רצח הפעוטה: טענת אי-שפיות מתקבלת במשורה
הפסיכיאטרים ביקשו ארכה כדי לגבש חוות דעת סופית, לגבי השאלה האם אסף גולדרינג, שהודה ברצח בתו הקטנה - שפוי. בכירה לשעבר בפרקליטות סבורה כי הסיכוי להכרזה על אי שפיות קטן. ומה צריך לקרות כדי שהוא יוכר כלא שפוי?
תהא קביעתם אשר תהא, מומחים למשפט פלילי מבהירים כי הסיכויים שגולדרינג יוכרז כלא שפוי אינם לטובתו. "טענת אי-שפיות מתקבלת במשורה.
באפשרותו של גולדרינג להגיש לבית המשפט חוות דעת חיצונית לזו של הפסיכיאטר המחוזי, אולם לדברי חן, במקרה זה סיכוייו לזכות בהגנה קטנים אף יותר. "אינני זוכרת מקרים בהם בית המשפט הסתמך על חוות דעת מטעם ההגנה שסתרה את זו של הפסיכיאטר המחוזי ואם מקרים אלו קיימים ניתן לספור אותם על אצבע אחת", היא מדגישה.
שאלת האחריות הפלילית
בית המשפט הורה על אשפוזו של גולדרינג לצורך הסתכלות, במסגרת החוק לטיפול בחולי נפש. זאת כדי לקבוע שני דברים - האם היה שפוי בזמן המעשה, והאם הוא שפוי היום. "שפיות בעת המעשה משליכה על שאלת האחריות הפלילית שלו ושאלת שפיותו היום מלמדת האם הוא כלל כשיר לעמוד לדין", מסביר פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה.
אסף גולדרינג, ביום שלאחר הרצח (צילום: ירון ברנר)
לדברי פרופ' גרוס, אם יקבעו הפסיכיאטרים כי גולדרינג אינו שפוי כיום, יוקפא המשפט עד שייצא מהמצב הפסיכוטי בו הוא שרוי. יש להניח כי לתוצאה זו לא מייחל פרקליטו של גולדרינג. תחת זאת, ניתן לקבוע כי האב לא היה שפוי בעת המעשה. במצב זה, ייתכן שלא יישא באחריות פלילית למעשיו, במסגרת סייג אי השפיות הקבוע בחוק העונשין.
פרופ' גרוס הוסיף: "אם קיים קשר בין מחלת הנפש לאי הבנת מבצע העבירה את הטיב הפיסי של התנהגותו, למשל, אם אדם חונק למוות את בתו ולא מבין כי הוא עושה פעולה של חניקה, בגלל תעתועי מחלת הנפש. לחילופין, אם הבין את טיבה הפיסי של התנהגותו אך לא ידע להבחין בין טוב לרע, כלומר בטיב המוסרי של התנהגותו, כתוצאה ממחלת הנפש שגרמה לשיפוט לא נכון של המציאות המוסרית. לבסוף, גם אם המבין את מעשהו וכי אסור היה לו לעשותו, כי לא יכול היה להימנע מהמעשה בשל דחף לאו-בר כיבוש".
לדבריו, עמידה בתנאים אלו מזכה בפטור מאחריות פלילית למעשה, אולם קביעה זו מחייבת, בדרך כלל, את אשפוזו הכפוי של האדם בבית חולים פסיכיאטרי. "ההשקפה ההומאנית של החוק הפלילי היא שכאשר אדם לוקה במחלה הגורמת לו לא לשלוט במציאות, זה לא הומאני לבוא עמו בחשבון ויותר משראוי אדם לסטיגמה של עבריין הוא ראוי לטיפול", הוא אומר.
השלכות המצב החוקי ברורות וכך גם החשש לניצול לרעה של ההגנה. במהלך אשפוז כפוי, יכול אדם "לצאת" מהמצב הפסיכוטי בו היה שרוי ולהשתחרר. כך היה במקרה של האם מרינה דוידוביץ', שהטביעה למוות את שני ילדיה ב-1992 ושוחררה מאשפוז לאחר פחות משלוש שנים.
אמת או שקר
פרופ' קנת מן, מייסד הסנגוריה הציבורית, סבור כי "אחד האתגרים העיקריים של פסיכיאטרים ושל מערכת בית המשפט, הוא לנסות ולבחון את טענת אי השפיות ולהיווכח שלא מדובר בניסיון של נאשם להערים על בית המשפט או לזכות בהטבה שלא מגיעה לו או הגנה שלא מגיעה לו. עליהם לזהות את מקרים האמיתיים ממקרים בהם נעשה ניסיון להטעות את בית המשפט".
לדבריו, לצורך הגנת אי שפיות חשובה ההיסטוריה של האדם בתחום הפסיכיאטריה הנפשית. יחד עם זאת, יש גם אנשים שאצלם חבויה באופן סמוי מחלת נפש ואירוע או אירועים משמשים כטריגר להתפרצותה. "מניסיוני, במסגרת שיקול דעתו, בית המשפט מקפיד לקבל את הטענה רק במקרים מעטים ומתאימים", הוא אומר.
מה זה מצב פסיכוטי?
אז איך קובעים שאדם לא שפוי? ד"ר פיוטר מלב, לשעבר סגן הפסיכיאטר המחוזי במחוז חיפה ובצה"ל, אומר: "אם אדם פסיכוטי בזמן בדיקה, נשאלת השאלה האם היה פסיכוטי גם בעת ביצוע העבירה. אם קיים אירוע פסיכוטי בעברו זה עוזר כי הסבירות שהיה פסיכוטי בזמן העבירה עוזרת. אם לא היה פסיכוטי מעולם בעבר ובזמן הבדיקה אינו פסיכוטי הסבירות שהיה פסיכוטי בזמן העבירה נמוכה ביותר. אבחנה פסיכיאטרית נקבעת באמצעות שיחה של המאובחן עם פסיכיאטרים. שואלים אותו שאלות, מנתחים את התשובות ותוך כדי שיחה בודקים את כושר השיפוט של בן האדם, התובנה שלו את הדברים. כשנאלצים לאשפז אדם לתקופה ממושכת משמעות הדבר היא כי האבחנה לא כל כך ברורה".
ד"ר פיוטר מלב הסביר מהו מצב פסיכוטי: "מצב פסיכוטי הוא פגיעה בבוחן המציאות - כשאדם לא מבדיל בין גירויים פנימיים ופנטזיות לדברים הקורים באמת. למשל, כשאדם משוכנע שהוא שומע קולות למרות שברור שאיש לא מדבר אתו, או מחשבות שווא, בדרך כלל מחשבות רדיפה".
לפנייה לכתב/ת 
