התקציב מנופח? בהשוואה עולמית - לא בהכרח

תקציב המדינה, שאושר השבוע סוף-סוף בכנסת, הוא מהתקציבים ה"שמנים" והנדיבים שידענו בשנים האחרונות. מסגרת ההוצאה (דהיינו: הגידול בתקציב משנה לשנה) גדלה ב-3%, אחרי שהוגבלה במשך שנים ל-1.7% בלבד, כגובה שיעור ריבוי האוכלוסין במדינה - משמע שההוצאה לנפש נותרת ללא שינוי. עם הגדלת התקציב, צמח גם הגירעון ועלו גם המסים: המע"מ, מס הסיגריות, המס על הדלק והיטל הבצורת.

תקציב כזה, כמובן, מעורר מיד את אגדת "התקציב הבזבזני והמנופח". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הרי הטביע את המטאפורה המפורסמת על "האיש הרזה" מהמגזר העסקי שנושא על גבו את "האיש השמן" מהמגזר הציבורי. אנשי עסקים מתלוננים בלי הרף על "המסים והבירוקרטיה" שחונקים אותם, ובשיחות סלון ובתגובות באינטרנט עולות תמיד התלונות הנרגנות - מצד מי שמשתכר מספיק בשביל לשלם מסים - על "הממשלה המושחתת" ועל "הפרזיטים שאנחנו צריכים לממן". 

למרבה הצער, שחיתות ובזבוז אכן קיימים ומהווים חלק משמעותי מהתקציב. אמנם, ייתכן שבעולם אידיאלי ניתן היה לנהל מדינה בתקציב מזערי, אבל מי שרוצה תקציב חסכוני יותר, עלול למצוא עצמו מתלונן על תקציבים שקוצצו. בהשוואה למדינות אחרות, מתברר שהתקציב הכחול-לבן אינו גדול באופן חריג.

התוצר המקומי הגולמי של ישראל (דהיינו: סך כל הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה) הגיע בשנת 2008 לכ-190 מיליארד דולר (שהם כ-740 מיליארד שקל).

 תקציב המדינה לשנת 2009 עומד על כ-316.6 מיליארד שקל (כ-80 מיליארד דולר). התקציב עומד, איפוא, על כ-41.6% מהתוצר בשנה הקודמת. הממשלה "גוזלת" כשתי חמישיות מהכסף שהאזרחים "עשו" בזיעת אפיהם בשנה שעברה. זה נשמע הרבה, אך לא בהשוואה בינלאומית.

היקף התקציב והיחס בין התקציב לתוצר שונים מאוד ממדינה למדינה. מרבית המדינות הגדילו באופן ניכר את תקציביהן בשל המשבר הכלכלי, אבל ההבדלים ביניהן נותרו בעינם. כהכללה גסה אפשר לומר, שתקציבי המדינות המערביות המפותחות גבוהים בהרבה ביחס לתוצר, לעומת תקציבי המדינות המתפתחות: תקציבה של מצרים הענקית, למשל, מגיע ל-51 מיליארד דולר - הרבה פחות מתקציבה של ישראל הקטנה. גם התקציב המצרי עומד על 25% בלבד מהתמ"ג המצרי. במילים אחרות: האיש השמן המצרי רזה יותר.