלט לשנות צד. נותרו ימים ספורים עד לסיום התחרות, והאב ובנו התארגנו בקדחתנות. שנור הזמין כרטיסי טיסה לאמסטרדם, אירגן לעצמו צידנית ואף חשב על סיפור כיסוי, למקרה שייאלץ להסביר מדוע הוא סוחב על עצמו קילוגרמים של נקניק. כדי שהסיפור יהיה מושלם, אשתו ובנו בן השנתיים הצטרפו אליו. "החלטנו שאם מישהו יעצור אותנו, נגיד שאנחנו אוכלים כשר, ועד שנמצא לעצמנו מסעדה כשרה, הבאנו קצת נקניק, שיהיה מה לשים בסנדוויצ'ים. הרי אי אפשר להשאיר ילד בן שנתיים רעב‭."‬

הנקניקים, מיותר לציין, מכילים בשר חזיר, אבל בואו לא נהיה קטנוניים. כדי שהכלבים בנמל התעופה לא יתעניינו יתר על המידה בתוצרת הריחנית שלהם, סחבו שנור ואשתו את הצידנית איתם במטוס. כשפסעו במסלול הירוק, נשמו עמוק, בלעו רוק, קראו היטב את השלטים המסבירים בשתי שפות שאסור בתכלית להכניס למדינה מוצרים העשויים מבעלי חיים - ועברו במצח נחושה. זה הצליח. בעמדות הבידוק לא התעורר שום חשד, כשהמשפחה הקטנה פסעה במסלול הירוק.

"כבר בדרך מנמל התעופה התקשרנו לאיש הקשר שלנו בתחרות, ושמענו שהשופטים סיימו את עבודתם, אבל הסכימו להמתין למוצגים שלנו. המאמץ השתלם. השופטים, מסתבר, התרשמו לא רק מדבקותם במטרה של היצרנים הישראלים, שהתעקשו לקחת חלק בתחרות למרות הקשיים, אלא גם מהמוצרים עצמם.

ציון מושלם לפסטרמה

במהלך התחרות בוחן חבר השופטים את הנקניקים על פי כמה פרמטרים: טקסטורה, מראה, טעם (התיבול לעומת טעם הבשר‭,(‬ צורת החיתוך ופריסת הנקניק, והתחושה המתעוררת בפה כשלועסים אותו. התוצאות שהשיגו הישראלים היו נאות.

את הציון הגבוה ביותר השיגה הפסטרמה עגל, שעשויה, אגב, יותר מחזיר מאשר מעגל. היא קיבלה את הציון המושלם 50 מתוך ‭,50‬ בלי שום הערות, וגרפה מדליית זהב. נקניק נוסף שזכה במדליית זהב מתהדר בשם הבלתי אפשרי דורוגובצסקיה. זהו נקניק מעושן, טחון גס מאוד, המשובץ בחתיכות שלמות של בשר.

נקניק חי בסגנון רומני, העובר תהליך ארוך של הבחלה וייבוש במשך ארבעה שבועות, קיבל את הציון 49 מתוך ‭,50‬ עם הערה שהמעטפת יבשה מעט יותר מדי. נקניקיות הברטוורסט הבהירות והעדינות קטפו מדליית כסף. בסך הכל קיבלו היצרנים הישראלים 5 מדליות זהב ו‭8-‬ מדליות כסף.

מתי בכלל הפכו יצרנים ישראלים למומחים כאלה בנקניקים?

"זה לא שבקרוב גרמנים ושוויצרים יאכלו נקניקים מיובאים מישראל, אבל הוכחנו שגם ישראל יכולה. אנחנו לומדים מוצרים מכל העולם ומפתחים מוצרים משלנו. בנקניקים ובפסטרמות אין חוכמות. אם משתמשים בבשר נחות רק כדי לתת נפח, זה יורגש בסוף התהליך. יש אין ספור פטנטים להגדיל את הנפח על חשבון האיכות: שומן מלאכותי, מים מוזרקים ועוד. אנחנו לא מאמינים בזה, אלא בשימוש בדבר האמיתי".  

אפשר להכין בבית. נקניקיות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

"אגב, ישראל מייצאת כבר שנים נקניקים, אבל בעיקר נקניקים כשרים. לדעתי, אין כמובן מה להשוות בין הכשרים ללא כשרים. הלא כשרים מנצחים בגדול. לנקניקים הלא כשרים מכניסים הרבה פעמים חמאה או חלב. אני גם יכול להעיד שנקניק שעשוי מחזיר תמיד יהיה טעים יותר. המהדרין בכלל טוענים, שבשר סוס הוא האידיאלי לתעשיית הנקניקים. אבל כיוון שאסור בארץ לשחוט סוסים לצורכי מאכל, קשה לי לקבוע עמדה בנושא הזה".

נקניקיות תוצרת בית

נקניקים הם עסק מסובך להכנה ביתית בעיקר בשל הטמפרטורה והלחות המבוקרות הנדרשות לתהליך הייבוש. נקניקיות לעומת זאת, אפשר לייצר בבית, בהנחה שתשיגו מעיים טבעיים או סינתטיים למילוי (מוכרים אותם באטליזים איכותיים‭.(‬ קבלו גרסה כשרה לנקניקיות ביתיות, נטולות חומרים משמרים ‬ושאר  מזיקין (מי שרוצה יכול להחליף את בשר הבקר בבשר חזיר).

נקניקיות פרנקפורטר

המרכיבים:

2 ורבע ק"ג צוואר בקר טחון דק

3 כפות זרעי כוסברה טחונים

1 וחצי כפיות אבקת פלפל צ'ילי

1 וחצי כפות מלח

1 בצל קצוץ דק (אפשר מגורר בפומפיה)

1 כוס אבקת חלב פרווה (מי שאינו מקפיד על כשרות יכול להשתמש באבקת חלב דל שומן)

5 שיני שום כתושות

2 כפיות סוכר

1 כוס מים

3 מטרים מעיים טבעיים של כבש שטופים היטב

אופן ההכנה:

1. מכניסים את כל המצרכים למעט המעיים למעבד מזון עם להב ברזל, ומעבדים עד שהבשר טחון דק מאוד והתערובת  הומוגנית.
2. ממלאים את המעיים בתערובת, יוצרים נקניקיות באורך של כ‭15-‬ ס"מ ומגלגלים אותן. אפשר לבשל את הנקניקיות במים, לטגן, לצלות על מנגל או להוסיף לתבשילים כמו שוקרוט.