קפיצה קטנה: מקומות קסומים שאסור להחמיץ
לא רחוק מהעיר שאליה הגעתם מסתתרים אתרים מופלאים. הנה המלצות לעזוב ליום אחד את השופינג, וליהנות ממקומות שבדרך כלל לא רואים בחופשה, כפי שפורסם ב"מסלול"
מעיינות חמים
בכל מזג אוויר, אך בעיקר בחורף, מי שמעוניין לצאת מרומא מוזמן לבקר בוויטרבו ובמעיינות החמים הפזורים בסביבה. ויטרבו ממוקמת כ80- ק"מ מרומא, הנסיעה ברכב אורכת כשעה וחצי, מאחר שמומלץ לא לצאת לכביש המהיר ולנוע צפונה על ציר 'קסיה.'
אם תבחרו ברכבת, תמורת סכום סמלי שמסתכם ב4.90- יורו תוך שעתיים וחצי תגיעו לוויטרבו. רצוי בכל זאת להסתייע ברכב, מאחר שהעיירות שמסביב (כמו קאפרארולה, שבה ממוקמת וילה פארנזה) ראויות לביקור ומהנות אף הן. בכל מקרה, מי שמעוניין להתחבר למסורת העתיקה של רומא, להעניק לעצמו חוויה שאפיפיורים ואפילו רב-האמנים מיכלאנג'לו נהגו לפנק את עצמם בה, כדאי שיעצור ב‘מעיינות האפיפיורים'
לנוסעים בציר קסיה, לפני היציאה למרכז ויטרבו תיתקלו בשלטים שיובילו אתכם למקום, או לחלופין אתם מוזמנים להסתייע באוטובוס של המעיינות, היוצא ב8:30- בבוקר מפיאצה מנצ'יני ברומא, ובתוך שעה ורבע תוכלו להשתכשך במים החמים. המעיינות פתוחים פרט ליום שלישי בין 09:00 ל,19:00- ובשבת גם בין 21:30 ל.01:00-
הכניסה לבריכה המרכזית בימי השבוע עולה 12 יורו, ואילו בסופי שבוע וחגים, שבהם לעתים קיימת צפיפות שרצוי להימנע ממנה, המחיר הוא 25 יורו. בכל מקרה, מדובר בחוויה בלתי נשכחת לא רק בגלל חום המים מהמעיין 58) מעלות,( כשאתם שוחים לאט בבריכה טבעית באוויר הפתוח, אלא גם בזכות הדמויות שתפגשו.
80 ק"מ מרומא ישנם מעיינות חמים. מזרקת די טרווי (צילום: index Open)
'מעיינות האפיפיורים' מאז ועד היום שייכים לרומאים האמיתיים ותושבי הסביבה. מבט בפניהם של המקומיים מעלה מחשבה, שהם יצאו מציורי הקיר מתקופות עתיקות. רעבים? על ציר קסיה, בדרך מרומא, כ15- ק"מ לפני ויטרבו, תעצרו במסעדת צי-טיטה שתכניס אתכם לאווירה של פעם. המסעדה סגורה בימי חמישי, והיא פתוחה לצהריים בשעות .12:30-16:00 (מנחם גנץ)
בתי קפה בחוף
אחרי שטיילתם ברובע העתיק, גיהצתם את האשראי ברחוב פסאו דה גרסיה היוקרתי ושיחררתם שריקת התפעלות מיצירותיו של גאודי, כדאי להיפרד מברצלונה לכמה שעות ולבקר אצל הפילגש - העיירה השכנה סיטצ'ס.
כמי שאוחזת בתואר המאהבת, מוכרת העיירה הסמוכה בזכות סמטותיה הרומנטיות, חיי לילה עשירים ואווירה תוססת השואבת את כוחה מרצועת חוף ארוכה ומרשימה. סיטצ'ס נמצאת מדרום לברצלונה ומרוחקת ממנה כ35- ק"מ. מיקומה לחוף הים התיכון ובקצה רכס הרים טבעי הופך אותה לאי של שלווה הנהנה מטמפרטורות נוחות רוב ימות השנה.
היא נולדה ככפר דייגים קטן. במאה ה18- קיבלה מעמד של נקודת מסחר אסטרטגית בנתיבי הים התיכון עם יבשת אמריקה. בתקופה זו היגרו רבים מתושביה ליבשת הרחוקה להרפתקאות מסחר, שחזרו מהן עם הון כספי, אשר השקיעו בבניית בתי פאר. מאז הפך הכפר הצנוע לעיירת נופש מועדפת על אנשי המעמד הגבוה ומשמרת על הסטטוס הנוצץ עד היום.
אחרי גאודי סעו לסיטצ'ס. "קאזה מילה" בברצלונה (צילום: צבי פלג)
מי שקופץ לגיחה ספונטנית יכול בהחלט ליהנות מטיול ברחובותיה העתיקים על חנויות הבוטיק הקטנות שלהם, מצעדה לאורך הטיילת הארוכה, ובימי הקיץ החמים לבחור אחד מ17- החופים המפוזרים לאורכה. ואיך אפשר בלי גסטרונומיה? אז כיאה לעיירה מתוירת ברמה - מסעדות, בתי קפה, ברים ומעדניות מפתות לא חסרים פה.
הנה כמה המלצות למנות אוכל מקומיות: אל צ'אטו - שילוב של עלי חסה, דג בקלה, טונה, אנשובי וזיתים שחורים, מוגש ברוטב על בסיס פלפלים חריפים ושקדים קלויים. טורטיה (פשטידת ביצים טרופות עם תפו"א ובצל) או פידווה - (Fideua) אטריות דקיקות מבושלות עם פירות ים. ולסיום: קוקה - (Coca) לחם מתקתק שטוח מעוטר בפירות מסוכרים או קרם וניל. קחו את הרכבת - Renfe מתחנת הרכבת סאנטס (Sants) או פסאו דה גרסיה (de Gracia Paseo) בברצלונה. מחיר נסיעה: 3 יורו לכיוון. (מאיה מאהלר)
יער וטירה מלכותית
תיירים שמרגישים חנוקים אחרי כמה ימים בתעלות המטרו ורוצים להתאוורר קצת מהעיר, לשטוף את העיניים בהיסטוריה ובגנים מרהיבים, אך כבר מכירים בעיניים עצומות את אולם המראות בוורסאי, יכולים לתפוס רכבת לפונטנבלו.
אל הגנים, היער והטירה המלכותית תוכלו להגיע בקלות ולא תיאלצו לחכות שעות בתור כמו שקורה לא פעם למבקרים בארמון ורסאי. בפונטנבלו מתגאים ב700- שנות היסטוריה בטירה שהייתה חביבה על מלכי צרפת וגם על הקיסר נפוליאון. איננו יודעים מתי נבנתה לראשונה טירת פונטנבלו, אך זו כבר ניצבה במקום במאה ה.12-
מנקודת מוצא למסעות ציד וממצודה בימי הביניים - בעזרתם הנדיבה של המלכים השונים שאהבו להגיע לטירה הקרובה לפריז, ובעיקר בזכות המלך פרנסואה הראשון (1547–1494) שהתאהב במקום - הפכה הטירה בפונטנבלו לטירת רנסאנס יפהפייה.
ארמון פונטנבלו בצרפת (צילום: Jupiter)
כדי לקשט את הטירה המלך קרא לאמנים איטלקים - הפרויקט הזה הניב את אסכולת פונטנבלו ואסף אליה יצירות אמנות נוספות ויפות. יורשיו המשיכו לטפח ולקשט את הטירה ולערוך בה חגיגות מרהיבות. לאחר המהפכה הצרפתית נפוליאון מילא אותה מחדש בכל טוב ואף הפך אותה לאחד ממקומות מגוריו המועדפים.
הטירה פתוחה כל יום, מלבד ימי שלישי וכמה תאריכים מיוחדים, מ09:30- בבוקר ועד .17:00 מאפריל ועד ספטמבר התיירים יכולים ליהנות משעה נוספת, מכיוון שהטירה נסגרת בשעה 18:00 בערב. הגנים נפתחים כבר בשעה 09:00 בבוקר.
מי ששוכר רכב יכול להגיע בכ45- דקות נסיעה לפונטנבלו דרך כביש ,A6 אך גם הרכבת שיוצאת מGare de Lyon- נוחה מאוד. יש לרדת בתחנת Fontainbleau-Avon ומשם נסיעת אוטובוס קצרה תוביל אתכם לטירה, לגנים וליער הסמוך. הכניסה חינם לבני פחות מ18- ולכולם ביום הראשון של כל חודש. כרטיס הכניסה לטיול בטירה עצמה שאורך כשעתיים עולה 8 יורו, ו6- יורו לזכאים להנחה. התשלום למוזיאון נפוליאון בנפרד. במקום מתקיימים גם סיורים מודרכים. (ליאור זילברשטיין)
בירה ואווירה
בפעם האחרונה שביקרתי בטנברידג' וולס (Tunbridge Wells) זה היה עם דני קרמן שביקש לבדוק את המסלול לעיירה היפה הזו, עליה כתב בספרו "שעה מלונדון."
הדבר הכי מוזר בעיירה, שמרוחקת 50 דקות דרומה (במחוז קנט) מתחנת צ'רינג קרוס (Charing Cross) במרכז לונדון, הוא אולם האופרה שהוסב לפאב ענקי אחרי שקברניטי היישוב השלימו עם העובדה שאף אחד בעיירה לא ממש משוגע על אופרות.
פעם, כשפתחו את בניין האופרה ב,1902- היו שם יותר מאלף מקומות. כשביקרנו, ישבנו על מה שפעם היה במה ושתינו בירה עם דאגלס, ידיד מקומי שסיפר בפעם המי יודע כמה את סיפור הברחת הבקר במטוסים מאנגליה לאיטליה בשנות ה.60-
אין כמו לשבת מתחת לשנדליירה ענקית כששמאל התא המלכותי מיועד למלכה, כדי לשמוע איך דאגלס הורה בלב כואב לצוות המטוס להשליך את הפרות אחת-אחת מהאוויר ובלי מצנח, אחרי שהבין שהמכס עלה עליו. העיירה הוקמה מסביב לבאר של מי מרפא שהתגלו בתחילת המאה ה.17-
המקום הפך מהר מאוד לאתר נופש לאריסטוקרטים ולבני משפחת המלוכה, והמעיין זכה לתואר "מלכותי." המיקום הנוח של תחנת הרכבת, בסמוך למרכז, הופך את הביקור בעיירה לקל ופשוט. אין צורך במוניות או בתחבורה ציבורית, והשילוט מצוין.
כדאי להדרים לטנברידג' וולס ולו רק כדי ליהנות מחוויית השיטוט בעיירה אנגלית שנותרה כזאת ולא התקלקלה והפכה לבליל של עמים ותרבויות כמו לונדון.
טנברידג' וולס הוא אתר נופש לבני משפחת המלוכה הבריטית (צילום: AFP)
הבתים בנויים מאבן בסגנון ג'ורג'יאני, שזה אומר בתים אלגנטיים ומאופקים בסגנון קלאסי שהדגש בהם הוא על איכות ופרופורציה ולא על קישוטים, כיאה לאריסטוקרטים שבנו אותם. הקור האנגלי, השורר עד פברואר-מארס לפחות, לא יאפשר להתרחק ברגל ממרכז העיירה כפי שמומלץ לעשות בקיץ, אבל בפחות מחצי יום (כולל הנסיעה) אפשר לסייר בטיילת המפורסמת, לטעום ממי המרפא ולסיים בבית האופרה שהפך כאמור לפאב מסעדה מהגדולים באנגליה. האוכל זול, אבל לא מומלץ לפתח ציפיות. (מודי קרייטמן)
גנים נסתרים
רובע מרצאהן בקצה המזרחי ביותר של ברלין אינו נכלל במסלולי התיירות של בירת גרמניה. ולא בכדי. שמו של הרובע הזה הפך נרדף לתחלואי הארכיטקטורה של המזרח הקומוניסטי: במרחביו נטועים מבני שיכונים, מהגדולים שנבנו בגרמניה הסוציאליסטית. 20 שנה לאחר נפילת חומת ברלין, המרקם החברתי ברובע זה נותר כמעט ללא שינוי, למעט העובדה שמרבית שוכניו כיום הם מובטלים.
ובכל זאת, בליבו של הרובע החדגוני הזה שוכנת אחת מפניניה הקוסמופוליטיות של ברלין - "גני העולם," פארק רחב-ידיים ויפהפה, שנועד לאפשר לתיירים המגיעים לעיר לברוח למקומות אקזוטיים יותר במחיר של כרטיס רכבת תחתית. הפארק הצעיר מתהדר כבר בגן סיני, גן יפני, גן ערבי, גן קוריאני, גן איטלקי וגם גן מהאי הקסום באלי.
בחודשי החורף, נובמבר עד פברואר, פתוח הפארק בין 9 בבוקר ל16:00- אחר הצהריים. בחודשי עונות המעבר, מארס ואוקטובר, נסגר הפארק ב18:00- בערב, ובעונות הפריחה, בין אפריל לספטמבר, פתוח הפארק עד 20:00 בערב. בעונה זו מתקיימים בו לעיתים גם מופעי זיקוקים. כניסה לפארק עולה בעונות האביב והקיץ 3 יורו למבוגרים ו1.5- יורו לילדים עד גיל 14 ולנכים. מחוץ לעונות אלו, מחיר כניסה הוא 2 יורו למבוגרים ויורו אחד לילדים ולנכים. כתובת:
Gerten der Welt ,Eisenacher Str. 99 ,Marzahn (אלדד בק)
- מכירים מקומות קטנים וקסומים נוספים? טקבקו לנו
