נאות סמדר - גבינות עם כוונות

צרחות הטווסים המהלכים בין בתי קיבוץ נאות סמדר קורעות את דממת הבוקר בשעה 5:30. חברי הקיבוץ, לעומת זאת, מתכנסים לחצי שעה של שתיקת בוקר. כך מתחיל היום בו ישולבו עבודה פיזית עם עבודת האדם על עצמו, שיחות והתבוננות על מערכות יחסים עם שתיקות, פריחה יצירתית עם נוף מדברי.

"קיבוץ נאות סמדר שבדרום הר הנגב, הוקם מתוך כוונה לבחון בפועל את סוד שיתוף הפעולה בין בני אדם". משפט זה המתנוסס על קיר המחלבה בקיבוץ נאות סמדר, מרמז על הרוח השורה על המקום המיוחד הזה, ועל האופן המיוחד בו מתייחסים כאן להכל – לחיים, לחברים, לעזים וגם לגבינות. הקיבוץ נמצא בבקעת קטורה שבדרום הר הנגב, 60 ק"מ צפונית לאילת. חברי הקיבוץ וילדיהם, 90 במספר, מתפרנסים בעיקר מחקלאות אורגנית ומהפעלת פונדק דרכים בצומת שיזפון.  

ארכיטקטורה יוצאת דופן (צילום: קיבוץ נאות סמדר)

בחירת הגידולים האורגנים, השואפת לכסות כמה שיותר מתצרוכת הקיבוץ, והיצירתיות המתפרצת מכל פינה בקיבוץ, יוצרים מעין גן עדן קטן שאפשר לטייל בין שביליו המטופחים ולפגוש משמשים, אפרסקים, תפוחים או מטעי שקדים. בנוסף, יש בקיבוץ מטעי זיתים למאכל ולשמן זית, כרמי ענבים למאכל ולייצור יין, שדות חיטה ללחם וגן ירק. המבנים האקולוגים שבקיבוץ שלהם ארכיטקטורה צבעונית יוצאת דופן, ושבילי האבן והגנים הם פרי תכנונם ועבודתם של החברים ב-20 שנות קיומו של הקיבוץ.

עם הזמן, מה שהתחיל כאוסף של עיזים ספורות ועמדה קטנה של פיסטור חלב במטבח, צמח למחלבה שהפכה ליצרנית הגבינות האורגניות המעניינת ביותר בארץ כיום. על מלאכת ייצור הגבינות מופקדת אביבית ידין, יחד עם צוות מסור שמורכב מחברי המקום. אביבית, 53, הגיעה אל עולם הגבינות אחרי תחנות רבות בדרך. כמו רבים מדור המייסדים, השתתפה בקבוצות הלימוד 'האדם את עצמו' שייסד בירושלים בשנות השמונים יוסף ספרא, איש תיאטרון ומנהיג רוחני. לאחר לידת בנם הבכור, החליטו אביבית ועמרי בעלה, חבר בקבוצות הלימוד גם הוא, לגדל אותו בעצמם, והם פנו לדרך חדשה. אביבית עזבה את עבודתה כעובדת סוציאלית, למדה שזירת פרחים יפנית והחלה לעבוד כשוזרת פרחים במוזיאון ישראל ובאירועים שונים, עמרי עזב את עבודתו הצבאית במחלקת מחקר, והחל לעסוק בשמירה ובגננות. כך במשך מספר שנים כשהצעד הבא היה נסיעה להודו. אחרי 5 חודשים בהודו, חזרו לארץ והחליטו לנסות את צורת החיים בקיבוץ, הגשמה למעשה של כל התובנות אותן צברו בקבוצות הלימוד. הם הגיעו לנאות סמדר עם שלושת ילדיהם בשנת 95, חמש שנים אחרי שנוסד המקום.

אל הגבינות הגיעה אביבית לגמרי במקרה. היא שובצה לעבודה במחלבה והחלה לשחק עם החלב, לנסות מתכוני גבינות שונים ולמצוא בעצמה כיוונים חדשים של עיסוק יצירתי.

מהו אותו שיתוף הפעולה שאת סודו אתם רוצים לבחון?

"ההנחה היא", אומרת אביבית, "שבעצם אין שיתוף פעולה בין אנשים. את סוד שיתוף הפעולה אנו מנסים ללמוד על ידי בחינת המכשולים שבדרך. שיתוף פעולה היא האפשרות שלי לעשות משהו יחד עם אדם אחר, בלי שאני מפרידה את עצמי ממנו, בלי מאבקי כוח, בלי אגו, בלי קנאה, בלי צרות עין. העדר שיתוף פעולה מוליד סבל, אותו כולנו מכירים. אבל כשאתה מצליח לשתף פעולה בתוך זוגיות, או בתוך קבוצת בני אדם – זוהי שמחה גדולה. העולם מלא מלחמות, המתחילות כולן ביחסים עם הקרובים לנו". 

(צילום: דפנה דריאל)

איך קשור יצור הגבינות ל"סוד שיתוף הפעולה"?

"תהליך הכנת הגבינות מורכב מעבודת צוות. אצלנו אין מנהל, אלא ראש חוליה. תפקידי מעבר לייצור גבינות, הוא ליצור מקום נעים ומפרה ללימוד 'עצמו של האדם'. מקום בו העובד יוכל ללמוד על עצמו ועל יחסים".

ואיך מתחברת עבודת הנפש עם עבודת המחלבה?

"החיים כאן מעניינים אותי, אין לי רגע דל. יש לי הזדמנות יוצאת דופן ומרחב אישי, להתבונן בדברים שחיים רגילים לא מאפשרים. העובדה ש-90 מחברי המקום הקבועים עושים זאת יחד – מעניקה לכך עוצמה מאוד גדולה".

כמו דברים רבים הנעשים בנאות סמדר באופן שונה, גם שיבוץ החברים בעבודה מגויס לטובת חקירת הנפש. התוצאה: החברים מחליפים תפקיד מידי תקופה "על מנת לזעזע את המציאות ולאפשר לנו להביט בה". חילופי התפקידים, כמו גם סבב הבתים המתרחש אחת לתקופה, מסייעים לשבירת קונספטים מקובעים. "ככל שאדם יזדהה פחות עם תפקידו ויאחז בפחות "תארים" והגדרות, כך יהיה האדם קל יותר ובעל תפיסת מציאות בהירה יותר". כך קרה, אחרי שלוש שנים במחלבה, שאביבית עזבה את המחלבה ופנתה לעיסוקים אחרים בקיבוץ.

הכרמים של נאות סמדר (צילום: קיבוץ נאות סמדר)

לאחר שמונה שנים של הפסקה, שבה לתפקיד. "8 שנים לא הייתי כאן והניסיון הוא מרכיב משמעותי מאוד עבור גבנית", היא אומרת. "אבל מצד שני כשאני כאן, יש לי את כל המרחב להתנסות ולשחק. יש כאן מקום יצירתי שמאפשר לפרוח". ואכן, תוצאות הנסיונות מרשימות. החל ממשקאות יוגורטים, לאסי, יוגורטים עם פירות וסילאן, דרך לבנה, גבינות מתובלות, גבינות מלוחות ועד לגבינות קשות ומיושנות.

"נסיכת" הגבינות היא הערבה - גבינה מלוחה עדינה, רכה ונימוחה. "המלכה" לדעתה של אביבית, היא הצאלה, גבינה קשה בסגנון התום הצרפתית. אביבית מוציאה פיסת צאלה מיוחדת, גוף זהוב עמוק עם מעטפת שחומה, מיושנת 9 חודשים. אני לא יודעת אם זו הגבינה או האוויר המדברי היבש, אבל הגבינה מדיפה ניחוח של פריחה רענן ומרקמה גרעיני ומיושן כמו הטובות שבגבינות אירופה. בנוסף, מייצרת המחלבה את "עין המדבר" – קממבר עיזים בשלה ואת "מור" – בנוסח רוקפור.

"אני עושה גבינות שאולי אינן מהמתוחכמות ביותר", מודה אביבית, "אבל הודות לחומר הגלם המשובח ותהליך הייצור המכיל מינימום מיניפולציות ומינימום תוספים ועזרים, מתקבל הטעם הנקי והעמוק" העובדה שהכל תחת קורת גג אחת – גן הירק, המשמשים והשזיפים, השום האורגני, הסילאן מתמרי המקום – לא מצריכים את המחלבה לרכוש שום מרכיב כמעט מבחוץ, ואני סמוכה ובטוחה שכל המרכיבים הם המשובחים ביותר.

כיום יש בקיבוץ דיר דיר רחב ידיים שכולל 200 עזים ומעניק להן מרחב גדול להסתובב בו. תשומת הלב המיוחדת שמוקדשת למערכות יחסים לא פוסחת על בעלי החיים. "שלא כמו בדירים קונוונציונאלים, הגדיים נשארים לצד אמותיהן מעל חודש לאחר ההמלטה והעזים יוצאות פעמיים ביום למרעה. מכיוון שאנחנו בלב המדבר, אנו מגדלים שדות מיוחדים לצרכי מרעה. כשעצי הפרי בשלכת, העזים רועות במטעים – הן מעשבות את העצים ואוכלות את הפרי שנושר. בנוסף, למען בריאות העזים, אנו מפזרים להן חציר מחוץ לדיר על מנת שינועו ויחלצו עצמות, ולא ירבצו במקומן ימים שלמים". 

העדר חוזר מהמרעה (צילום: קיבוץ נאות סמדר) 

בתמורה, מחזירות העזים יחס דומה. "אני מרגישה שחומר הגלם שמגיע אלי מהמחלבה שווה זהב", אומרת אביבית. "החלב משקף את עבודת הצוות ורוח המקום המושקעת בכל תהליך הגידול, ביחסים שבין אדם לחיה, בין אדם לקרקע ובין אדם לעצמו. התפקיד שלי הוא לנהוג בעדינות בחומר הגלם הנפלא הזה. אני מרגישה שאני, כמו כל אדם אחר כאן, מייצרת את הדבר הכי נכון, הכי בריא, הכי טוב ומשובח לקהל שיקנה את זה", היא מוסיפה בהתלהבות.

שמירה על עקרונות אורגנים היתה קיימת כחלק מתפיסת החיים כאן, עוד לפני שהיו קיימים בכלל גופי הפיקוח האורגני. כיום נמכרים המוצרים בחנויות האורגניות כשכולם מפוקחים על ידי אגריאור ונושאים גם תעודת כשרות. (פרט ליקב, מכיוון שהיינן אינו שומר מצוות).

לכבוד שבועות, הושקה גבינת הרותם – גבינת עזים בנוסח "שברה" המובחלת 10 ימים ועדינה בטעמה. צבעה לבנבן כצבע פרח הרותם המדברי, והיא משובצת בשכבת אזוב טרי מגינת התבלינים האורגנית. במהלך חג השבועות, יפתח הפונדק את שעריו לקהל הרחב וימכור במגוון גבינות ותוצרת מקומית ב-10% הנחה.

דפנה דריאל, "אורגניק מרקט "