צמיחה בישראל ובעולם: הפכנו מראש לזנב

ישראל נשטפה בגל חדש של אופוריה. אחרי האופוריה הערכית של השנים הראשונות והאופוריה הצבאית-ביטחונית שאחריה, נולדה כאן בשנים האחרונות האופוריה הכלכלית. פוליטיקאים, פקידים, טייקונים ותעשיינים, כולם שותפים לספין: אצלנו המצב הכלכלי טוב יותר. "ביצועי המשק הישראלי מרשימים", "אנחנו מובילים את העולם". לפני המשבר היינו "במצב מצויין", וגם כשיש משבר כלכלי, הוא "פוגע בנו פחות". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אף הבטיח שנהפוך לאחת המדינות העשירות בעולם. אנחנו אוהבים לקטר ולהתלונן, אבל דווקא את הספין הזה קנינו: גם מבקריה החריפים של מדיניות הממשלה נוטים לחשוב ש"בצמיחה כלכלית אנחנו דווקא בסדר". 

אבל בדיקה יסודית של הנתונים מראה כמעט את ההיפך: בעבר, רמת החיים בישראל עלתה מהר יותר מאשר במרבית העולם המערבי, אבל בשנים האחרונות קצב העלייה ברמת החיים כאן הפך להיות מהנמוכים בעולם.

נהפוך לאחת המדינות העשירות בעולם. בנימין נתניהו (צילום: AP)

מקובל למדוד את רמת החיים בתוצר לנפש - סך כל המוצרים והשירותים במדינה חלקי מספר תושביה. זהו מדד עם בעיות סטטיסטיות, אך הוא הטוב ביותר. כל מי שמבקר במדינות שבהן התוצר לנפש הוא נמוך ("העולם שלישי") רואה שגם רמת החיים שם נמוכה. לפי נתוני הבנק העולמי, המתפרסמים באתר TraderEconomics, עמד התוצר לנפש בארצות הברית בסוף הרבעון השני של 2009 על כ-45 אלף דולר (בשיעור שנתי), ובשווייץ על כ-40 אלף דולר, ואילו במצרים, לדוגמא, הוא עמד על כ-5,500 דולר בלבד. בישראל הוא עומד על כ-26,650 דולר. 

אומרים לנו כל הזמן שהצמיחה בישראל היא מהגבוהות במערב. זה נכון, אבל זוהי הטעיה סטטיסטית. צמיחה היא גידול בתוצר המקומי. אבל התוצר מתחלק בין כל תושבי המדינה, וכדי לדעת אם רמת החיים באמת עלתה, צריך לבדוק אם האוכלוסייה גדלה. בישראל יש ריבוי אוכלוסייה גבוה של 1.8% לשנה - הרבה יותר מכל מדינה מערבית, ולכן, השוואת הצמיחה היא כמעט חסרת משמעות. כדי להשוות את קצב העלייה ברמת החיים, צריך למדוד צמיחה לנפש.

לצורך העניין, בדקנו את קצב הצמיחה לנפש שפרסמו הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית ב-26 מדינות שונות. השווינו בין המחצית הראשונה של 2009 לבין השנים 1999 ו-1960 (בערכי דולר של ימינו). התוצאה מדאיגה: ב-50 השנים האחרונות ישראל נהנתה מצמיחה לנפש מהירה יותר מרוב המדינות, אבל בעשור האחרון היא משתרכת מאחור, כמעט בסוף התור.