שתף קטע נבחר
 

תביעה נגד בנק הפועלים: אילץ עובד להתפטר?

עובד לשעבר בבנק הפועלים הגיש תביעה על סך 441 אלף שקל נגד מעסיקיו לשעבר. לטענת מגיש התביעה, הנהלת הסניף אילצה אותו לחתום על מכתב התפטרות, בטענה שרק כך יקבל את הפיצויים להם היה זכאי במסגרת ההסכם עם ועד העובדים

עובד לשעבר בבנק הפועלים תובע את הבנק בטענה כי חתם בעל כורחו על מכתב התפטרות כוזב ושקרי - למרות שבפועל פוטר מעבודתו. לטענת מגיש התביעה, הוא אולץ לכאורה לחתום על המכתב בשל הסכם שעשתה הנהלת בנק הפועלים עם ועד העובדים, שבו סוכם על "פרישה מרצון" של חלק מהעובדים. לטענתו, הובהר לו כי אם לא יסכים לחתום, יישללו ממנו הפיצויים המוגדלים אותם קיבל בהתאם להסכם עם הוועד.

 

התביעה, בסכום של 441 אלף שקלים, הוגשה לאחרונה לבית הדין האזורי בתל אביב בידי עו"ד אופיר בן דוד. פיטוריו לכאורה של העובד התרחשו על רקע גל הפיטורים הגדול שביצע בנק הפועלים בשנת 2003, במסגרתו פוטרו כ-800 מעובדי הבנק אשר היוו כ-10% ממספר עובדיו באותה עת.

 

על פי התביעה, עבד מגיש התביעה בבנק הפועלים במשך 27 שנים, החל משנת 1976, ומילא שורת תפקידים, ביניהם מנהל מחלקה בסניף. בכתב התביעה נטען, כי "תפקודו של המבקש היה לאורך השנים ללא רבב...התובע זכה להוקרה רבה מצד הממונים עליו ועל כך יעידו תעודות הצטיינות והוקרה רבות, שקיבל במשך השנים".

 

עוד נטען, כי "המבקש, אשר ראה בבנק הפועלים את ביתו השני, האמין כי ימשיך לעבוד בחריצות ובנאמנות, עד גיל הפרישה לפנסיה ומשאלת ליבו היחידה הייתה לפרוש בכבוד, אחרי עמל רב והקדשת שנותיו היפות והטובות ביותר לבנק".

 

ב-9 בינואר 2003, נטען בתביעה, "נקרא המבקש בפתאומיות, ללא כל התראה או זימון קודם לחדר מנהלת הסניף, ללא כל הכנה וללא כל סיבה, וכרעם ביום בהיר, הודיעה המנהלת למבקש, כי הנהלת הבנק החליטה לפטר אותו וזאת ללא כל סיבה והנמקה".

 

עוד נטען, כי מגיש התביעה נדרש "לפנות מיידית את כל חפציו האישיים וכן להשיב את כל חפצי הבנק ומפתחות הסניף, וכבר באותו היום הוחלפו המנעולים לדלתות הסניף. המבקש הרגיש מושפל כמי שעולמו חרב עליו".

 

ב-30 בינואר 2003, נטען בתביעה, נקרא מגיש התביעה למשרדי ההנהלה הראשית של הבנק, ונדרש חתום בפני מנהלת אגף משאבי אנוש על מכתב התפטרות שנפתח במילים: "הריני להודיעכם על התפטרותי מהעבודה בבנק".

 

עוד נכתב במסמך: "בהתאם למסוכם עמכם אזוכה בסך 1,003,893.04 שקלים ברוטו. סכום זה כולל בתוכו את מלוא הסכומים המגיעים לי או שאמורים להגיע לי מהבנק, לרבות בגין פיצויי פיטורין והפרשות הבנק לקרן הגמלאות המרכזית, גדיש ניהול ובר רכב... עם מילוי האמור לעיל אין לי ולא תהיינה לי ו/או לנציגי תביעות ודרישות כלשהן, לרבות פיצויים, כלפי בנק הפועלים ו/או נציגיו".

 

בהמשך המכתב נאמר כי מגיש התביעה קיבל הסבר על המסמך ועל משמעות חתימתו עליו, וכי "הוא חתם מרצונו החופשי".

 

לטענת התביעה, "המכתב אשר נוסח, נכתב והודפס על ידי בנק הפועלים בהנהלתו הראשית (אגף משאבי אנוש) הנו מסמך מחפיר, כוזב מראשיתו ועד סופו, ומהווה לכאורה רישום כוזב במסמכי תאגיד ומוטב היה שלא נכתב. משנכתב, חלילה היה לבנק לכפות על התובע באיומים לכאורה ובכפייה, בסיטואציה מחפירה, בלתי אנושית, ובלתי מוסרית בעליל, לחתום על מסמך בזוי ומבזה".

 

באמצעות התניית הפיצויים המוגדלים בחתימה על המכתב, נטען בתביעה, "יצר הבנק לחץ בלתי ראוי על התובע וסיטואציה של כפייה של ממש".

 

בתביעה נטען עוד, כי "ה"אישור" בסייפת המכתב הנו בבחינת "על ראש הגנב בוער הכובע" באשר נאמר שם: "הוא חתם על המסמך מרצונו החופשי" - ניסוח חריג המעיד כאלף עדים כי ברור ונהיר למאשר מטעם הנתבע כי יש "בעיה" עם "רצונו החופשי" של החותם, וזאת בלשון המעטה".

 

בתביעה נטען, כי התובע מעולם לא השלים עם פיטוריו הפוגעניים ו"עשה כל אשר לאל ידו על מנת להביא להסרת רוע הגזירה". זאת באמצעות מכתבים ששלח בין השנים 2003 ל-2006 לגורמים שונים, ביניהם למנכ"ל הבנק דאז, אלי יונס, ולבעלת השליטה בבנק, שרי אריסון.

 

על פי התביעה, בעקבות הליך הפיטורים "הפוגעני" לכאורה גרם למגיש התביעה נזק בריאותי כבד, שפגע ביכולת ההשתכרות הנוכחית שלו. "המבקש נמצא במצב כלכלי גרוע", נטען בתביעה, "וחושש כי לא יוכל להמשיך ולכלכל את משפחתו".

 

לטענת מגיש התביעה, "המכתב והליך הפיטורין בכללותו נגועים באי-חוקיות ובחוסר תום לב קיצוני", והוא מבקש "פסק דין הצהרתי לפיו פיטוריו - בטלים ומבוטלים".

 

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "התנהלות הבנק היתה תקינה לחלוטין ותגובתנו לתביעה תימסר לבית הדין כנדרש".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים